ט"ו בשבט

יהדות וט"ו בשבט

ט"ו בשבט מציין את ראש השנה לאילנות עבור כל יהודי. שלושה ראשי שנה ישנם בלוח השנה העברי: ראש השנה לשנים (תשרי), ראש השנה לרגלים ולמלכים (ניסן), ראש השנה לאילנות (שבט). היום מצויין במשנה במסכת ראש השנה והוא התאריך שקובע גם כמה מצוות הקשורות בפרי העץ. כיום מציינים יהודי העולם את ט"ו בשבט גם כחג המקרב אל הטבע בכלל, ובארץ נוהגים לציין אותו בנטיעות עצים ובלימוד אודות איכות הסביבה והשמירה עליה. ביום זה נהוג לאכול פירות משבעת המינים שכולם גדלים בארץ ישראל ויש העורכים סדר ט"ו בשבט מיוחד.

ראש השנה לאילנות – יהדות, טבע והסביבה

ציון יום זה כראש השנה לאילנות מראה את הקרבה והחשיבות שייחסה יהדות לטבע ולסביבה עוד בימי קדם. המקור הראשון לחג זה הוא במשנה במסכת ראש השנה א' א', ושם כתוב: "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. "יום החמישה עשר לחודש נקבע לראש השנה לאילנות למרות שבכל ימי ראש השנה האחרים מציינים זאת באחד לחודש. ההלכה נתקבלה על פי בית הלל כמו במחלוקות רבות אחרות.
כבר מתחילת ציון המועד הוא היה קשור בטבע, בעצים, בפרי העץ וכדומה והדבר מצויין בדיני תרומות ומעשרות.

ט"ו בשבט – חג יהודי לאילנות

מתי הפך ט"ו בשבט לחג, זאת איננו יודעים בבירור. חלק חושבים, כי הדבר נעשה בימי המשנה ובתקופת הגאונים יש מקורות כתובים לכך. החג נחגג אז כיום הדין לאילנות, וביום זה היו תפילות מיוחדות ואף שרו פיוטים לכבוד האילנות. את היות ט"ו בשבט חג, שמרו יהודי אשכנז ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאין לצום ביום זה בגלל היותו יום חג.
בט"ו בשבט יהודי הארץ נוהגים לאכול מפירות הארץ. יהודי הפזורה היו נוהגים באכילת שבעת המינים ואגוזים ופירות יבשים כמו תמר, תאנה, צימוקים, חרובים ושקדים. מסורת זו של אכילת פירות יבשים החלה בגולה כאשר יהודי התפוצות לא יכלו לקבל פירות טריים והיו מסתפקים באכילת פירות יבשים. האמונה העממית היתה כי אכילת פירות מארץ ישראל תקרב את הגאולה ואת ימות המשיח.
במדינת ישראל המודרנית הוכנס ט"ו בשבט לסדר החגים הרשמי וחוגגים אותו בכל שנה בנטיעות עצים ברחבי הארץ ובפעילויות הקשורות בטבע ובסביבה. הצורך של ייעור הארץ הפך חג זה לחג מוביל בהתיישבות העובדת בימים של טרם הקמת המדינה ונחגג על ידי כל יהודי כחג חקלאי לכל דבר.

יהדות ועריכת סדר ט"ו בשבט

חכמי צפת מן המאה ה-17 הנהיגו מסורת של עריכת סדר בט"ו בשבט אצל יהודי הארץ והגולה, זאת כדי להנחיל את אהבת הארץ עבור יהודי הגולה ולזרז את הגאולה וימות המשיח. גם כיום ישנם העורכים סדר מיוחד זה על ידי סעודה מיוחדת וקריאה מהגדה מיוחדת ליום זה.
פורטל יהדות בנושא חגים ומועדים מרחיב אודות ראש השנה לאילנות וכן בנושאים רבים אחרים הקשורים למסורות השונות של קהילות ישראל, יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה וכיוצא באלה הקשורים לחג זה.