יהדות עיראק

יהדות עיראק

יהדות עיראק, או יהדות בבל, נחשבת לאחת הקהילות העתיקות בפזורה ולאחת המפוארות שאי פעם קמה לעם ישראל. נוסח התלמוד שעל פיו פוסקים את ההלכה עד היום הוא התלמוד הבבלי שנכתב על ידי גדולי הדור בבבל במשך ארבע מאות שנים. פעילות רוחנית ענפה זו אפיינה את יהודי בבל לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה ורבות מהישיבות החשובות בימי הביניים היו בבבל, שבראשן ישיבות סורא, פומפדיתא ונהרדעא המפורסמות ורבי סעדיה גאון שנחשב עד היום לאחר מענקי הרוח של עם ישראל בכל הדורות. בשנת 1949 לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו מרבית יהודי עיראק לארץ וחלקם הקטן היגר לאנגליה. קהילה עתיקה זו חדלה מלהתקיים במקום ורק שרידים נשארו בה. יהדות בבל, כמו יהדות מרוקו ואף יהדות אתיופיה נחשבת לספרדית במנהגיה הדתיים ובספר התפילה שלה.

יהודי עיראק וגירוש בבל

יהדות עיראק החלה עם גירוש היהודים מארץ ישראל עקב חורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה. נבוכדנצר היה שליט בבל שכבש את הארץ והיגלה חלק מתושביה היהודים לבבל. כשבעים שנה לאחר ההגלייה הורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל, אך רבים החליטו להישאר במקום ולהמשיך בשגשוג שנהנו ממנו בתקופה זו. למרות שרוב הקהילה נשארה בבבל חלק מהגולים חזרו לארץ בראשותם של עזרא ונחמיה. לימים נבנה בית המקדש השני.

יהודי בבל בימי בית שני ולאחר החורבן השני

הרחק מהסערות שפקדו את ארץ ישראל שהגיעו לשיאן בחורבן בית המקדש השני בשנת 70, חיו יהודי בבל בשגשוג רב והישוב היהודי קלט רבים מהמהגרים שעזבו את יהודה. יהודי בבל נהנו מיחס הוגן וסביר של השלטונות המקומיים, והורשו לנהל את ענייניהם ואת תרבותם בדרכם המיוחדת. לאחר החורבן הפכה קהילת יהדות בבל לקהילה הגדולה והמובילה בעולם היהודי וכתיבת התלמוד הבבלי היתה השיא של היצירה הרוחנית היהודית של התקופה שנכתבה בישיבותיה המפורסמות של בבל, אשר סיכמו את ההלכות והאגדות של התקופה. לאחר מכן, המשיכה יצירה יהודית ענפה על ידי הסבוראים והגאונים שכתבו ספרות שו"ת ענפה וכדומה. ראש יהודי בבל נחשב וכונה על ידי הפרסים ששלטו בה בשם "ראש הגולה".

יהודי בבל והכיבוש המוסלמי ועד לעת המודרנית

בעת הכיבוש המוסלמי נהנו יהודי בבל מיחס הוגן שכן עזרו להם לבצע את כיבוש אזור זה מידי הפרסים. ישיבות בבל חזרו לשגשג והעובדה שרבים מיהודי התפוצה היו תחת שלטון האיסלם, קירבו ביניהם ויהודים רבים שלחו את ילדיהם ללמוד בישיבות בבל מכל קצווי האמפריה האיסלמית. כמו ברבים מאסורי האיסלם היה מצבם של יהודי בבל תלוי בשלטון המקומי והיו תקופות של גזרות ותקופות של יחס טוב. כשמרכז העולם המוסלמי היה בבגדד נהנו יהודי המקום משגשוג ואף היו שותפים בארגון השלטון וחיי המסחר והכלכלה.
בסוף המאה ה-12 עם סיום שלטון הח'ליפות בבגדד עזבו רבים מיהודיה למקומות אחרים בעולם המוסלמי ובמיוחד לספרד. לאחר הכיבוש המונגולי והפרסי שבו המוסלמים לשלוט בבבל עד לעת הנוכחית. במאה העשרים שלטו הבריטים בעיראק ורבים מהיהודים שימשו כפקידים בכירים בממשל זה. לאחר שקיבלה עיראק את עצמאותה וקמה מדינת ישראל עזבו אותה כל יהודי עיראק, וכיום נשארו בה יהודים בודדים בלבד. בעיראק פעלה מחתרת ציונית ורבים מבניה היו חברים בתנועה הקומוניסטית במקום.