תעניות

על יהדות ותעניות

אם אתם מבינים קצת בנושאים של יהדות, אתם אולי חושבים שיש מעט פרדוקס בין להיות יהודי, לבין לגזור תעניות על עצמכם. הסיבה לכך שהתענית היא מעט זרה ליהדות, היא כי יהדות, בניגוד לנצרות, לא חושבת כי יש להתנתק מהבלי עולם החומר, כדי להגיע למעלה רוחנית. ככלל, יהדות מקדשת לאורך השנים דווקא את מהלך החיים התקין. בשל כך ביהדות אין תופעה של נזירים כמו בנצרות וגם אין צום ארוך כמו באסלאם. עם זאת, התעניות כן מייצגות חלקים חשובים מאוד בתוך היהדות, וראוי שכל יהודי יבדיל בין הסוגים השונים של התעניות.

יהדות – בין התעניות הקבועות למשתנות

את התעניות ניתן לחלק ככלל לשני סוגים עיקריים: תעניות קבועות, אשר קבעו חז"ל והמקרא, ותעניות משתנות, אשר כל אדם או ציבור קובע לעצמם.
התעניות הקבועות מוכרות בחלקן לציבור היהודי בארץ. לדוגמה, כמעט כל יהודי יודע כי נהוג לצום במהלך יום כיפור ורוב היהודים גם מודעים לט' באב – הוא יום חורבנם של שני בתי המקדש. עם זאת, חשוב לציין, כי יום הכיפורים הוא יום תענית מיוחד, משום שזו לא תענית עקב אבל (בניגוד לט' באב) אלא עקב קדושתו המיוחדת של היום.
ט' באב, לעומת זאת, הוא בהחלט יום של אבל ע"פ יהדות, וביחד איתו ישנן עוד שלוש תעניות המייצגות אבל: הראשונה היא צום גדליה, לזכר גדליה בן אחיקם שנרצח והיה מנהיג היהודים בגולה לאחר חורבן בית ראשון. הצום השני הוא צום י' בטבת המסמל את תחילת המצור הבבלי על ירושלים. צום י"ז בתמוז הוא השלישי ומסמל את הבקעת חומות ירושלים ע"י הרומאים – וזה לא מפתיע ששלושה שבועות אחריו מציינים את ט' באב לחורבנו של בית המקדש.
קיימת עוד תענית אחת קטנה יחסית הנקראת תענית אסתר והיא לזכר התענית שאסתר גזרה על עצמה כששמעה על גורל היהודים – זה למעשה מאורע שמציינים אותו כיום לפני חג הפורים עצמו.

פורטל יהדות מציג לכם גם תעניות משתנות

לאורך השנים הותר לקהילות רבות לצאת בתעניות משתנות. כך לדוגמה יכלה יהדות בבל לצאת בתענית ציבורית אם לא ירדו גשמים רבים באותה שנה. כך גם יהדות מרוקו יכלה לצאת בתענית ציבורית אם חשה שגזירה גדולה נפלה עליה. בקהילות כמו יהדות אתיופיה תענית ציבורית הייתה פחות מקובלת, אך תענית יחיד בהחלט כן – וגם היא מקובלת לפי ההלכה, אם חשים בכך צורך.
עם זאת, חשוב תמיד לזכור כי היהדות לא מקדשת את עינוי הגוף כסמל לעינוי הנפש, כמו דתות אחרות. חכמי ימי הביניים כמו הרמב"ם, טענו כי תענית שמבוצעת יותר מידי פעמים היא למעשה תענית ריקה ללא כל תכלית וללא כל מטרה מאחוריה. לכן, כדאי להיצמד לתעניות הקבועות ככל האפשר, ורק במקרים יוצאי דופן לצאת בתענית חדשה.