השולחן הערוך

האם אתם מכירים את שולחן ערוך?

נכון להיום, הקודקס ההלכתי עליו מתבססות כל הקהילות היהודיות בעולם, ועליו התבססו כל הקהילות בעולם – החל מהקהילה של יהדות בבל, ועד לקהילה של יהדות מרוקו – זהו שולחן ערוך. שולחן ערוך הוא חיבור מרכזי הקשור אל יהדות יומיומית. לא מדובר כאן על חיבור שנועד דווקא להפוך את הקערה על פיה. לא מדובר בחיבור יהודי שנוהג להפוך את סדרי בראשית – אלא דווקא בחיבור יהודי שנועד פשוט לעשות את החיים של כל יהודי ויהודי הרבה יותר פשוטים. לכן, גם עריכת שולחן ערוך היא בצורה של הלכות פשוטות מאוד להבנה, שאף יהודי שאיננו שומר מצוות – יוכל להבין די בקלות. אבל כדי שתבינו בדיוק מהו שולחן ערוך ראוי שתקבלו רקע היסטורי מתאים על החיבור.

שלב ההלכה האחרון בתוך יהדות

למעשה, מבין חיבורי ההלכה המרכזיים, שולחן ערוך הוא החוליה האחרונה בשרשרת. אחריו קמו רק ספרים שנועדו לפרש אותו, אך לא קמו ספרים אשר ניסו מאז לכתוב הלכה מחדש (יוצאת דופן היא קהילת יהדות אתיופיה, אשר התקיימה במנותק מכל המרכזים היהודיים הגדולים והמוכרים).
אבל מהו שולחן ערוך? ע"י מי הוא נכתב ולאיזו מטרה? כדי להבין את ההיסטוריה של שולחן ערוך, צריך לחזור מעט אחורה. במהלך המאה ה- 13-14 פורסם חיבור בשם "ארבעת הטורים". טור זה פורסם על ידי רבי יעקב בן רבי אשר. ארבעת הטורים היה מהפכני בזמנו, כי בניגוד לספרי הלכה שהתבססו על הסדר המשנאי (כמו התלמוד ומשנה תורה), הרי שהחלוקה כעת הייתה שונה – והייתה למעשה לארבעה חלקים שונים (ומכאן השם ארבעת הטורים) על מנת שלכל יהודי יהיה קל להתמצא. ארבעת הטורים הם: "אורח חיים", שלמעשה מקיף את סדר היום אשר יהדות קבעה לכל אדם מאמין. הטור השני נקרא "יורה דעה" והוא מתייחס להלכות של מותר ואסור, כאשר מדובר בעיקר על דיני חקלאות ועל דיני שחיטה וכשרות. הטור השלישי הוא "אבן העזר" העוסק בדיני אישות, והטור הרביעי נקרא "חושן משפט" העוסק בעיקר בדיני נזיקין.

פורטל יהדות מדבר על שולחן ערוך

אבל מה הקשר בין זה לבין שולחן ערוך? הרי בתוך פורטל יהדות מסופר לכם על שולחן ערוך ולא על ארבעת הטורים! אלא שכאן מגיעה הפואנטה. כ- 200 שנה אחרי חיבור ארבעת הטורים, החליט ר' יוסף קארו לקיים פירוש גדול ומקיף על ארבעת הטורים. מדובר בחיבור יהודי עצום, פחות מוכר כיום שנקרא "בית יוסף". חיבור יהודי זה נועד להיות במקור הקודקס ההלכתי החדש, אלא שהוא היה עצום מידי בהיקפו כדי להיות כזה. במקום זה – הוציא בהמשך קארו מעין גרסה מקוצרת של חיבורו, אשר מחולקת הלכות-הלכות, והיא הרבה יותר פשוטה להבנה – וזהו החיבור המפורסם "שולחן ערוך". כמו ארבעת הטורים גם הוא מחולק לארבעת החלקים שהזכרנו. חשוב לציין, שהספר מותאם בעיקר אל יהדות ספרד, ולכן התווספו אליו בהמשך הגהות הרמ"א שנועדו להתאימו אל יהדות אשכנז. עם זאת, כיום יש ניסיונות (בעיקר של הרב עובדיה יוסף) לבטל את ההגהות, ולהשאיר את השולחן ערוך כפי שהוא.