עשרה בטבת

עשרה בטבת הוא צום מרכזי במסגרת יהדות

יש לא מעט צומות ותעניות, אשר מקורן הוא בחז"ל – כמו צום ט' באב או תענית אסתר. אולם צום עשרה בטבת הוא יוצא דופן, משום שמקורו הוא מקראי והוא מדבר על אירוע אשר התרחש בתקופת המקרא – וזה כמובן קשור לחורבן הבית הראשון. אולם, צום עשרה בטבת לא מציין במסגרת של יהדות את חורבן הבית עצמו, אלא את תחילת התהליך. אם לדייק, הצום מסמל עבור כל יהודי את תחילת המצור על ירושלים.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, למה פורטל יהדות והדת היהודית בכלל טורחים לציין את המועד הזה של תחילת המצור? האם לא מספיק להתענות על חורבן בית המקדש עצמו? כפי שתגלו מיד – יש לתאריך זה חשיבות מיוחדת מאד.

ההתחלה של הסוף

למעשה, צום עשרה בטבת מסמן ביהדות את תחילתו של הסוף, או אם תרצו – הצעד הראשון לקראת אירוע שבר מרכזי מאוד ביהדות, ששינה אותה מאז ועד היום. חשוב מאוד לציין, כי צום עשרה בטבת אמנם נוגע רק לחורבן בית המקדש הראשון ולא השני – אך עדיין מדובר במאורע חשוב במיוחד עבור כל יהודי. הדבר חשוב עד כדי כך שכל קהילה יהודית ציינה אותו – גם יהדות בבל לצד יהדות מרוקו המרכזיות, וגם יהדות אתיופיה המבודדת הכירה בצום זה, שכן מקורו הוא מקראי וקדום במיוחד.
בעקרון, המקור לצום עשרה בטבת נמצא כבר במקרא – שם מצוין באיזה חודש נבוכדנאצר מלך בבל החל במצור הקשה על ירושלים. היום, אגב, מומחים מאמינים כי המצור היה אמיתי לחלוטין, ותיאוריו אף נכתבו ע"י בן התקופה (אולי הנביא ירמיהו או סופרו ברוך בן נריה), אשר חזו בתופעה הקשה. ירושלים, חשוב להבין, הייתה עיר הררית ומבודדת ותלויה עד מאוד במקורות המים החיצוניים שלה. לכן מצור היה הדרך הטובה ביותר להכניע את העיר.
בעיקרון, חז"ל הם אלו שקבעו את הצום הספציפי עבור עשרה בטבת, כאשר הדעות לכך נמצאות בעיקר בתוך התוספתא (ספר אשר מקביל למשנה מבחינת תקופת הכתיבה שלו). היו אמנם כאלה מחז"ל, שטענו כי ראוי שהצום יתחיל מוקדם יותר והתווכחו על מועד תחילת הצום – אולם הוא נקבע לבסוף עבור כל יהודי בתאריך עשרה בטבת.

יהדות ויום קדיש לנספי השואה

לצום עשרה בטבת יש עוד משמעות מיוחדת מאוד עבור כל יהודי, גם כזה שמבחינתו יהדות היא לאום ולא דת ולכן חשוב שתקראו פיסקה זו של פורטל יהדות: מדובר גם ביום שנקבע ע"י הרבנות הראשית בישראל בתור יום הקראת קדיש עבור נספי השואה שתאריך פטירתם לא נודע. לצערנו בשואה נהרגו מיליוני יהודים בנסיבות לא ברורות ולא תמיד ידוע מתי קרוב משפחה נרצח ע"י הנאצים ועוזריהם. לכן הרבנות קבעה יום לקריאת קדיש כללי ורבים מקיימים אותו עד היום.