חג פורים

על יהדות, השתכרות והתחפשות בחג פורים

גם אם אתם לא רואים את עצמכם כשייכים לקהילה של יהדות דתית, סביר להניח שאת המצוות של חג פורים אתם נהנים מאוד לקיים. אחרי הכל, מה יכול להיות יותר מהנה מחג שבו המצווה היא לאכול, להשתכר ולהתחפש? עם זאת, חשוב מאד לעשות סדר בדברים ולהבין מהי החובה שחלה על כל יהודי בחג פורים, מהו רק מנהג ומה פסול.
ראשית, פורים הוא אחד ממועדי חז"ל. הדבר הוביל לכך שהוא אכן נחגג ברוב הקהילות כמו יהדות בבל או יהדות מרוקו, אך יהדות אתיופיה למשל, לא הכירה בו כלל. פורים הוא מועד יוצא דופן מאוד משום שהוא מציין למעשה מאורע היסטורי, שקרה בזכות גבורתה של אישה אשר היא ודודה (יש האומרים אחיה או בעלה) הצילו את היהודים בממלכת פרס העצומה. אבל איך זה קשור לאכילה, שתייה והתחפשות?

לא רק יהודי מתחפש

באופן עקרוני, מנהג ההתחפשות בחג הפורים החל בימי הביניים, ככל הנראה בהשפעה של חגים אחרים שנחגגו באזור. עם זאת, יש גם צידוקים של חכמים רבים מימי הביניים והעת החדשה למנהג התחפושת. אחד מההסברים היפים ביותר, הוא שלמעשה במגילת אסתר עצמה, כולם מתחפשים. אחשוורוש מתחפש אולי למלך גדול ורב השפעה – אך הוא נתון בקלות ללחצים והשפעה.
אסתר ומרדכי מתחפשים לאנשים פשוטים שהם משרתי המלך – אך הם מצילים את כל עמם. המן, רשע ואכזר ככל שיהיה – נראה בהתחלה גם כאיש תקיף מאוד שלא יהסס לקבל החלטות איומות, אך בפועל הוא איש פחדן מאד – והרי הוא בעצמו מטיל את הגורל על כל יהודי, ולא מקבל החלטה בעצמו – ומכאן שמו של החג בתוך היהדות – פורים, לזכר הפור.
אולם ההסבר היפה ביותר לכך, הוא שהמתחפש המרכזי ביותר במגילת אסתר – הוא כמובן האל. מגילת אסתר היא המגילה היחידה במקרא אשר האל לא מופיע בה במפורש. עשרות רבות של פרשנויות נכתבו על כך. יש חוקרים המאמינים, כי לקח זמן עד שמגילת אסתר נכנסה לקאנון המקראי. אולם אחד מההסברים היפים ביותר אשר אפשר למצוא בתוך פורטל יהדות, הוא שהאל פשוט מתחפש ומסתיר פניו. לכאורה, המאורעות לא קשורים בכלל לאל, והכל מקרי לחלוטין. בפועל – יהודי שהוא מאמין וחכם, מבין כי האל הוא שעומד מאחורי הכל והוא חיזק את ידיהם של אסתר ומרדכי לפעול כפי שפעלו.

יהדות ופורים – מה עם האוכל והשתייה?

בעוד שביהדות ההתחפשות היא רק מנהג, הרי שהאכילה והשתייה עד השכרות הם ממש בגדר מצווה אשר חז"ל מתירים לנו. מדוע שחז"ל יתנו יד לכזו התהוללות? יש המסבירים, כי מדובר בתגובת נגד לנצרות ולאמונות אחרות שהיו תקפות. בעוד שאמונות אחרות טענו להיטהרות, לפרישות, לחיי עוני ודוחק הרחוקים מעולם החומר – שבאמצעותם מגיעים לאל, הרי שהיהדות לא מתעלמת מהמציאות. לדעת הוגים יהודים לאורך אלפי שנים – כל החכמה היא להגיע לספירות עליונות של קדושה, תוך כדי פעילות בעולם החומר, והרצון הוא להראות שגם אכילה ושתייה מרובים – מתאימים לאנשים צדיקים.