תקופת התנאים

תקופת התנאים מגדירה זרמי יהדות עד היום

כפי שאנו מכירים היום זרמים שונים של יהדות – זה ממש לא כפי שאחרים הכירו את היהדות בטרם נחרב בית המקדש השני. יהדות עברה שינוי משמעותי מאוד בימי התנאים, ואז היא התגבשה להיות היהדות שכמעט כל יהודי מכיר עד היום – זוהי יהדות מפוארת כמו יהדות בבל הגדולה, וגם יהדות התפוצות כמו יהדות מרוקו (יהדות אתיופיה מעט יוצאת דופן, משום שהיא המשיכה דווקא לשמר מסורות עתיקות יותר). חשוב לציין, שעד לחורבן בית המקדש יהדות הייתה מאוד פולחנית, אך לקראת סוף ימי בית שני, קמה תנועה של יהודים (אשר נקראו פרושים) שרצו במקביל לעבודה הפולחנית, לבסס הלכה גם על דרך המדרש בתנ"ך. אם תרצו – הם היו ראשוני התנאים.

ומדוע דווקא תנאים?

השאלה היא מדוע היום כמעט כל יהודי הולך בדרך של תנאים, ולא לדוגמה בדרך של צדוקים או איסיים? התנאים הם ממשיכי הפרושים כאמור – והם שהעבירו את היהדות אחרי חורבן הבית מיהדות של בית מקדש – אל יהדות של בית מדרש. התשובה לכך היא ברורה – לא היה קיים עוד בית מקדש, לכן דרכם של הצדוקים (שהיו כהנים) נכשלה למעשה, והוכח שדרכם של הפרושים טובה יותר בכדי להתמודד עם המציאות שבה היהודים הם מיעוט נרדף.
תקופת התנאים החלה, אם כן, קצת לפני חורבן הבית בפועל, אולם הם קיבלו את כוחם ברגע שבית המקדש נחרב. התנא המרכזי הראשון נחשב להיות רבי יוחנן בן זכאי, שלפי האגדה זכה להקים את הסנהדרין ביבנה, לאחר שניבא למצביא אספסיאנוס, כי הוא עתיד להיות קיסר רומי. מכאן ואילך תקופת התנאים חלה 200 שנה בערך, עד לתחילת המאה ה-3 לספירה, עת למעשה נחתמה המשנה.
חשוב מאוד להבין, כי תקופת התנאים היא תקופה מאוד ארצישראלית. זה לא שלא היו קהילות של יהדות במקומות אחרים כמו בבל או אלכסנדריה, אך המוקד היה עדיין בא"י. הלימוד כולו היה מרוכז בא"י, וגם היצירה הייתה ברובה בעברית. עדות טובה לכך היא שתי היצירות המרכזיות שהתנאים יצרו – המשנה והתוספתא.

עד היום כל יהודי מוקיר תודה לתנאים

אבל למה בעצם פורטל יהדות מספר לכם על התנאים? משום שכאמור הם יצרו את הבסיס ליהדות כפי שכולכם מכירים אותה – יהדות המבוססת על הלכה, על פלפול, על טקסט – ולא על פולחן ספציפי כזה או אחר. הדבר, אגב, אפשר לייצר פנים וקהילות שונות של היהדות ברחבי העולם ולייצר דיונים אינטלקטואלים בנושא. אי אפשר גם להתעלם מכך שחכמי התנאים יצרו בסופו של דבר את המשנה (שאמנם נחתמה ע"י האמוראים), אשר מהווה את הבסיס להלכה כולה וממנה נוצר לאחר מכן התלמוד.