הלוח העברי

יהדות – הלוח העברי משלב בין השמש לירח

אתם לא חייבים להיכנס אל פורטל יהדות, כדי להכיר את הלוח העברי. כל יהודי, וכל קהילה של יהדות ברחבי העולם מכירה את הלוח העברי. כך לדוגמה, אפילו קהילת יהדות אתיופיה, שפעלה במנותק מקהילות יהודיות שונות – מכירה את הלוח העברי ופועלת לפיו.
בהשוואה בין הלוח העברי לבין לוחות אחרים, נוכל לראות שהוא מייצג למעשה את השילוב הטוב ביותר. הלוח הנוצרי-גרגוריאני מתייחס לשנת שמש בלבד, ולהקפה של כדור הארץ סביב השמש. לעומתו, לוח השנה המוסלמי קשור אך ורק למולד הירח, ולכן החגים באסלאם נודדים בין העונות השונות לאורך השנים.
לעומת זאת, הלוח העברי מציע משהו מיוחד מאוד – הבסיס הוא אמנם מולד הירח, אך נעשות גם התאמות להקפת השמש. כך אגב, החגים נשמרים בכל שנה באותן העונות.

איך יהדות קובעת את הלוח העברי?

השאלה היא כמובן, החל מאיזה שלב בכלל, יהדות החלה לעשות שימוש בלוח נפרד משלה. העדויות על לוח עברי קיימות כבר במקרא – וכבר מימי המלכות כנראה שהיה לוח שנה עברי ששימש את העברים. גם אחרי גלות בבל, המשיכו היהודים לשמור על לוח השנה שלהם, וככל הנראה בהשפעה בבלית השתנו גם השמות של החודשים.
הלוח העברי נקבע במהותו לפי מולד הירח כאמור. בתקופות קדומות למדי, על מנת לקבוע את היום, התכנסו בכל פעם לראות בכל לילה מחדש את מצבו של הירח – וכך נקבע היום, ונקבע האם עבר יום או לא עבר יום. חשוב לציין, שבניגוד לנצרות, במקרה של יהדות לוח השנה נקבע לפי שקיעת השמש וזריחתה ולפי מצבו של הירח. לכן היה חשוב להשתמש בכלים אסטרונומיים, כדי לקבוע האם כבר נגמר חודש או אם לא.
הדבר השתנה בשנת 359, כאשר יהודי בשם רבי הלל נשיאה שינה את הכל. מי היה רבי הלל נשיאה? לפי פורטל יהדות, מדובר באחד מהצאצאים של רבי יהודה הנשיא, שהחליט כי כעת אי אפשר יותר להסתמך על תצפית יומיומית, ויש לגבש כלים קבועים לקביעת לוח השנה. גדולתו של רבי הלל נשיאה, היא שעד היום החוקים שלו קיימים ותקפים – והם גם תואמים למולד הירח ולהקפת כדור הארץ סביב השמש.

מה עוד פורטל יהדות יכול לחדש?

לא לחינם לוח השנה התקבע במגוון קהילות – דרך יהדות בבל ועד יהדות מרוקו. היום לוח השנה כולל בתוכו מספר עקרונות, כך שהם שומרים על היציבות שלו לאורך מאות השנים שעברו. כך נקבעו הכללים עבור השנה המעוברת, שחוזרים על עצמם כל 19 שנה, כדי שלא ייווצרו פערים בין המועדים לבין העונות. כמו כן, ישנם חודשים שלעתים כוללים 29 ימים ולעתים 30 ימים, וגם לכך יש חוקיות קבועה. עד היום חוקרים מתמטיקאים ואסטרונומים את חישובי לוח השנה היהודי – ונדהמים לגלות עד כמה הם מדויקים.