מועדי חז"ל

ההבדל ביהדות בין מועדי חז"ל למועדי המקרא

נכון להיום, נראה שכל יהודי העולם חוגגים את אותם החגים בדיוק – יהודים שהם ממוצא של יהדות בבל, חוגגים את אותם החגים שחוגגים קהילות שבאו דרך יהדות מרוקו, אולי עם שינויים קלים – אך כל יהודי העולם חוגגים חגים כמו פסח, חנוכה, פורים וראש השנה, כאילו הם שייכים לחטיבה אחת בלבד.
דווקא מבט על יהדות אתיופיה, יכול להראות את ההבדל בין החגים המקראיים לבין חגי חז"ל, הידועים גם בתור חגים מדרבנן. בקהילה של יהדות זו, חוגגים אך ורק את החגים המקראיים: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח, שבועות ושמיני עצרת. אין שם שום אזכור לחג כמו פורים או חנוכה, ויש גרסה שונה לתעניות השונות. כאן אפשר לראות כיצד התפתחו חגים מסוימים בתקופה מאוחרת יותר של היהדות, אחרי שהמקרא כבר נחתם.

יהדות – כיצד היא השתנתה?

בתוך פורטל יהדות, תוכלו למעשה לעמוד על ההבדלים בצורה טובה יותר. ככל הנראה, בפולקלור שכל יהודי מכיר, התווספו סיפורים שונים לאורך השנים. חלק מהסיפורים הללו אף נכנסו בכל זאת לתנ"ך – כמו מגילת אסתר. אולם המחקר מראה כי חג הפורים לא הופיע כמצווה בתנ"ך, שזה הגיוני גם משום שמתן תורה היה שנים רבות לפני מגילת אסתר, שהיא מאוחרת מאוד בתקופתה. אז איך פורטל יהדות מסביר זאת?
ככל הנראה החגים השתרשו במשך עשרות ואף מאות שנים, עד שהם נקלטו בתוך הקהילה. במקרה של חג פורים, יש מחלוקת האם החג נחגג במהלך ימי בית שני, או רק לאחר מכן. יש עדויות כי היו מנהגי יהדות מסוימים בחודש אדר, אך לא בטוח כי מדובר ממש בחג פורים. לעומת זאת, במשנה כבר יש עדויות ברורות על חג פורים, וחז"ל מתייחסים אליו בתור מועד ממשי – ומכאן הוא אחד מחגי חז"ל.
גם חג החנוכה הוא סיפור דומה, אם כי כבר מתחילה היה לו מעמד גבוה יותר. חנוכה הוא כידוע סיפור גבורתם של המכבים על-פני המתייוונים והשלטון הסלווקי הזר, והקמתה של ממלכת יהודה העצמאית בשנית. חג זה נחגג בוודאות בימי הממלכה החשמונאית – ומכאן למעשה הוא השתרש בתוך היהדות. עם זאת דווקא אחרי חורבן הבית קרנו של החג ירדה, עקב הגלות הממושכת ודווקא הציונות היא שהביאה לתקומתו עבור יהודי העולם כולו

ומה עם התעניות?

לסיום, נציין בתוך פורטל יהדות את התעניות, שאף הן חלק ממועדי חז"ל. אלו הן למעשה ארבעת התעניות המפורסמות: תשעה באב, י"ז בתמוז, י' בטבת וצום גדליה. לכל אחת מהתעניות הללו יש הקשר מיוחד וכל אחת מהן נקבעה לפי חז"ל, והן מופיעות כבר במשנה.
חשוב לציין, כי מועדי חז"ל לכשעצמם הן החגים והן התעניות, נמצאים בדרגה מעט יותר נמוכה מאלו של החגים המקראיים – אשר בהם פעמים רבות שובתים לחלוטין מכל מלאכה והם ימים מקודשים. עם זאת, ראוי שכל יהודי יכיר את מועדי חז"ל ובפרט את התעניות אשר חשיבותן בכל זאת גבוהה מאד.