העת החדשה

מה קרה אצל יהדות הגולה בעת החדשה?

מי שרוצה לבחון את תולדות יהודי התפוצות בעת החדשה, עלול להיתקל מעט בבעיה. קשה להגדיר במאמר אחד של פורטל יהדות את כל מה שקרה ליהודים במשך 500 שנה בקירוב. ובאיזו קהילה גם נתמקד – האם במה שעבר על יהדות בבל תחת הכיבוש העותמאני? ואולי על הקהילות הספורדיות של יהדות מרוקו? ואולי נספר דווקא את הסיפור המיוחד של יהדות אתיופיה וקהילת ביתא-ישראל? אין ספק שקשה אמנם לספר את הכל, אך בוודאי נוכל להתמקד בכמה שינויים מרכזיים מאוד שקרו למן ראשית העת החדשה ועד לימינו.

מפיזור הספרדים ועד למאה ה-20

העת החדשה מתחילה רשמית בתאריך חשוב גם לעולם וגם ליהודים בפרט – שנת 1492, גירוש ספרד, וגילוי אמריקה. גירוש ספרד שינה את היהדות מהקצה אל הקצה, שכן מדובר היה בגירוש של אוכלוסיות משכילות מאד ביהדות. למעשה, השכבות העליונות בקרב יהודי ארצות ערב וגם בקרב יהודי אשכנז – הן ברובן השכבות של יהודים ספרדים אשר גורשו בשנת 1492 מספרד. חלק נכבד מהיהודים הללו גם הלכו להתיישב באנגליה, וחלקם אף נדד לאמריקות החדשות שהתגלו זה עתה.
בתחילת העת החדשה, הקהילות של יהדות אירופה היו יחסית רגועות. אמנם פרעות ת"ח-ת"ט היו פרעות קשות למדי במזרח אירופה וכנראה אף הקשות ביותר עד פרעות קישינייב בתחילת המאה ה-20, אך למעט אירועים אלו המצב היה סטטי יחסית.
המצב החל להשתנות, עם עליית תנועת ההשכלה ורפורמה באירופה, כתנועות עולמיות. היהודים החלו להיות לאט לאט מושפעים מתנועות אלו, אם כי באיחור קל משאר עמי העולם. תנועת ההשכלה חדרה אל יהדות אירופה בעיקר במאה ה-19, ביחד עם התנועה הרפורמית.
בינתיים חשוב לציין, בקרב יהודי ארצות ערב הסיפור היה שונה לחלוטין – רוב היהודים היו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שהיה מתירני יחסית ליהודים, אך ככל שהשלטון האירופי נעשה ליברלי יותר, כך המתינות של העותמ'אנים הלכה ונתפסה כשמרנות. במאה ה-19 החלה תנועת התנזימאת העות'מאנית לבצע רפורמות באימפריה וגם לשפר את מעמד היהודים, אשר ברובן הושלמו לקראת תחילת המאה ה-20.

על השואה ועל הציונות

במאה ה-20 קרו כמובן שני דברים מרכזיים אשר פורטל יהדות בוודאי לא יוכל לחדש לכם עליהם – השואה והקמת מדינת ישראל. על השואה קשה לדבר משפטים קצרים, ורק ראוי לומר שהיה זה ככל הנראה האסון הכבד ביותר שהעם היהודי ידע מימיו, בוודאי בעת החדשה וככל הנראה גם בהשוואה לתקופות קדומות יותר. הקמת מדינת ישראל והתבססות הציונות בקרב יהדות העולם, שינתה לחלוטין את התמונה. אם בעבר רוב קהילות היהודים היו באירופה, ועוד מיעוט בארצות ערב הרי שהיום המצב הוא שונה לחלוטין – הקהילות כמעט חצויות בין ישראל לארה"ב, כאשר יש עוד מיעוטים הפזורים על רחבי הגלובוס.

ימי הביניים – יהדות ספרד

תור הזהב של יהדות ספרד בימי הביניים

לא פעם כאשר כותבים על תקופות שונות בהיסטוריה של יהודי העולם, נהוג לציין את תקופת תור הזהב של יהודי ספרד, בתור תקופה נהדרת. כאן בתוך פורטל יהדות תוכלו לדעת מה באמת אירע בתקופה זו, מתי היא החלה, מדוע היא נגמרה כפי שהיא נגמרה ומה הייתה למעשה השפעתה.
חשוב מאוד להבין, שיהודים חיו בספרד עוד לפני שהחל תור הזהב. ספרד הייתה למעשה ממלכה נוצרית בתחילת ימי הביניים, שהייתה שארית של האימפריה הרומית שהתפרקה כמה מאות שנים קודם לכן. היהודים חיו שם לא ממש בשקט ובשלווה, אך מספיק בנוח כדי להקים קהילה עם כמות גדולה למדי של יהודים, שבוודאי ביחס לקהילות שאינן של יהדות בבל או א"י הייתה גדולה יחסית, וגדולה בוודאות יותר מקהילות של יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה.

פורטל יהדות והתקופות השונות

נהוג לציין את תור הזהב של יהודי ספרד, כזה שהחל עם הכיבוש המוסלמי של ספרד. האימפריה המוסלמית הענקית המשיכה במסעות הכיבוש שלה, וכבשה את ספרד דרך צפון אפריקה. במקורות היסטוריים של נוצרים ומוסלמים כאחד, מסופר כי היהודים סייעו רבות למוסלמים בתהליכי הכיבוש. שמם של המוסלמים ככובשים המתחשבים ביהודים יצא למרחקים, ויהודים רבים הבינו כי עדיף יהיה להם לחיות תחת שלון מוסלמי סבלני, מאשר תחת שלטון נוצרי אשר ירדוף אותם. אכן, בשנת 711 המוסלמים הצליחו לכבוש את ספרד, וזה היה תחילת תור הזהב.

חשוב לציין שעברו עוד 200-300 שנה עד שתור הזהב של יהדות ספרד הגיע לשיאו. מדוע? יתכן שנכנסתם אל פורטל יהדות וקראתם קצת על תקופת הגאונים בבבל, שהתרחשה למעשה באותו הזמן. קהילת יהודי בבל הייתה עצומה וחזקה במיוחד, והמרכז היהודי בבבל היה בולט בעוצמתו. לא רק קהילת ספרד הייתה חלשה ביחס אליו, אלא גם כל שאר הקהילות. אולם לאט לאט כוחן של ישיבות בבל ירד וכוחן של הקהילות בגולה עלה – וכך גם יהדות ספרד החלה לקיים את עצמה כיהדות עשירה במיוחד. זאת, בצירוף לשלטון המוסלמי הסבלני הוביל לתקומת דמויות מפתח ביהדות עד היום – רבי משה איבן עזרא שהיה פילוסוף ידוע וגם משורר מפורסם. רבי שלמה איבן גבירול ששיריו נודעים עד היום. רבי יהודה הלוי שהיה גם פילוסוף וגם חיבר את ספר הכוזרי המפורסם. נראה שהיהודי הספרדי המפורסם ביותר, ואולי גם אחד מהיהודים הגדולים ביותר שקמו בעמנו הוא כמובן הרמב"ם אשר נולד בקורדובה.

ואיך זה נגמר?

לצערנו, הסיפור של היהודים בספרד היה עם סוף עצוב למדי. בניגוד לנהוג לחשוב, תור הזהב לא נגמר עם כיבוש הנוצרים את ספרד בחזרה. כאן כפי שתקראו בתוך פורטל יהדות, תוכלו לראות כי הייתה זו דווקא ממלכה מוסלמית קיצונית של האל-מוואחידון אשר כבשה את ספרד והחלה להגביל את היהודים. עשרות שנים לאחר מכן כבשו הנוצרים מחדש את ספרד, והחלו להגביל לאט לאט את חיי היהודים בספרד, עד אשר הגיע הגירוש הסופי ב-1492.

תקופת האמוראים

תנועות יהדות חייבות רבות לאמוראים

תקופת האמוראים, היא ללא ספק אחת מהתקופות המכריעות ביותר בתולדות העם היהודי, בין אם מדובר על יהודי א"י, או על יהודי התפוצות. מדובר בתקופה שבה נוצר ונחתם אחד מהמפעלים החשובים ביותר בדיעבד של היהדות – זהו כמובן התלמוד. כמובן שיש את התלמוד הבבלי שהוא המרכזי יותר לעומת התלמוד הירושלמי, אם כי שתיהן יצירות אמוראיות לחלוטין מכל בחינה שהיא.
אולם, כדי להבין איך בדיוק נוצרו התלמודים ולמה הם נוצרו, חשוב שתכנסו אל פורטל יהדות, על מנת שתבינו מהי בדיוק תקופת האמוראים, מה אירע במהלכה ובאילו אזורים היא בדיוק השפיעה.

יהדות גם בא"י וגם בבבל

חשוב לציין שבזמן תקופת האמוראים, כוחן של קהילות כמו יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה היה קטן עד אפסי למעשה. לעומת זאת, עלה כוחה של יהדות חדשה, שקודם לכן קולה כמעט ולא נשמע – זהו קולה של יהדות בבל, אשר נשמע לראשונה באון ותרועה רמה.
איך זה קרה? אם נכנסתם אל פורטל יהדות וקראתם על התקופה הקודמת, הלא היא תקופת התנאים, בוודאי ידעתם כי מדובר היה בתקופה שיוחסה לא"י בלבד, לכן גם המשנה, התוספתא, ומדרשי האגדה וההלכה – הן כולן יצירות ארצישראליות. אולם, באשר לתקופת האמוראים מדובר על סיפור שונה לחלוטין. לפי המסורת, רב אבא אריכא (הידוע גם בפשטות ביהדות בכינויו "רב"), שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, החליט מסיבותיו שלו לרדת לבבל. שם בבבל, הקים רב את מה שעתיד להיות אחד מהמרכזים התורניים המפוארים ביותר של היהדות לאלף השנה שיבואו אחריו – ישיבות סורא ופומפדיתא. מכאן החלו למעשה שתי שושלות שונות של רבנים אמוראיים – שושלת אחת בא"י (אותה החל רבי יהודה נשיאה, לא להתבלבל עם רבי יהודה הנשיא) והשושלת השנייה בבבל אותה יסד כאמור רב.
לא פעם עולה השאלה איך יהודי הארץ והעולם יכלו להסתדר, והאם היו מחלוקות בין הישיבות השונות בתקופת האמוראים. אין ספק שהיו – שהרי נוצרו שני תלמודים נפרדים. חשוב לציין, שלשני התלמודים היה תפקיד משותף – לפרש את המשנה. אז איך זה שהתלמוד הבבלי הוא ארוך יותר ומפורט יותר?

יהדות – לשים לב מי שלט בתקופת האמוראים

תקופת האמוראים היא בסופו של דבר תקופה אשר יהדות הגדירה לעצמה ולא תקופה של עמים אחרים. חשוב לציין כי לראשונה היה שלטון שונה על קהילות יהודיות מרכזיות. בא"י שלטה למעשה האימפריה הרומית, שבהדרגה הפכה להיות נוצרית ולכן רדפה יותר את היהודים. בבבל לעומת זאת, כבשה פרס את השטח, וכך היה שלטון פרסי-זרתוסטראי על האזור. במצב כזה אמוראי בבל נהנו מחופש פולחן רחב יותר, וכך יכלו ליצור את התלמוד הבבלי המפורסם. בסופו של דבר, נהוג לסיים לרוב את תקופת האמוראים פשוט בחתימתו של התלמוד הבבלי והירושלמי, ואז מתחילה תקופת הסבוראים.

תקופת התנאים

תקופת התנאים מגדירה זרמי יהדות עד היום

כפי שאנו מכירים היום זרמים שונים של יהדות – זה ממש לא כפי שאחרים הכירו את היהדות בטרם נחרב בית המקדש השני. יהדות עברה שינוי משמעותי מאוד בימי התנאים, ואז היא התגבשה להיות היהדות שכמעט כל יהודי מכיר עד היום – זוהי יהדות מפוארת כמו יהדות בבל הגדולה, וגם יהדות התפוצות כמו יהדות מרוקו (יהדות אתיופיה מעט יוצאת דופן, משום שהיא המשיכה דווקא לשמר מסורות עתיקות יותר). חשוב לציין, שעד לחורבן בית המקדש יהדות הייתה מאוד פולחנית, אך לקראת סוף ימי בית שני, קמה תנועה של יהודים (אשר נקראו פרושים) שרצו במקביל לעבודה הפולחנית, לבסס הלכה גם על דרך המדרש בתנ"ך. אם תרצו – הם היו ראשוני התנאים.

ומדוע דווקא תנאים?

השאלה היא מדוע היום כמעט כל יהודי הולך בדרך של תנאים, ולא לדוגמה בדרך של צדוקים או איסיים? התנאים הם ממשיכי הפרושים כאמור – והם שהעבירו את היהדות אחרי חורבן הבית מיהדות של בית מקדש – אל יהדות של בית מדרש. התשובה לכך היא ברורה – לא היה קיים עוד בית מקדש, לכן דרכם של הצדוקים (שהיו כהנים) נכשלה למעשה, והוכח שדרכם של הפרושים טובה יותר בכדי להתמודד עם המציאות שבה היהודים הם מיעוט נרדף.
תקופת התנאים החלה, אם כן, קצת לפני חורבן הבית בפועל, אולם הם קיבלו את כוחם ברגע שבית המקדש נחרב. התנא המרכזי הראשון נחשב להיות רבי יוחנן בן זכאי, שלפי האגדה זכה להקים את הסנהדרין ביבנה, לאחר שניבא למצביא אספסיאנוס, כי הוא עתיד להיות קיסר רומי. מכאן ואילך תקופת התנאים חלה 200 שנה בערך, עד לתחילת המאה ה-3 לספירה, עת למעשה נחתמה המשנה.
חשוב מאוד להבין, כי תקופת התנאים היא תקופה מאוד ארצישראלית. זה לא שלא היו קהילות של יהדות במקומות אחרים כמו בבל או אלכסנדריה, אך המוקד היה עדיין בא"י. הלימוד כולו היה מרוכז בא"י, וגם היצירה הייתה ברובה בעברית. עדות טובה לכך היא שתי היצירות המרכזיות שהתנאים יצרו – המשנה והתוספתא.

עד היום כל יהודי מוקיר תודה לתנאים

אבל למה בעצם פורטל יהדות מספר לכם על התנאים? משום שכאמור הם יצרו את הבסיס ליהדות כפי שכולכם מכירים אותה – יהדות המבוססת על הלכה, על פלפול, על טקסט – ולא על פולחן ספציפי כזה או אחר. הדבר, אגב, אפשר לייצר פנים וקהילות שונות של היהדות ברחבי העולם ולייצר דיונים אינטלקטואלים בנושא. אי אפשר גם להתעלם מכך שחכמי התנאים יצרו בסופו של דבר את המשנה (שאמנם נחתמה ע"י האמוראים), אשר מהווה את הבסיס להלכה כולה וממנה נוצר לאחר מכן התלמוד.

תקופת גלות בבל

על גלות בבל כל יהודי בוכה

אם יש תקופה שצרובה בזיכרון הקולקטיבי של כל יהודי באשר הוא – ויהא זה יהודי שהיה חלק מהקהילה של יהדות אתיופיה, או יהודי שהיה בקהילה של יהדות מרוקו – הרי זו התקופה של גלות בבל. עד היום, תקופת גלות בבל נחשבת לאחת התקופות הטראומטיות והקשות ביהדות, למרות שבהיסטוריה היהודית היא קצרה יחסית, ונמשכה כמה עשרות שנים בלבד. היא כל כך קצרה, שמתוארים אנשים שהיו ילדים בעת חורבן הבית הראשון, ובתור קשישים זכו לראות את תקומתו של הבית השני. אז מהי בעצם תקופת גלות בבל לפי פורטל יהדות? ואיך תנועות במסגרת של יהדות בכלל מצליחות להסביר אסון נורא כל כך כמו גלות בבל? כל התשובות פרושות לפניכם.

התגרות חסרת סיכוי בבבל

לשאלה על תקופת גלות בבל יש שתי תשובות: המסורתית וההיסטורית. התשובה המסורתית מספרת על כך שבני ישראל המשיכו והמשיכו לעשות הרע בעיני האל, עד שהוא החליט פשוט להגלות אותם. במקרה זה, נבוכדנצר מלך בבל הוא לא יותר מכלי בידי האל כדי להעניש את מאמיניו.
עם זאת, המחקר בנושא מציין גם נסיבות היסטוריות באשר לתקופת גלות בבל. אגב, מחקר זה לא סותר דווקא את האמונה של יהדות מסורתית, ואת האמונה של כל יהודי מאמין, אלא יכול לשפוך אור חדש עליהם. המחקר מראה כי בממלכת יהודה חלה התעוררות משיחית, ואמונה כי בית דוד ישכון לנצח, לא משנה מה יקרה. עקב כך, בית המלוכה התגרה מאוד בממלכת בבל החזקה (מהלך פוליטי לא חכם בעליל) – דבר שבסופו של דבר הוביל לחורבנה של יהודה. מעניין מאוד לציין, כי היו שתי הגליות שונות: הראשונה הייתה גלות יהויכין – מאוחר יותר בתקופת הגאונים, משפחת ראש הגולה שהייתה משפחה של יהודים נכבדים, ייחסה את עצמה לגלות זו, שהייתה של אליטת העם. אולם לאחר מכן נבוכדנצר הגלה כמעט כל יהודי באשר הוא. כמו כן – הוא הרג את בניו של המלך צדקיהו ובכך למעשה סיים את שושלת המלוכה של בית דוד. לאחר מעשה זה, מתואר בתנ"ך כי אך ורק דלת העם נותרה בארץ, וככל הנראה רוב העם עבר לבבל, והחל ליצור את הקהילה שאנו מכירים כיום בתור יהדות בבל.

ומה קרה לאחר מכן?

אם נכנסתם אל פורטל יהדות, סימן שאתם רוצים לדעת עוד על יהדות בתקופה זו. האמת היא שבתוך פורטל יהדות אין המון מידע על גלות בבל, כפי שגם בתנ"ך וגם במחקר אין הרבה מידע. זוהי תקופה מעט עלומה מבחינה היסטורית וזה גם הגיוני – יהודי העולם חוו חורבן קשה, והתקשו לתעד את מעשיהם. ככל הנראה הגלות השפיעה מאד על היהודים גם בהקשר התרבותי, והארמית הפכה לשפה עיקרית. אי אפשר גם להתעלם מכך, שהגעגועים לירושלים היו קיימים, וככל הנראה שרידי בית המקדש הפכו למזבח של אבל בקרב עולים לרגל.

תקופת בית שני

כיצד נראו חייו של יהודי במהלך תקופת בית שני?

אם קיימת תקופה מרתקת במיוחד בתולדות של יהדות א"י הרי זו תקופת בית שני. תקופת בית שני היא תקופה מאלפת ממש, שכן מדובר על תקופה שבה העם היהודי הצליח לקום מחורבנו, לייסד ממלכה יהודית עצמאית בחלק מהזמן וגם לעמוד בקשרים שונים, טובים יותר או פחות עם העמים שמסביבו. מהצד השני, אין להתעלם מכך שתקופת בית שני נגמרה באסון עצום עבור יהדות הארץ והגלויות – חורבנו המוחלט של בית המקדש, וגם של העם היהודי עצמו שהצטמצם במידה ניכרת. בתוך פורטל יהדות, תוכלו לקרוא פרטים מרתקים על תקופה זו.

פנים שונות של יהדות בתקופת בית שני

בעוד שתקופת הבית הראשון היא יחסית יציבה מבחינה שלטונית, הרי שתקופת הבית השני הייתה הפכפכה, מה שהגיוני גם לאור אורכה. עם זאת, ראוי להגיד שרוב חילופי השלטון היו ב-200 השנה האחרונות שלה, ולא ב-200 השנה הראשונות שלה. התקופה החלה עם שיבת ציון בעזרת ממלכת פרס, והמשיכה עם כיבושיו של אלכסנדר מוקדון במאה הרביעית לפנה"ס. כיבושיו של אלכסנדר והקמת הממלכה הסלווקית בא"י, הביאה לכך שכמעט כל יהודי החל לדבר בשפות נוספות כמו ארמית, אך גם יוונית. כמו כן, קהילת יהדות בבל לא איבדה מכוחה בתקופה זו, ועדיין היה ישוב נכבד מאוד שם. קהילות אחרות כמו יהדות מרוקו לא היו קיימות עדיין, אך ככל הנראה יהדות אתיופיה כבר החלה להתגבש, אולי באמת מצאצאי עשרת שבטי ישראל שגלו קודם לכן.
לאחר הממלכה הסלווקית, הגיעה במאה ה-2 לפנה"ס העת למרד החשמונאי המפורסם. זה היה המרד הראשון בסדרה של ארבע מרידות וגם היחיד מביניהם שהצליח. הדבר הוביל לתקומתה של ממלכה יהודית עצמאית בא"י, ומאז ועד 1948 לא היה כדבר הזה. כעת כל יהודי היה יכול לחיות בממלכת יהודה, כשהוא מוגן למדי. הממלכה כרתה כמובן בריתות שונות, בעיקר עם האימפריה העולה הרומאית. במאה ה-1 לפנה"ס הומלך המלך הורדוס – שהיה מלך אדומי אשר התגייר, והיה מעין שליט בובה רומי ואחראי על ממלכת יהודה. אחרי מותו, ואחרי שהשמיד את כל בית חשמונאי, לא נותרו להורדוס צאצאים. כך החלה תקופה של נציבות רומית, כשא"י היא פרובינקיה לכל דבר ועניין.

ואז החלו עוד מרידות

כאן החלה תקופה טראגית למדי, אשר פורטל יהדות יציג בפניכם – של שלוש מרידות שהביאו לחיסולן של קהילות יהודיות בא"י ובעולם. הראשון היה המרד הגדול בשנת 66 לספירה, שהוביל לחיסולו של בית המקדש. עם זאת, מרבית החוקרים לא מציינים זאת כסוף תקופת בית שני, כי עדיין הייתה קהילה תוססת יחסית של יהודים בא"י ובעולם. המרד השני היה המרד של יהודי התפוצות בשנת 115, שהוביל לדיכוי אכזר, וככל הנראה גם לעזיבת יהודים רבים את היהדות. המרד האחרון היה מרד בר כוכבא – שחיסל סופית את היישוב היהודי בארץ, והוביל את היהדות לשבר עמוק למדי החל משנת 132 ועד שנכשל סופית בשנת 136.

תקופת בית ראשון

כל יהודי מכיר את תקופת בית ראשון

במסגרות כתובות שונות של יהדות, אפשר לראות תמיד עד כמה ימי הבית הראשון מועלים על נס. אם יש תקופה אשר נתפסת כאוטופית כמעט – הרי זו תקופת הבית הראשון. זו התקופה שבה לראשונה בני ישראל פעלו תחת ממלכה (או שתי ממלכות) עצמאיות לחלוטין. חשוב גם לציין, כי תקופת הבית הראשון אמיתית גם מבחינה היסטורית – החוקרים אמנם חלוקים על ראשיתה, אבל החל מאמצעה אין איש אשר מתווכח על היותה קיימת, ועל העובדה כי אכן היו שתי ממלכות – יהודה וישראל, בהם כל יהודי היה יכול לחיות, וכנראה גם לעבור בחופשיות יחסית. כדי לדעת עוד על תקופת הבית הראשון, טוב עשיתם שנכנס אל פורטל יהדות, כי כאן תקבלו את כל התשובות לשאלות שלכם.

כך נראתה יהדות בתקופת בית ראשון

מקובל להתחיל את תקופת הבית הראשון בערך במאה ה-11 לפנה"ס – כאשר הומלך שאול משבט בנימין על פני כל ישראל. מלכות שאול מתוארת כהפכפכה ולא יציבה – זה הגיוני לא רק לפי מסורות של יהדות, אלא ככל הנראה גם במחקר בדוק: הגיוני שממלכה חדשה שתקום, תהיה לא יציבה בהתחלה, וייקח זמן עד אשר היא תצמח ותתבסס. בהמשך כמובן, הגיע דוד משבט יהודה המפורסם, כבש שטחים חדשים והקים ממלכה עם שטחים נרחבים עד מאוד. בנו שלמה,, הוא זה שהקים את בית המקדש בירושלים – ומכאן השם של התקופה – ימי בית ראשון.
מכאן ואילך ההיסטוריה למעשה מתפצלת, שכן בוצע פילוג בין שתי הממלכות – ממלכת יהודה בדרום, וממלכת ישראל בצפון. מעניין לציין, שחוקרים שבדקו כיצד היה יכול להסתדר יהודי בכל אחת מהממלכות, הראו כי ממלכת ישראל הייתה יותר משגשגת מבחינה כלכלית. גם חז"ל כבדרך אגב, טענו כי אף מלכים רשעים כמו אחאב מלך ישראל – היו מלכים טובים מאוד מבחינת השגשוג הכלכלי שהם הביאו לעמם, על אף שהיו נחותים מבחינה רוחנית.
אז מה פורטל יהדות יכול לחדש לכם? ככל הנראה, הסיבה לכך שממלכת ישראל היתה משגשגת יותר היא פשוטה- עיון בספרי מלכים ודברי הימים, יכול להראות כי כלל מלכי ישראל "עשו הרע בעיני ה' ". אם נניח את המחלוקות התאולוגיות בצד, קל לראות שככל הנראה בממלכת ישראל היו הרבה יותר קשרים עם ממלכות זרות ועם אימפריות זרות. הדבר מסביר היטב מדוע מלכים אלו מתוארים בתנ"ך כמלכים שלא שמרו את חוקות האל – משום שהיו נתונים להשפעות רבות יותר של תרבויות זרות. ממלכת יהודה לעומת זאת, הייתה ממלכה ששמרה הרבה יותר את האמונה המונותאיסטית. היא גם קיימה כמובן קשרים עם ממלכות נוספות, אך העובדה כי לא הייתה נוחה להשפעה של דתות אחרות, אכן צמצמה במעט את פעילותה הכלכלית – אף כי היא סייעה לה לשרוד לאורך זמן.

התקופה שמוכרת בכל העולם

עם זאת חשוב להבין כי המחקר מצא כי בימי המלך חזקיהו, ממלכת יהודה הייתה ממלכה חזקה מאד, ואף מסורות של יהדות פיארו מאוד את חזקיהו המלך. פתיחותו של חזקיהו לממלכות נוספות וגם של בנו מנשה אשר הרחיב מאוד בריתות אלו – גרם גם לעבודת אלילים רבה מאוד ברחבי הממלכה. עושה רושם שרק נכדו של מנשה, יאשיהו הצליח ליצור איזון בין יהדות לבין קשרי מסחר. יאשיהו ערך רפורמות פולחניות משמעותיות בממלכה, אך קשר קשרים עם ממלכות אחרות. רק לאחר מותו של יאשיהו החלה שקיעת ממלכת יהודה, עד לגלות בבל בשנת 586 לפנה"ס. תמיד כדאי לזכור, כי תקופת הבית הראשון היא תקופה מפורסמת בכל קהילה – גם יהדות בבל וגם יהדות מרוקו מכירות אותה בצורה דקדקנית, וגם קהילות נידחות כמו יהדות אתיופיה הכירו מסורות רבות על תקופה זו.

תקופת השופטים

תקופת השופטים מתארת את הימים בהם אין מלך בישראל

לרוב, כאשר חושבים על תקופת השופטים, עולה ושב הפסוק מהתנ"ך בו כתוב "ובימים ההם אין מלך בישראל… איש הישר בעיניו יעשה". במובן מסוים, נראה שכך היה. לרוב כאשר מזכירים את תקופת השופטים לקהילות כמו יהדות בבל או יהדות מרוקו, הן מבינות מיד את ההקשר המקראי. מעניין לציין שבמקרה של יהדות אתיופיה, יהודי אתיופי יכול לזהות את תקופת השופטים לא בהקשר של יהדות, אלא בהקשר של תקופת השופטים האתיופית, שהחלה במאה ה-19, ונקראה על שם תקופת השופטים המקראית – שכן שתיהן תיארו מצב של חצי אנרכיה ושלטונות מקומיים שאינם חזקים מספיק.
אז מהי בדיוק תקופת השופטים? כמה זמן היא נמשכה? מה היחס של היהדות לתקופה זו? על כל זאת ועוד – פורטל יהדות יוכל לענות לכם.

התקופה לפי פורטל יהדות

מבחינת הסדר המקראי, תקופת השופטים באה בין התקופה של כיבוש הארץ, לבין התקופה שבה הומלך מלך על כל ישראל. טווח זה הוא הגיוני בהתחשב בכך שכל עם שנכנס לארץ חדשה בעת העתיקה – הרי לקחו עשרות שנים עד אשר הוא היה יכול להתגבש ממש ולהקים שלטון מרכזי וסדור. חוקרים שבדקו את ספר שופטים לפי התנ"ך, הגיעו למסקנה כי הוא מקיף תקופה של כמעט 400 שנה בסך הכללי, עם הטיות לכאן או לכאן.
יש סיפורים בספר שופטים, שכמעט כל יהודי מכיר – כמו לדוגמה המקרה של דבורה הנביאה (מקרה נדיר שבו לא רק שיש אישה מנהיגה, אלא גם אישה לוחמת ממש בדמותה של יעל אשת חבר הקיני). עוד סיפור מפורסם הוא כמובן של שמשון הגיבור אשר נלחם בפלישתים. קיימים אולם עוד סיפורים רבים מאוד שהתקיימו לאורך תקופת השופטים. דבר אחד ברור – המגמה של תנועות יהדות הוא להדגיש את המחזוריות של הספר.
על איזו מחזוריות מדובר? מי שבוחן את תקופת השופטים, יכול לראות שלכל אורכה יש מחזה שחוזר על עצמו – בני ישראל עוזבים את אלוהים, מתחילים לעבוד אלים זרים, העמים הזרים משעבדים אותם, בני ישראל זועקים זעקה מרה – עד שקם גיבור מקומי ומושיע אותם – וכך מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד המאה ה-10 לפנה"ס! אז איך פורטל יהדות יכול להסביר דבר כזה?

ההסבר דווקא הגיוני

האמת היא שההסבר אשר יהדות מספקת לכך וגם המחקר הוא דווקא בעל תוצאות הגיוניות מאד. עלינו לזכור כי המשמעות של להיות יהודי בתקופה זו, היתה שונה מאשר בימינו. אז היה מדובר על שבטים שרק עתה נכנסו לארץ ועוד לא הצליחו לקיים מערכת סדורה של ממש. הקשר בין השבטים היה ככל הנראה רופף מאוד ואין זה מפתיע שבכל פעם קם מנהיג אחר להושיע. ככל הנראה – בכל פעם גם היה מדובר על שיעבוד של שבט אחר לעם זר אחר, ולא על שיעבוד השבטים כולם, אשר תפסו נחלה גדולה למדי.

תקופת יציאת מצריים

תקופת יציאת מצרים – יהדות חדשה נולדת

תקופת יציאת מצרים היא התקופה המופלאה בסיפורו של עם ישראל בו הופך משה ערב רב של אנשים, עבדים בהכשרתם המעשית, לעם חדש עם דת חדשה – הדת היהודית. במספר מילים מצומצם מציג משה לעם ולעולם עקרון חדש לקיומה של דת חדשה, העיקרון הוא המונותאיזם – עקרון הרואה אל אחד ויחיד בעולם, אל שאינו חלק מן העולם אלא יוצרו, אל שאין אפשרות לתקשר איתו ואין אפשרות לשלוט בשמו. אל המייצג את כל הטוב שקיים, אל שברא את האדם בדמותו שאיננה קיימת כלל כי אין לא צורה ולא דמות, הוא לא פסל ולא מסכה, הוא בעצם לא כלום – דבר מופשט לחלוטין שאינו נגיש לבני אדם.

יהדות – רעיון המונותאיזם

רעיון המונותאיזם כנראה שאינו רעיון עברי מקורי. ידוע כי חכמי מצרים הגו ברעיון זה שלא התקבל בברכה במצרים. משה, שכנראה ספג רעיון זה מהיותו בן המלך במצרים, העביר אותו לעם החדש שצעד בעקבותיו במדבר סיני עד הגיעם להר סיני. אחד המקומות היפים בסיפור הוא כאשר משה שואל את אלוהים לשמו, "אהיה אשר אהיה" עונה לו האל ומשה אינו מוכן לשמוע שם כזה שלא יאפשר לו לתקשר עם העם הממתין לו בציפייה. כלומר, היות האל דבר שלא ניתן להגדרה או לתפיסה אולי היה נכון בתיאוריה, אבל לא התאים ל"עמך" שציפו לו למרגלות ההר. בהמשך הסיפור נותן לעצמו האל תואר הרבה יותר נגיש לאנשים פשוטים ועם שם זה משה הולך אל העם. יהדות ומונותאיזם הולכים יחד כבר כמה אלפי שנים, אבל כל הזמן יש צפייה של המוני האדם מהאל הזה להיות נוכח, חי וקיים בחייהם הפרטיים והחברתיים. המתח הזה קיים מאז ומתמיד והצורך באל נגיש מורגש כל הזמן. אנשים זקוקים לנחמה והאל הנגיש "אלוהי אברהם יצחק ויעקב…" ממלא את התפקיד כל אימת שהוא נדרש לכך.

יהדות, משה והמפץ הגדול

כאשר מוריד משה את עשרת הדיברות מהר סיני ומביא אותם אל העם הוא מחולל את המהפכה הגדולה ביותר הידועה לנו. הרעיון הדתי שאותו הוא מציג בעזרת עשר ההגדים הפשוטים הללו שינו לימים את כל המציאות העולמית והולידו בעקבותיהן שתי דתות ענק שהתפשטו בעולם – הנצרות והאיסלם. עשרת ההגדים הללו הם תשתית החיים היהודית שהורחבו מאוחר יותר על ידי ציוויים ופרשנויות שונות. בניגוד לחוקות אחרות שנכתבו באותה התקופה (חוקת חמורבי שהקדימה את חוקת משה מאוד דומה לה בהרבה תחומים) חוקת משה ניתנת לעם ולא למדינה, היא ניתנת לכולם ולא רק לנבחרים מן מהעם, היא מוגדרת כמערכת ציוויים אלוהיים שיש לבחור בהם והיא איננה כפוייה על אף אחד. הרוצה יקיים אותם וזה שאינו מעוניין, חופשי ללכת. החוקה מדברת על חופש הבחירה של האדם לבחור במילוי הציוויים ועל אחריותו במילוי החוקים במידה ובחר בהם. זהו המפץ הגדול שבו משה מעביר את האחריות לאדם ואומר לעם כי האחריות כולה היא עליהם.

יהדות וסיפור העלילה של יציאת מצרים

סיפור העלילה מסופר באופן מרתק בספר שמות והוא נגיש לכל אחד. החל מהתייצבות משה מול פרעה ועד עשר המכות על מצרים, היציאה עצמה, חציית ים סוף והמעמד המיוחד של התגלות האל למרגלות הר סיני.
פורטל יהדות בנושא זה יכול להוסיף לכם אינפורמציה רבה אודות התקופה וכן מידע רב אודות תחומים שונים ביהדות וכן אודות קהילות ישראל השונות – יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו וכן סיפורם של קהילות רבות אחרות.

תקופת האבות

יהדות ותקופת האבות – תחילת האומה העברית

תקופת האבות היא תחילת הסיפור של עם ישראל. במילים "לך לך" מתחיל הסיפור של עם ישראל שראשיתו היא יציאת אברם העברי ומשפחתו ממסופוטמיה של אותם הימים לכיוון ארץ כנען שאברם מדמה אותה לעצמו כמולדתו. מאוחר יותר בסיפור נבין גם למה הארץ היא ארץ מולדתו ולא המקום בו נולד. סיפורי התנ"ך מתארים מציאות אוניברסלית בתחילת הספר ורק 12 פרקים לאחר מכן מתחיל סיפורו של אברהם, אבי האומה העברית. הסיבה לכך היא כנראה עקב רצון כותבי הספר להקדים את סיפור האנושות לפני סיפור עם ישראל כדי שיהיה מובן, כי עם ישראל אינו נמצא במציאות שונה מזו הקיימת לכל. עם ישראל הוא חלק מהמציאות ותמיד יהיה כזה.

אברהם העברי – ראש לכל יהדות בעתיד

תקופת האבות מיוחסת לשלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב ופעליהם בארץ כנען ובמצרים שהיתה האמפריה האזורית החזקה ביותר. תקופת האבות מתחילה עם נדודי אברהם לארץ ישראל ושיטוטיו בארץ. הסיפור ממשיך בברית שכרת האל עם אברהם והבטחתו לו כי תמיד יהיה לו לאל ולצאצאיו. אברהם מצטייר כאדם מאוד פרגמטי ופרקטי ונוהג כמו ראש חמולה חכם ומבין. אך המקרא אינו עושה הנחות לאף דמות וגם אברהם מתואר כאדם בעל יצרים, איש מלחמה, אדם שמגרש את הגר ואת בנו אל המדבר וכאיש שהתווכח עם אלוהים בדבר החרבת סדום ועמורה. אבי האומה העברית מתואר כאדם שלם עם יתרונות וחסרונות רבים שנוהג על פי האמונה החדשה שהתגלתה לו, ומנסה תוך כדי החיים הלא פשוטים להוביל את חייו על פי אמונה זו. אברהם לא היה יהודי. הוא היה עברי שקיבל על עצמו את האמונה שלימים התפתחה לדת היהודית כפי שמשה מסר אותה לעמו בהר סיני 400 שנה מאוחר יותר.

יצחק ויעקב – לקראת יהדות חדשה

יצחק, בנו של אברהם ויעקב בנו של יצחק, הם שני האבות הנוספים של עם ישראל. השם עם ישראל ניתן לו לאחר שיעקב התגושש עם מלאך האלוהים וקיבל את השם ישראל עקב מעשה זה. יוסף, בנו הצעיר של יעקב יהיה לימים משנה המלך במצרים וילמד את אחיו שניסו להיפטר ממנו בגלל קנאתם בו, שיעור באהבת משפחה. תקופת האבות מסתיימת עם מות יעקב ומות פרעה ועליית פרעה חדש שלא ידע את יוסף. אותו הפרעה שהפך את בני ישראל לעבדים. לאחר הולדת משה וסיפור יציאת מצרים מקבלת היהדות תפנית מרתקת ויהדות חדשה מקבלת צורה של חוקים וציוויים כתובים מאת אלוהים במעמד הר סיני. הדת הספונטנית של אברהם יצחק ויעקב מוחלפת בדת מסודרת ומחייבת על פי הכתוב.

ארכיאולוגיה ותקופת האבות

אין לנו כיום ממצאים ארכאולוגים היכולים לאשר את סיפורי המקרא של תקופת האבות וגם לא את תקופת יציאת מצרים וגם לא את כיבוש הארץ בידי יהושע. יש המייחסים כל מיני ממצאים לתקופות אלו, אך המומחים מסרבים לקבל זאת כהוכחות מוצקות. כך או כך, היה או לא היה, סיפורי תקופת האבות הם עלילה רבת רושם של אנשים חיים ואנושיים שהיו הרקע ליצירת עם חדש – עם ישראל.
פורטל יהדות מרחיב עבורכם את הידע בתחום תקופות שונות ביהדות ובתחומים נוספים ביהדות כמו ידע אודות קהילות ישראל בתפוצות – יהדות מרוקו, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות אשכנז וכדומה.