ראש חודש עברי

יהדות וראש חודש עברי

ראש חודש הוא היום הראשון בחודש העברי והוא מציין את תחילת החודש. לקביעת מועד ראש חודש ישנה חשיבות מכרעת ביהדות, שכן היא זו שתקבע את החגים והמועדים שיחגוג כל יהודי ויהודי התלויים בלוח השנה העברי הנספר לפי מולד הירח. בניגוד ללוח הגרגוריאני (הנוצרי), המחושב לפי השמש, הלוח העברי מחושב לפי הירח ולכן מועד קביעת ראש חודש כה חשוב למהלך התקין של קביעת יתר המועדים והחגים עבור כל יהודי.

יהדות וראש חודש יהודי בתנ"ך

על פי התנ"ך ראש חודש נחשב ליום שבתון מעבודה, ובספר שמואל מציינים את ראש החודש כשני ימים ובבית המלך היו קוראים לכל המשרתים לאכול יחד עם המלך בימים אלה. במקרא ישנו פירוט של קורבנות מיוחדים ליום ראש חודש שיש להקריב בבית המקדש על ידי כל יהודי. בימי המקרא ראש חודש ניסן היה היום הראשון בשנה ואילו בימינו מציינים את ראש השנה ביום הראשון לחודש תשרי.

יהדות – קביעת ראש חודש

כבר במשנה עסקו חז"ל בהלכות לקביעת הלוח העברי על פי מולד הירח. ראש החודש היה נקבע בימים ההם בידי הסנהדרין ששמעו עדויות מאנשים שראו את מולד הירח. במידה והסנהדרין היו מחליטים כי היום הוא אכן מולד הירח ויום ראש החודש, היו מודיעים על כך לכל הקהילות על ידי הדלקת מדורות ענק בראשי ההרים. מאוחר יותר נעשה הדבר על ידי שליחת שליחים וכל יהודי ויהודי ידע מתי מגיע המועד.
כיום נקבע מועד ראש חודש על פי הלוח שנקבע בידי הלל השני ובשבת המקדימה את ראש החודש מכריזים על ראש החודש בבית הכנסת. יש יהודים הגוזרים על עצמם צום ביום שלפני ראש החודש. יום זה נקרא יום כיפורים קטן, ויש יהודים הצמים בו, פרט לראש חודש טבת וראש חודש תשרי שבהם צמים חצי יום בלבד.

יהדות וחשיבות ראש חודש עבור יהודי העולם

מבין יהודי העולם יש הרואים בראש החודש יום רגיל, אך יותר מקובלת התפיסה כי ראש חודש הינו מועד מיוחד שבו מנהגים והלכות שונות מימים אחרים רגילים. ביום ראש חודש היתה מצווה לתקוע בחצוצרות, אך השאלה היא האם תקיעה זו היא לציון ראש החודש למען ידע כל יהודי על ציון היום, או שאולי הדבר אכן מגדיר את היום כיום מיוחד כפי שהיה נהוג לתקוע בחצוצרות גם בימי החג והמועד השונים.
בתקופת המשנה והתלמוד התייחסו לראש חודש כיום חג והדבר התאפיין בקריאה המיוחדת בתורה, צום והקרבת קורבן מיוחד בבית המקדש. היה גם איסור על עשיית מלאכה ביום זה על כל יהודי ואפילו לשני ימים, כדי שהעם ידע כי נגמר חודש אחד ומתחיל חודש חדש.
לעומת זאת, יש מדרש הלכה שאומר במפורש, כי יש הבדל ממשי בין ראש חודש ובין חול המועד שבו המלאכה אסורה. בראש חודש, כך נכתב שם, מותר בעשיית מלאכה. יכול להיות שהיתה חלוקה בין התקופה שבית המקדש היה קיים, ובו לא נעשתה כל מלאכה ולאחר החורבן מנהג זה פסק.
פורטל יהדות מרחיב בנושאים אלה אודות ראש חודש ומועדים נוספים וכן אודות קהילות כמו יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו ויתר הקהילות בתפוצות.