תקופת גלות בבל

על גלות בבל כל יהודי בוכה

אם יש תקופה שצרובה בזיכרון הקולקטיבי של כל יהודי באשר הוא – ויהא זה יהודי שהיה חלק מהקהילה של יהדות אתיופיה, או יהודי שהיה בקהילה של יהדות מרוקו – הרי זו התקופה של גלות בבל. עד היום, תקופת גלות בבל נחשבת לאחת התקופות הטראומטיות והקשות ביהדות, למרות שבהיסטוריה היהודית היא קצרה יחסית, ונמשכה כמה עשרות שנים בלבד. היא כל כך קצרה, שמתוארים אנשים שהיו ילדים בעת חורבן הבית הראשון, ובתור קשישים זכו לראות את תקומתו של הבית השני. אז מהי בעצם תקופת גלות בבל לפי פורטל יהדות? ואיך תנועות במסגרת של יהדות בכלל מצליחות להסביר אסון נורא כל כך כמו גלות בבל? כל התשובות פרושות לפניכם.

התגרות חסרת סיכוי בבבל

לשאלה על תקופת גלות בבל יש שתי תשובות: המסורתית וההיסטורית. התשובה המסורתית מספרת על כך שבני ישראל המשיכו והמשיכו לעשות הרע בעיני האל, עד שהוא החליט פשוט להגלות אותם. במקרה זה, נבוכדנצר מלך בבל הוא לא יותר מכלי בידי האל כדי להעניש את מאמיניו.
עם זאת, המחקר בנושא מציין גם נסיבות היסטוריות באשר לתקופת גלות בבל. אגב, מחקר זה לא סותר דווקא את האמונה של יהדות מסורתית, ואת האמונה של כל יהודי מאמין, אלא יכול לשפוך אור חדש עליהם. המחקר מראה כי בממלכת יהודה חלה התעוררות משיחית, ואמונה כי בית דוד ישכון לנצח, לא משנה מה יקרה. עקב כך, בית המלוכה התגרה מאוד בממלכת בבל החזקה (מהלך פוליטי לא חכם בעליל) – דבר שבסופו של דבר הוביל לחורבנה של יהודה. מעניין מאוד לציין, כי היו שתי הגליות שונות: הראשונה הייתה גלות יהויכין – מאוחר יותר בתקופת הגאונים, משפחת ראש הגולה שהייתה משפחה של יהודים נכבדים, ייחסה את עצמה לגלות זו, שהייתה של אליטת העם. אולם לאחר מכן נבוכדנצר הגלה כמעט כל יהודי באשר הוא. כמו כן – הוא הרג את בניו של המלך צדקיהו ובכך למעשה סיים את שושלת המלוכה של בית דוד. לאחר מעשה זה, מתואר בתנ"ך כי אך ורק דלת העם נותרה בארץ, וככל הנראה רוב העם עבר לבבל, והחל ליצור את הקהילה שאנו מכירים כיום בתור יהדות בבל.

ומה קרה לאחר מכן?

אם נכנסתם אל פורטל יהדות, סימן שאתם רוצים לדעת עוד על יהדות בתקופה זו. האמת היא שבתוך פורטל יהדות אין המון מידע על גלות בבל, כפי שגם בתנ"ך וגם במחקר אין הרבה מידע. זוהי תקופה מעט עלומה מבחינה היסטורית וזה גם הגיוני – יהודי העולם חוו חורבן קשה, והתקשו לתעד את מעשיהם. ככל הנראה הגלות השפיעה מאד על היהודים גם בהקשר התרבותי, והארמית הפכה לשפה עיקרית. אי אפשר גם להתעלם מכך, שהגעגועים לירושלים היו קיימים, וככל הנראה שרידי בית המקדש הפכו למזבח של אבל בקרב עולים לרגל.