תקופת השופטים

תקופת השופטים מתארת את הימים בהם אין מלך בישראל

לרוב, כאשר חושבים על תקופת השופטים, עולה ושב הפסוק מהתנ"ך בו כתוב "ובימים ההם אין מלך בישראל… איש הישר בעיניו יעשה". במובן מסוים, נראה שכך היה. לרוב כאשר מזכירים את תקופת השופטים לקהילות כמו יהדות בבל או יהדות מרוקו, הן מבינות מיד את ההקשר המקראי. מעניין לציין שבמקרה של יהדות אתיופיה, יהודי אתיופי יכול לזהות את תקופת השופטים לא בהקשר של יהדות, אלא בהקשר של תקופת השופטים האתיופית, שהחלה במאה ה-19, ונקראה על שם תקופת השופטים המקראית – שכן שתיהן תיארו מצב של חצי אנרכיה ושלטונות מקומיים שאינם חזקים מספיק.
אז מהי בדיוק תקופת השופטים? כמה זמן היא נמשכה? מה היחס של היהדות לתקופה זו? על כל זאת ועוד – פורטל יהדות יוכל לענות לכם.

התקופה לפי פורטל יהדות

מבחינת הסדר המקראי, תקופת השופטים באה בין התקופה של כיבוש הארץ, לבין התקופה שבה הומלך מלך על כל ישראל. טווח זה הוא הגיוני בהתחשב בכך שכל עם שנכנס לארץ חדשה בעת העתיקה – הרי לקחו עשרות שנים עד אשר הוא היה יכול להתגבש ממש ולהקים שלטון מרכזי וסדור. חוקרים שבדקו את ספר שופטים לפי התנ"ך, הגיעו למסקנה כי הוא מקיף תקופה של כמעט 400 שנה בסך הכללי, עם הטיות לכאן או לכאן.
יש סיפורים בספר שופטים, שכמעט כל יהודי מכיר – כמו לדוגמה המקרה של דבורה הנביאה (מקרה נדיר שבו לא רק שיש אישה מנהיגה, אלא גם אישה לוחמת ממש בדמותה של יעל אשת חבר הקיני). עוד סיפור מפורסם הוא כמובן של שמשון הגיבור אשר נלחם בפלישתים. קיימים אולם עוד סיפורים רבים מאוד שהתקיימו לאורך תקופת השופטים. דבר אחד ברור – המגמה של תנועות יהדות הוא להדגיש את המחזוריות של הספר.
על איזו מחזוריות מדובר? מי שבוחן את תקופת השופטים, יכול לראות שלכל אורכה יש מחזה שחוזר על עצמו – בני ישראל עוזבים את אלוהים, מתחילים לעבוד אלים זרים, העמים הזרים משעבדים אותם, בני ישראל זועקים זעקה מרה – עד שקם גיבור מקומי ומושיע אותם – וכך מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד המאה ה-10 לפנה"ס! אז איך פורטל יהדות יכול להסביר דבר כזה?

ההסבר דווקא הגיוני

האמת היא שההסבר אשר יהדות מספקת לכך וגם המחקר הוא דווקא בעל תוצאות הגיוניות מאד. עלינו לזכור כי המשמעות של להיות יהודי בתקופה זו, היתה שונה מאשר בימינו. אז היה מדובר על שבטים שרק עתה נכנסו לארץ ועוד לא הצליחו לקיים מערכת סדורה של ממש. הקשר בין השבטים היה ככל הנראה רופף מאוד ואין זה מפתיע שבכל פעם קם מנהיג אחר להושיע. ככל הנראה – בכל פעם גם היה מדובר על שיעבוד של שבט אחר לעם זר אחר, ולא על שיעבוד השבטים כולם, אשר תפסו נחלה גדולה למדי.