תקופת האמוראים

תנועות יהדות חייבות רבות לאמוראים

תקופת האמוראים, היא ללא ספק אחת מהתקופות המכריעות ביותר בתולדות העם היהודי, בין אם מדובר על יהודי א"י, או על יהודי התפוצות. מדובר בתקופה שבה נוצר ונחתם אחד מהמפעלים החשובים ביותר בדיעבד של היהדות – זהו כמובן התלמוד. כמובן שיש את התלמוד הבבלי שהוא המרכזי יותר לעומת התלמוד הירושלמי, אם כי שתיהן יצירות אמוראיות לחלוטין מכל בחינה שהיא.
אולם, כדי להבין איך בדיוק נוצרו התלמודים ולמה הם נוצרו, חשוב שתכנסו אל פורטל יהדות, על מנת שתבינו מהי בדיוק תקופת האמוראים, מה אירע במהלכה ובאילו אזורים היא בדיוק השפיעה.

יהדות גם בא"י וגם בבבל

חשוב לציין שבזמן תקופת האמוראים, כוחן של קהילות כמו יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה היה קטן עד אפסי למעשה. לעומת זאת, עלה כוחה של יהדות חדשה, שקודם לכן קולה כמעט ולא נשמע – זהו קולה של יהדות בבל, אשר נשמע לראשונה באון ותרועה רמה.
איך זה קרה? אם נכנסתם אל פורטל יהדות וקראתם על התקופה הקודמת, הלא היא תקופת התנאים, בוודאי ידעתם כי מדובר היה בתקופה שיוחסה לא"י בלבד, לכן גם המשנה, התוספתא, ומדרשי האגדה וההלכה – הן כולן יצירות ארצישראליות. אולם, באשר לתקופת האמוראים מדובר על סיפור שונה לחלוטין. לפי המסורת, רב אבא אריכא (הידוע גם בפשטות ביהדות בכינויו "רב"), שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, החליט מסיבותיו שלו לרדת לבבל. שם בבבל, הקים רב את מה שעתיד להיות אחד מהמרכזים התורניים המפוארים ביותר של היהדות לאלף השנה שיבואו אחריו – ישיבות סורא ופומפדיתא. מכאן החלו למעשה שתי שושלות שונות של רבנים אמוראיים – שושלת אחת בא"י (אותה החל רבי יהודה נשיאה, לא להתבלבל עם רבי יהודה הנשיא) והשושלת השנייה בבבל אותה יסד כאמור רב.
לא פעם עולה השאלה איך יהודי הארץ והעולם יכלו להסתדר, והאם היו מחלוקות בין הישיבות השונות בתקופת האמוראים. אין ספק שהיו – שהרי נוצרו שני תלמודים נפרדים. חשוב לציין, שלשני התלמודים היה תפקיד משותף – לפרש את המשנה. אז איך זה שהתלמוד הבבלי הוא ארוך יותר ומפורט יותר?

יהדות – לשים לב מי שלט בתקופת האמוראים

תקופת האמוראים היא בסופו של דבר תקופה אשר יהדות הגדירה לעצמה ולא תקופה של עמים אחרים. חשוב לציין כי לראשונה היה שלטון שונה על קהילות יהודיות מרכזיות. בא"י שלטה למעשה האימפריה הרומית, שבהדרגה הפכה להיות נוצרית ולכן רדפה יותר את היהודים. בבבל לעומת זאת, כבשה פרס את השטח, וכך היה שלטון פרסי-זרתוסטראי על האזור. במצב כזה אמוראי בבל נהנו מחופש פולחן רחב יותר, וכך יכלו ליצור את התלמוד הבבלי המפורסם. בסופו של דבר, נהוג לסיים לרוב את תקופת האמוראים פשוט בחתימתו של התלמוד הבבלי והירושלמי, ואז מתחילה תקופת הסבוראים.