תעניות

על יהדות ותעניות

אם אתם מבינים קצת בנושאים של יהדות, אתם אולי חושבים שיש מעט פרדוקס בין להיות יהודי, לבין לגזור תעניות על עצמכם. הסיבה לכך שהתענית היא מעט זרה ליהדות, היא כי יהדות, בניגוד לנצרות, לא חושבת כי יש להתנתק מהבלי עולם החומר, כדי להגיע למעלה רוחנית. ככלל, יהדות מקדשת לאורך השנים דווקא את מהלך החיים התקין. בשל כך ביהדות אין תופעה של נזירים כמו בנצרות וגם אין צום ארוך כמו באסלאם. עם זאת, התעניות כן מייצגות חלקים חשובים מאוד בתוך היהדות, וראוי שכל יהודי יבדיל בין הסוגים השונים של התעניות.

יהדות – בין התעניות הקבועות למשתנות

את התעניות ניתן לחלק ככלל לשני סוגים עיקריים: תעניות קבועות, אשר קבעו חז"ל והמקרא, ותעניות משתנות, אשר כל אדם או ציבור קובע לעצמם.
התעניות הקבועות מוכרות בחלקן לציבור היהודי בארץ. לדוגמה, כמעט כל יהודי יודע כי נהוג לצום במהלך יום כיפור ורוב היהודים גם מודעים לט' באב – הוא יום חורבנם של שני בתי המקדש. עם זאת, חשוב לציין, כי יום הכיפורים הוא יום תענית מיוחד, משום שזו לא תענית עקב אבל (בניגוד לט' באב) אלא עקב קדושתו המיוחדת של היום.
ט' באב, לעומת זאת, הוא בהחלט יום של אבל ע"פ יהדות, וביחד איתו ישנן עוד שלוש תעניות המייצגות אבל: הראשונה היא צום גדליה, לזכר גדליה בן אחיקם שנרצח והיה מנהיג היהודים בגולה לאחר חורבן בית ראשון. הצום השני הוא צום י' בטבת המסמל את תחילת המצור הבבלי על ירושלים. צום י"ז בתמוז הוא השלישי ומסמל את הבקעת חומות ירושלים ע"י הרומאים – וזה לא מפתיע ששלושה שבועות אחריו מציינים את ט' באב לחורבנו של בית המקדש.
קיימת עוד תענית אחת קטנה יחסית הנקראת תענית אסתר והיא לזכר התענית שאסתר גזרה על עצמה כששמעה על גורל היהודים – זה למעשה מאורע שמציינים אותו כיום לפני חג הפורים עצמו.

פורטל יהדות מציג לכם גם תעניות משתנות

לאורך השנים הותר לקהילות רבות לצאת בתעניות משתנות. כך לדוגמה יכלה יהדות בבל לצאת בתענית ציבורית אם לא ירדו גשמים רבים באותה שנה. כך גם יהדות מרוקו יכלה לצאת בתענית ציבורית אם חשה שגזירה גדולה נפלה עליה. בקהילות כמו יהדות אתיופיה תענית ציבורית הייתה פחות מקובלת, אך תענית יחיד בהחלט כן – וגם היא מקובלת לפי ההלכה, אם חשים בכך צורך.
עם זאת, חשוב תמיד לזכור כי היהדות לא מקדשת את עינוי הגוף כסמל לעינוי הנפש, כמו דתות אחרות. חכמי ימי הביניים כמו הרמב"ם, טענו כי תענית שמבוצעת יותר מידי פעמים היא למעשה תענית ריקה ללא כל תכלית וללא כל מטרה מאחוריה. לכן, כדאי להיצמד לתעניות הקבועות ככל האפשר, ורק במקרים יוצאי דופן לצאת בתענית חדשה.

חג החנוכה

כיצד יהדות רואה את חג החנוכה?

אם נכנסתם לחלק של חג החנוכה בתוך פורטל יהדות, סימן שאתם רוצים לקרוא מידע מיוחד על החג הזה. כמעט כל אחד יודע מה יהודי צריך לעשות בחג החנוכה – להדליק נרות, להגיד ברכות ספציפיות, לשחק בסביבונים ולאכול מאכלים טעימים ועתירי שמן – זכר לשמן ששרד בבית המקדש להאיר את החנוכייה.
אבל מה אתם באמת יודעים על חג החנוכה? מעניין לציין שבמשך מאות בשנים קהילות רבות לא חגגו כמעט את חנוכה – כך יהדות בבל וגם יהדות מרוקו בקושי ציינו את החג, וגם יהדות אתיופיה שהכירה את החג בקווים כלליים, כמעט ולא חגגה אותו, אם כי מטעמים שונים. מדוע אם כן, היהדות ביקשה להצניע את ההישגים המרשימים של חג החנוכה?

האקטיביות של יהדות בחנוכה

אין ספק כי חג החנוכה הוא יוצא דופן מבין הרבה מאד מועדים אחרים שאנו חוגגים עד היום. חג החנוכה היה דוגמה חד פעמית כמעט, למרד יהודי בשלטון זר אשר בסופו של דבר הצליח. חשוב לציין כי תחילתו של החנוכה לא במרי כנגד השלטון הסלווקי, כי אם דווקא במאבק מול חברת המתייוונים שישבה בא"י, אשר ביקשה לשנות את היהדות על פיה, ולמעשה להפוך אותה לדת אלילית כמעט. באותה עת היו זרמים שונים מאלו שאנו מכירים היום במסגרת של יהדות מודרנית. אל מול הזרם המתייוון, גם זרם שרצה לשמור על יהדות כפי שהיא אמורה להיות – דת מונותאיסטית ללא צלם זר בהיכל. מובן שהמתייוונים היו בברית עם השלטון הסלווקי בארץ, ומשפחת החשמונאים שהנהיגה את היהודים שומרי הדת פתחו במרד. בסופו של דבר, המרד הוכתר בניצחונם של משפחת החשמונאים, גירוש השלטון הסלווקי, והתחלת שלטון יהודי עצמאי בא"י

הקשר בין יהדות בחנוכה לבין מדינת ישראל

אז למה בעצם המדינה מדגישה כ"כ את חג החנוכה? אם נכנסתם אל פורטל יהדות, אתם בטח חוגגים את חג החנוכה בהנאה רבה, כמו כל יהודי ברחבי הארץ והעולם. הסיבות לכך שבסופו של דבר קרנו של החג עלתה בשנים היא כפולה, וקשורה לשני המוקדים העיקריים של יהדות כיום – ישראל וארה"ב. מצד אחד, הוקמה מדינת ישראל. קברניטי המדינה חיפשו אתוסים לאומיים להישען עליהם. מאחר שיהדות הגולה הייתה פאסיבית יחסית, היה צורך במיתוסים מוקדמים יותר – וכך מצאו את חנוכה, שהוא חג רשמי לפי חז"ל, והעלו אותו על נס.
במקביל, קרה עוד תהליך מעניין מאד בתוך היהדות. יהודי ארה"ב החלו לגדול ולגדול, וראו כיצד בחודשי החורף חג המולד, במתכונת האמריקאית שלו, גורם ממש לשיגעון לאומי. היהודים רצו לקחת חלק ולכן חג החנוכה עלה כאלטרנטיבה יהודית מוצלחת עד כדי כך, שהיום משפחות רבות חוגגות את ה"חנוכריסמס" שמשלב בין שני המועדים הללו. אם כן, פורטל יהדות חשף בפניכם עובדות מרתקות במיוחד על החנוכה, ואנו בטוחים שעכשיו תוכלו לחגוג אותו בצורה מוצלחת יותר.

ט"ו באב

ט"ו באב – חג האהבה והפיוס

ראשיתו של החג הנחוג בט"ו באב הוא בתנ"ך ובספר שופטים הדבר מצויין. החג מציין את יום האהבה והפיוס בישראל. במשנה, בסוף מסכת תענית מצויין החג באופן הבא:
"אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים…" בחג היו יוצאות הבנות לרקוד בכרמים לבושות בלבן כדי למצוא אהבה ובן זוג. הבנים היו הולכים בעקבות הבנות כדי למצוא את אהבתם שלהם באותם הכרמים…

יהדות – ט"ו באב במקורות

במקורות ידוע, כי הסיפור "פילגש בגבעה" שבספר שופטים כא' הוא האיזכור הראשון לחג שנאמר עליו שנחגג מימים ימימה. בתנ"ך לא מצויין התאריך המדויק שבו יש לחגוג את החג, אך חז"ל בסוף מסכת תענית משייכים את החג ליום ט"ו באב. הסיפור (פילגש בגבעה) מספר על אונס שהתבצע בפילגש של איש משבט לוי על ידי צעירים מהישוב גבעה מבני שבט בנימין. האונס שגרם למותה של האישה הצית מלחמה בין בני ישראל ובני שבט בנימין ובני ישראל נשבעו, כי לא יתנו את בנותיהן עוד לבני שבט בנימין. לאחר שנים שסבל שבט בנימין מחוסר נשים וירידה משמעותית בילודה החליטו בני ישראל להסיר את החרם וחיפשו מוצא לבעיית השבועה שנשבעו שלא לתת את בנותיהם לבני בנימין.
הפשרה שהושגה הייתה כי צעירי שבט בנימין הרווקים יכנסו לכרמי שילה בזמן החג ו"יחטפו" או יקחו להם מן הנשים. וכך היה. מהתיאור ברור שהחג קשור גם בכרמים או קשור לבציר שנערך באותה תקופה של השנה, שכן ט"ו באב הוא אמצע תקופת הבציר של הקיץ.
קשר נוסף שיש בין יהדות לאהבה וכרמים ניתן למצוא גם במגילת שיר השירים, וכן מופיע הדבר במקומות שונים בתנ"ך. בתלמוד גם מצוין החג וכתוב שם כי על הבחור לבחור את האישה לפי ערך המשפחה ולא לפי ערך היופי והחן בלבד.

יהודי העולם חוגגים את החג

בזמן הגלות נשכח החג על ידי יהודי העולם ונזנח כמו רבות ממצוות הארץ האחרות. הציון היחיד שלו היה בתפילה באי אמירת תחנון כפי שנהוג ביתר החגים השמחים שביהדות. בספרות המוסר והחסידות מציינים את היום הזה בהקשר אחר – כיום תחילת חשבון הנפש של כל יהודי ויהודי החל מתחילת אלול.
במדינת ישראל מציינים את ט"ו באב כחג האהבה ונהוג להשתתף בהופעות בחיק הטבע או בשמחות שונות. קיום ערבי פנויים פנויות מאוד נפוץ ביום זה וגם עריכת חתונות. מבחינה דתית נעשה נסיון לחזור לשילה המקראית ולערוך שם מן טקס מיוחד לציון היום כפי שהיה נהוג בימי קדם.

פורטל יהדות וט"ו באב

פורטל יהדות מוסיף ידע אודות ט"ו באב ומועדי ישראל נוספים, זרמים ביהדות, מנהגי העדות השונות ויהדות התפוצות: יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה ועוד.

ט"ו בשבט

יהדות וט"ו בשבט

ט"ו בשבט מציין את ראש השנה לאילנות עבור כל יהודי. שלושה ראשי שנה ישנם בלוח השנה העברי: ראש השנה לשנים (תשרי), ראש השנה לרגלים ולמלכים (ניסן), ראש השנה לאילנות (שבט). היום מצויין במשנה במסכת ראש השנה והוא התאריך שקובע גם כמה מצוות הקשורות בפרי העץ. כיום מציינים יהודי העולם את ט"ו בשבט גם כחג המקרב אל הטבע בכלל, ובארץ נוהגים לציין אותו בנטיעות עצים ובלימוד אודות איכות הסביבה והשמירה עליה. ביום זה נהוג לאכול פירות משבעת המינים שכולם גדלים בארץ ישראל ויש העורכים סדר ט"ו בשבט מיוחד.

ראש השנה לאילנות – יהדות, טבע והסביבה

ציון יום זה כראש השנה לאילנות מראה את הקרבה והחשיבות שייחסה יהדות לטבע ולסביבה עוד בימי קדם. המקור הראשון לחג זה הוא במשנה במסכת ראש השנה א' א', ושם כתוב: "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. "יום החמישה עשר לחודש נקבע לראש השנה לאילנות למרות שבכל ימי ראש השנה האחרים מציינים זאת באחד לחודש. ההלכה נתקבלה על פי בית הלל כמו במחלוקות רבות אחרות.
כבר מתחילת ציון המועד הוא היה קשור בטבע, בעצים, בפרי העץ וכדומה והדבר מצויין בדיני תרומות ומעשרות.

ט"ו בשבט – חג יהודי לאילנות

מתי הפך ט"ו בשבט לחג, זאת איננו יודעים בבירור. חלק חושבים, כי הדבר נעשה בימי המשנה ובתקופת הגאונים יש מקורות כתובים לכך. החג נחגג אז כיום הדין לאילנות, וביום זה היו תפילות מיוחדות ואף שרו פיוטים לכבוד האילנות. את היות ט"ו בשבט חג, שמרו יהודי אשכנז ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאין לצום ביום זה בגלל היותו יום חג.
בט"ו בשבט יהודי הארץ נוהגים לאכול מפירות הארץ. יהודי הפזורה היו נוהגים באכילת שבעת המינים ואגוזים ופירות יבשים כמו תמר, תאנה, צימוקים, חרובים ושקדים. מסורת זו של אכילת פירות יבשים החלה בגולה כאשר יהודי התפוצות לא יכלו לקבל פירות טריים והיו מסתפקים באכילת פירות יבשים. האמונה העממית היתה כי אכילת פירות מארץ ישראל תקרב את הגאולה ואת ימות המשיח.
במדינת ישראל המודרנית הוכנס ט"ו בשבט לסדר החגים הרשמי וחוגגים אותו בכל שנה בנטיעות עצים ברחבי הארץ ובפעילויות הקשורות בטבע ובסביבה. הצורך של ייעור הארץ הפך חג זה לחג מוביל בהתיישבות העובדת בימים של טרם הקמת המדינה ונחגג על ידי כל יהודי כחג חקלאי לכל דבר.

יהדות ועריכת סדר ט"ו בשבט

חכמי צפת מן המאה ה-17 הנהיגו מסורת של עריכת סדר בט"ו בשבט אצל יהודי הארץ והגולה, זאת כדי להנחיל את אהבת הארץ עבור יהודי הגולה ולזרז את הגאולה וימות המשיח. גם כיום ישנם העורכים סדר מיוחד זה על ידי סעודה מיוחדת וקריאה מהגדה מיוחדת ליום זה.
פורטל יהדות בנושא חגים ומועדים מרחיב אודות ראש השנה לאילנות וכן בנושאים רבים אחרים הקשורים למסורות השונות של קהילות ישראל, יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה וכיוצא באלה הקשורים לחג זה.

תעניות

על יהדות ותעניות

אם אתם מבינים קצת בנושאים של יהדות, אתם אולי חושבים שיש מעט פרדוקס בין להיות יהודי, לבין לגזור תעניות על עצמכם. הסיבה לכך שהתענית היא מעט זרה ליהדות, היא כי יהדות, בניגוד לנצרות, לא חושבת כי יש להתנתק מהבלי עולם החומר, כדי להגיע למעלה רוחנית. ככלל, יהדות מקדשת לאורך השנים דווקא את מהלך החיים התקין. בשל כך ביהדות אין תופעה של נזירים כמו בנצרות וגם אין צום ארוך כמו באסלאם. עם זאת, התעניות כן מייצגות חלקים חשובים מאוד בתוך היהדות, וראוי שכל יהודי יבדיל בין הסוגים השונים של התעניות.

יהדות – בין התעניות הקבועות למשתנות

את התעניות ניתן לחלק ככלל לשני סוגים עיקריים: תעניות קבועות, אשר קבעו חז"ל והמקרא, ותעניות משתנות, אשר כל אדם או ציבור קובע לעצמם.
התעניות הקבועות מוכרות בחלקן לציבור היהודי בארץ. לדוגמה, כמעט כל יהודי יודע כי נהוג לצום במהלך יום כיפור ורוב היהודים גם מודעים לט' באב – הוא יום חורבנם של שני בתי המקדש. עם זאת, חשוב לציין, כי יום הכיפורים הוא יום תענית מיוחד, משום שזו לא תענית עקב אבל (בניגוד לט' באב) אלא עקב קדושתו המיוחדת של היום.
ט' באב, לעומת זאת, הוא בהחלט יום של אבל ע"פ יהדות, וביחד איתו ישנן עוד שלוש תעניות המייצגות אבל: הראשונה היא צום גדליה, לזכר גדליה בן אחיקם שנרצח והיה מנהיג היהודים בגולה לאחר חורבן בית ראשון. הצום השני הוא צום י' בטבת המסמל את תחילת המצור הבבלי על ירושלים. צום י"ז בתמוז הוא השלישי ומסמל את הבקעת חומות ירושלים ע"י הרומאים – וזה לא מפתיע ששלושה שבועות אחריו מציינים את ט' באב לחורבנו של בית המקדש.
קיימת עוד תענית אחת קטנה יחסית הנקראת תענית אסתר והיא לזכר התענית שאסתר גזרה על עצמה כששמעה על גורל היהודים – זה למעשה מאורע שמציינים אותו כיום לפני חג הפורים עצמו.

פורטל יהדות מציג לכם גם תעניות משתנות

לאורך השנים הותר לקהילות רבות לצאת בתעניות משתנות. כך לדוגמה יכלה יהדות בבל לצאת בתענית ציבורית אם לא ירדו גשמים רבים באותה שנה. כך גם יהדות מרוקו יכלה לצאת בתענית ציבורית אם חשה שגזירה גדולה נפלה עליה. בקהילות כמו יהדות אתיופיה תענית ציבורית הייתה פחות מקובלת, אך תענית יחיד בהחלט כן – וגם היא מקובלת לפי ההלכה, אם חשים בכך צורך.
עם זאת, חשוב תמיד לזכור כי היהדות לא מקדשת את עינוי הגוף כסמל לעינוי הנפש, כמו דתות אחרות. חכמי ימי הביניים כמו הרמב"ם, טענו כי תענית שמבוצעת יותר מידי פעמים היא למעשה תענית ריקה ללא כל תכלית וללא כל מטרה מאחוריה. לכן, כדאי להיצמד לתעניות הקבועות ככל האפשר, ורק במקרים יוצאי דופן לצאת בתענית חדשה.

חג פורים

על יהדות, השתכרות והתחפשות בחג פורים

גם אם אתם לא רואים את עצמכם כשייכים לקהילה של יהדות דתית, סביר להניח שאת המצוות של חג פורים אתם נהנים מאוד לקיים. אחרי הכל, מה יכול להיות יותר מהנה מחג שבו המצווה היא לאכול, להשתכר ולהתחפש? עם זאת, חשוב מאד לעשות סדר בדברים ולהבין מהי החובה שחלה על כל יהודי בחג פורים, מהו רק מנהג ומה פסול.
ראשית, פורים הוא אחד ממועדי חז"ל. הדבר הוביל לכך שהוא אכן נחגג ברוב הקהילות כמו יהדות בבל או יהדות מרוקו, אך יהדות אתיופיה למשל, לא הכירה בו כלל. פורים הוא מועד יוצא דופן מאוד משום שהוא מציין למעשה מאורע היסטורי, שקרה בזכות גבורתה של אישה אשר היא ודודה (יש האומרים אחיה או בעלה) הצילו את היהודים בממלכת פרס העצומה. אבל איך זה קשור לאכילה, שתייה והתחפשות?

לא רק יהודי מתחפש

באופן עקרוני, מנהג ההתחפשות בחג הפורים החל בימי הביניים, ככל הנראה בהשפעה של חגים אחרים שנחגגו באזור. עם זאת, יש גם צידוקים של חכמים רבים מימי הביניים והעת החדשה למנהג התחפושת. אחד מההסברים היפים ביותר, הוא שלמעשה במגילת אסתר עצמה, כולם מתחפשים. אחשוורוש מתחפש אולי למלך גדול ורב השפעה – אך הוא נתון בקלות ללחצים והשפעה.
אסתר ומרדכי מתחפשים לאנשים פשוטים שהם משרתי המלך – אך הם מצילים את כל עמם. המן, רשע ואכזר ככל שיהיה – נראה בהתחלה גם כאיש תקיף מאוד שלא יהסס לקבל החלטות איומות, אך בפועל הוא איש פחדן מאד – והרי הוא בעצמו מטיל את הגורל על כל יהודי, ולא מקבל החלטה בעצמו – ומכאן שמו של החג בתוך היהדות – פורים, לזכר הפור.
אולם ההסבר היפה ביותר לכך, הוא שהמתחפש המרכזי ביותר במגילת אסתר – הוא כמובן האל. מגילת אסתר היא המגילה היחידה במקרא אשר האל לא מופיע בה במפורש. עשרות רבות של פרשנויות נכתבו על כך. יש חוקרים המאמינים, כי לקח זמן עד שמגילת אסתר נכנסה לקאנון המקראי. אולם אחד מההסברים היפים ביותר אשר אפשר למצוא בתוך פורטל יהדות, הוא שהאל פשוט מתחפש ומסתיר פניו. לכאורה, המאורעות לא קשורים בכלל לאל, והכל מקרי לחלוטין. בפועל – יהודי שהוא מאמין וחכם, מבין כי האל הוא שעומד מאחורי הכל והוא חיזק את ידיהם של אסתר ומרדכי לפעול כפי שפעלו.

יהדות ופורים – מה עם האוכל והשתייה?

בעוד שביהדות ההתחפשות היא רק מנהג, הרי שהאכילה והשתייה עד השכרות הם ממש בגדר מצווה אשר חז"ל מתירים לנו. מדוע שחז"ל יתנו יד לכזו התהוללות? יש המסבירים, כי מדובר בתגובת נגד לנצרות ולאמונות אחרות שהיו תקפות. בעוד שאמונות אחרות טענו להיטהרות, לפרישות, לחיי עוני ודוחק הרחוקים מעולם החומר – שבאמצעותם מגיעים לאל, הרי שהיהדות לא מתעלמת מהמציאות. לדעת הוגים יהודים לאורך אלפי שנים – כל החכמה היא להגיע לספירות עליונות של קדושה, תוך כדי פעילות בעולם החומר, והרצון הוא להראות שגם אכילה ושתייה מרובים – מתאימים לאנשים צדיקים.

מועדי חז"ל

ההבדל ביהדות בין מועדי חז"ל למועדי המקרא

נכון להיום, נראה שכל יהודי העולם חוגגים את אותם החגים בדיוק – יהודים שהם ממוצא של יהדות בבל, חוגגים את אותם החגים שחוגגים קהילות שבאו דרך יהדות מרוקו, אולי עם שינויים קלים – אך כל יהודי העולם חוגגים חגים כמו פסח, חנוכה, פורים וראש השנה, כאילו הם שייכים לחטיבה אחת בלבד.
דווקא מבט על יהדות אתיופיה, יכול להראות את ההבדל בין החגים המקראיים לבין חגי חז"ל, הידועים גם בתור חגים מדרבנן. בקהילה של יהדות זו, חוגגים אך ורק את החגים המקראיים: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח, שבועות ושמיני עצרת. אין שם שום אזכור לחג כמו פורים או חנוכה, ויש גרסה שונה לתעניות השונות. כאן אפשר לראות כיצד התפתחו חגים מסוימים בתקופה מאוחרת יותר של היהדות, אחרי שהמקרא כבר נחתם.

יהדות – כיצד היא השתנתה?

בתוך פורטל יהדות, תוכלו למעשה לעמוד על ההבדלים בצורה טובה יותר. ככל הנראה, בפולקלור שכל יהודי מכיר, התווספו סיפורים שונים לאורך השנים. חלק מהסיפורים הללו אף נכנסו בכל זאת לתנ"ך – כמו מגילת אסתר. אולם המחקר מראה כי חג הפורים לא הופיע כמצווה בתנ"ך, שזה הגיוני גם משום שמתן תורה היה שנים רבות לפני מגילת אסתר, שהיא מאוחרת מאוד בתקופתה. אז איך פורטל יהדות מסביר זאת?
ככל הנראה החגים השתרשו במשך עשרות ואף מאות שנים, עד שהם נקלטו בתוך הקהילה. במקרה של חג פורים, יש מחלוקת האם החג נחגג במהלך ימי בית שני, או רק לאחר מכן. יש עדויות כי היו מנהגי יהדות מסוימים בחודש אדר, אך לא בטוח כי מדובר ממש בחג פורים. לעומת זאת, במשנה כבר יש עדויות ברורות על חג פורים, וחז"ל מתייחסים אליו בתור מועד ממשי – ומכאן הוא אחד מחגי חז"ל.
גם חג החנוכה הוא סיפור דומה, אם כי כבר מתחילה היה לו מעמד גבוה יותר. חנוכה הוא כידוע סיפור גבורתם של המכבים על-פני המתייוונים והשלטון הסלווקי הזר, והקמתה של ממלכת יהודה העצמאית בשנית. חג זה נחגג בוודאות בימי הממלכה החשמונאית – ומכאן למעשה הוא השתרש בתוך היהדות. עם זאת דווקא אחרי חורבן הבית קרנו של החג ירדה, עקב הגלות הממושכת ודווקא הציונות היא שהביאה לתקומתו עבור יהודי העולם כולו

ומה עם התעניות?

לסיום, נציין בתוך פורטל יהדות את התעניות, שאף הן חלק ממועדי חז"ל. אלו הן למעשה ארבעת התעניות המפורסמות: תשעה באב, י"ז בתמוז, י' בטבת וצום גדליה. לכל אחת מהתעניות הללו יש הקשר מיוחד וכל אחת מהן נקבעה לפי חז"ל, והן מופיעות כבר במשנה.
חשוב לציין, כי מועדי חז"ל לכשעצמם הן החגים והן התעניות, נמצאים בדרגה מעט יותר נמוכה מאלו של החגים המקראיים – אשר בהם פעמים רבות שובתים לחלוטין מכל מלאכה והם ימים מקודשים. עם זאת, ראוי שכל יהודי יכיר את מועדי חז"ל ובפרט את התעניות אשר חשיבותן בכל זאת גבוהה מאד.

ראש חודש עברי

יהדות וראש חודש עברי

ראש חודש הוא היום הראשון בחודש העברי והוא מציין את תחילת החודש. לקביעת מועד ראש חודש ישנה חשיבות מכרעת ביהדות, שכן היא זו שתקבע את החגים והמועדים שיחגוג כל יהודי ויהודי התלויים בלוח השנה העברי הנספר לפי מולד הירח. בניגוד ללוח הגרגוריאני (הנוצרי), המחושב לפי השמש, הלוח העברי מחושב לפי הירח ולכן מועד קביעת ראש חודש כה חשוב למהלך התקין של קביעת יתר המועדים והחגים עבור כל יהודי.

יהדות וראש חודש יהודי בתנ"ך

על פי התנ"ך ראש חודש נחשב ליום שבתון מעבודה, ובספר שמואל מציינים את ראש החודש כשני ימים ובבית המלך היו קוראים לכל המשרתים לאכול יחד עם המלך בימים אלה. במקרא ישנו פירוט של קורבנות מיוחדים ליום ראש חודש שיש להקריב בבית המקדש על ידי כל יהודי. בימי המקרא ראש חודש ניסן היה היום הראשון בשנה ואילו בימינו מציינים את ראש השנה ביום הראשון לחודש תשרי.

יהדות – קביעת ראש חודש

כבר במשנה עסקו חז"ל בהלכות לקביעת הלוח העברי על פי מולד הירח. ראש החודש היה נקבע בימים ההם בידי הסנהדרין ששמעו עדויות מאנשים שראו את מולד הירח. במידה והסנהדרין היו מחליטים כי היום הוא אכן מולד הירח ויום ראש החודש, היו מודיעים על כך לכל הקהילות על ידי הדלקת מדורות ענק בראשי ההרים. מאוחר יותר נעשה הדבר על ידי שליחת שליחים וכל יהודי ויהודי ידע מתי מגיע המועד.
כיום נקבע מועד ראש חודש על פי הלוח שנקבע בידי הלל השני ובשבת המקדימה את ראש החודש מכריזים על ראש החודש בבית הכנסת. יש יהודים הגוזרים על עצמם צום ביום שלפני ראש החודש. יום זה נקרא יום כיפורים קטן, ויש יהודים הצמים בו, פרט לראש חודש טבת וראש חודש תשרי שבהם צמים חצי יום בלבד.

יהדות וחשיבות ראש חודש עבור יהודי העולם

מבין יהודי העולם יש הרואים בראש החודש יום רגיל, אך יותר מקובלת התפיסה כי ראש חודש הינו מועד מיוחד שבו מנהגים והלכות שונות מימים אחרים רגילים. ביום ראש חודש היתה מצווה לתקוע בחצוצרות, אך השאלה היא האם תקיעה זו היא לציון ראש החודש למען ידע כל יהודי על ציון היום, או שאולי הדבר אכן מגדיר את היום כיום מיוחד כפי שהיה נהוג לתקוע בחצוצרות גם בימי החג והמועד השונים.
בתקופת המשנה והתלמוד התייחסו לראש חודש כיום חג והדבר התאפיין בקריאה המיוחדת בתורה, צום והקרבת קורבן מיוחד בבית המקדש. היה גם איסור על עשיית מלאכה ביום זה על כל יהודי ואפילו לשני ימים, כדי שהעם ידע כי נגמר חודש אחד ומתחיל חודש חדש.
לעומת זאת, יש מדרש הלכה שאומר במפורש, כי יש הבדל ממשי בין ראש חודש ובין חול המועד שבו המלאכה אסורה. בראש חודש, כך נכתב שם, מותר בעשיית מלאכה. יכול להיות שהיתה חלוקה בין התקופה שבית המקדש היה קיים, ובו לא נעשתה כל מלאכה ולאחר החורבן מנהג זה פסק.
פורטל יהדות מרחיב בנושאים אלה אודות ראש חודש ומועדים נוספים וכן אודות קהילות כמו יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו ויתר הקהילות בתפוצות.

צום גדליה

מה מציין צום גדליה עבור כל יהודי?

צום גדליה חל יום אחד לאחר ראש השנה ב- ג' תשרי. יום צום זה נקבע לציון גדליהו בן אחיקם שהיה נציב יהודה בימים שלאחר החורבן הראשון ועובדת הירצחו בידי איש יהודי סימל את הרס הישוב היהודי בארץ ישראל בעקבות חורבן בית המקדש הראשון. צום זה הוא אחד מארבע צומות המציינים והקשורים לחורבן בית המקדש הראשון. יהודי כל התפוצות היו נוהגים לציין יום זה בתענית ובצום. יהדות הגולה ראתה ביום זה יום המסמל את החורבן עקב הרצח הנורא, שנעשה בידי מתנקש יהודי, ולכן חשיבותו לציון חורבן בית המקדש הראשון כה רבה.
את הצום מתחיל כל יהודי אדוק עם עלות השחר ביום ג' תשרי ומסיימים אותו בערב עם צאת 3 כוכבים. במהלך היום אסור לאכול או לשתות. ביום זה מוסיפים אמירת סליחות בבית הכנסת ואת תפילת עננו לתפילת שחרית ומנחה, וכן קוראים בתורה את הקטע "ויחל משה".

מנהיג יהודי נרצח – הרקע ההיסטורי

עם כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים הוגלתה רוב יהדות הארץ לבבל ובמיוחד החשובים והעשירים שביניהם כדי שלא יתכננו מרידה חדשה. אקט הגלייה זה לא היה חריג באותה התקופה וכל עם מנצח שחפץ לשמור את הטריטוריה הנכבשת לעצמו היה מגלה את התושבים למרחקים ומעביר אנשים משלו ליישוב המקום החדש. בארץ נותרו מתי מעט שהיו עניים ועבדו כעובדי אדמה. מלך בבל, נבוכדנצר, שם את גדליה בן אחיקם כנציג השלטוני על הנותרים בארץ. גדליה הצליח במשימתו, וכינס את כל הנותרים ואף שיכנע אותם להמשיך ולאסוף את היבול החקלאי ולהמשיך בחיי השגרה עד כמה שניתן.
ספר ירמיהו וספר מלכים ב' מתארים את רצח גדליה. הסיפור מתאר כי הרצח נעשה בידי קבוצת יהודים קנאית שהונהגה על ידי ישמעאל בן נתניה שהיה קשור למשפחת המלוכה. הרצח עצמו נעשה בעזרת ובהכוונת מלך עמון. טרם הרצח הוזהר גדליה, כי עומדים לרצוח אותו ולהרוג באנשיו, אך הוא סרב לנקוט פעולות מנע נגד ישמעאל ולהורגו. גדליה ואנשיו נרצחו כששהו בתצפית בגליל ויחד איתם נרצחו גם חיילי המצב הבבלים שהיו מוצבים במקום.

תוצאות הרצח – יהדות ללא אוטונומיה בארץ ישראל

רצח גדליה הביא לסיום את האוטונומיה של יהודי הארץ לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לא נשארה עוד כל ריבונות יהודית בארץ ישראל ובכך הושלם החורבן שהחל בכיבוש הארץ על ידי בבל והחרבת בית המקדש. במשך שבעים שנה היתה הארץ ללא כל מנהיגות יהודית כל שהיא, והדבר התחדש רק לאחר תום התקופה הזו עם שיבת ציון באישור מלך בבל. הרצח הביא לכך שגם יהודי הארץ שנותרו בה עזבו וחלקם היגרו למצרים וכך נותרה הארץ שוממה למשך שבעים שנה. חשיבות ציון רצח גדליה באה לו מהיותו האקט הסמלי שהשלים את החורבן ולא רק כאקט הנורא של רצח מנהיג יהודי בידי יהודים.

פורטל יהדות – צום גדליה

פורטל יהדות מכיל מידע נוסף אודות רצח גדליה והצום הנהוג בעקבותיו. כמו כן ניתן למצוא בפורטל יהדות מידע אודות קהילות יהודיות רבות כמו יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה, יהדות תימן וקהילות נוספות.

תענית אסתר

האם תענית אסתר היא קלה יחסית במסגרת יהדות?

בוודאי קראתם על תעניות שונות בתוך פורטל יהדות ואתם כבר מודעים לכך שיש תעניות בדרגות שונות עבור כל יהודי. כך לדוגמה, תשעה באב נחשבת לתענית הקשה ביותר והיא נמשכת כ-24 שעות. גם יום כיפור הוא תענית, אך לא מטעמי אבל.
לצד כל אלו, קיימת תענית מעט שונה, אשר נקראת תענית אסתר. תענית אסתר יוצאת דופן משום שהיא נחשבת לתענית קלה יחסית עבור כל יהודי ואף לא בכל הקהילות נהגו בה. מחקרים מראים כי עד לשנת 1000 לא קיימו אותה במסגרת של יהדות בבל, על אחת כמה וכמה לא בקהילות של יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה וקהילות נוספות. אז מהי בעצם תענית אסתר ועל מה כולנו צריכים להתענות?

כל יהודי יזכור את הפור שנפל

באופן עקרוני, קיימות כמה פרשנויות שונות לשאלה למה כל יהודי צריך לצום במהלך תענית אסתר והן תוצגנה כאן במסגרת של פורטל יהדות. פרשנות אחת, מוכרת למדי אומרת שביום זה אסתר גזרה על עצמה תענית משום שגילתה את מזימתו של המן הרשע. קיימת גרסה נוספת הטוענת, כי התענית לא הייתה רק של אסתר – אלא של כל עם ישראל.
קיימת גם גרסה נוספת בתוך המקורות של יהדות, אשר אומרות כי עם ישראל אכן צם, אך לא מתוך תענית פסיבית, אלא דווקא מתוך לוחמה אקטיבית. רוצה לומר – ביום זה החלו יהודי הארץ לקחת את גורלם בידיים, והחלו דווקא להילחם בגורמים שניסו לפגוע בהם. אולם במקביל הם גזרו על עצמם תענית. מדוע? משום שמדובר על מנהג מדאורייתא – שהרי משה רבנו צם כאשר עם ישראל נלחם בעמלק, כדי לזכות בחסדו של האל. לפי פרשנות זו, כמובן שגם מרדכי שהיה יהודי מאמין כמו משה, ופחות קרוב לאל – היה צריך בעזרתו.
מעניין לציין כי במקור, ככל הנראה תענית אסתר ארכה כשלושה ימים – שכן כך מתואר הזמן שבו אסתר צמה, אך ככל הנראה בשלב מוקדם יחסית הדבר שונה ליום אחד בלבד, בעיקר בגלל הסמיכות לפורים.

מדוע זו תענית קלה?

השאלה הנשאלת היא מדוע מבין התעניות השונות, דווקא תענית אסתר היא הקלה ביותר ואף מותר יחסית לרבים לוותר עליה (חולים, זוגות שהתחתנו לאחרונה, נשים שילדו וכיו"ב). התשובה לכך דווקא ברורה – לפי פורטל יהדות מדובר בתענית שסופה בשמחה. הרי בסופו של דבר היהודים ניצלו, וחג הפורים הוא אחד מהחגים השמחים ביותר הנמצאים במקורותינו. מעניין אגב לציין, שכבר בימי בית שני, תענית אסתר לא התקיימה, כי יום זה נחשב כיום חג שבו יהודה המכבי ניצח אויב מסוים. לאחר חורבן הבית התענית שבה, אם כי בתנאים מקלים יותר. חשוב גם לציין, כי תענית אסתר לא דוחה את השבת ובמידה והיא נופלת על יום זה – נהוג להקדים אותה.

עשרה בטבת

עשרה בטבת הוא צום מרכזי במסגרת יהדות

יש לא מעט צומות ותעניות, אשר מקורן הוא בחז"ל – כמו צום ט' באב או תענית אסתר. אולם צום עשרה בטבת הוא יוצא דופן, משום שמקורו הוא מקראי והוא מדבר על אירוע אשר התרחש בתקופת המקרא – וזה כמובן קשור לחורבן הבית הראשון. אולם, צום עשרה בטבת לא מציין במסגרת של יהדות את חורבן הבית עצמו, אלא את תחילת התהליך. אם לדייק, הצום מסמל עבור כל יהודי את תחילת המצור על ירושלים.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, למה פורטל יהדות והדת היהודית בכלל טורחים לציין את המועד הזה של תחילת המצור? האם לא מספיק להתענות על חורבן בית המקדש עצמו? כפי שתגלו מיד – יש לתאריך זה חשיבות מיוחדת מאד.

ההתחלה של הסוף

למעשה, צום עשרה בטבת מסמן ביהדות את תחילתו של הסוף, או אם תרצו – הצעד הראשון לקראת אירוע שבר מרכזי מאוד ביהדות, ששינה אותה מאז ועד היום. חשוב מאוד לציין, כי צום עשרה בטבת אמנם נוגע רק לחורבן בית המקדש הראשון ולא השני – אך עדיין מדובר במאורע חשוב במיוחד עבור כל יהודי. הדבר חשוב עד כדי כך שכל קהילה יהודית ציינה אותו – גם יהדות בבל לצד יהדות מרוקו המרכזיות, וגם יהדות אתיופיה המבודדת הכירה בצום זה, שכן מקורו הוא מקראי וקדום במיוחד.
בעקרון, המקור לצום עשרה בטבת נמצא כבר במקרא – שם מצוין באיזה חודש נבוכדנאצר מלך בבל החל במצור הקשה על ירושלים. היום, אגב, מומחים מאמינים כי המצור היה אמיתי לחלוטין, ותיאוריו אף נכתבו ע"י בן התקופה (אולי הנביא ירמיהו או סופרו ברוך בן נריה), אשר חזו בתופעה הקשה. ירושלים, חשוב להבין, הייתה עיר הררית ומבודדת ותלויה עד מאוד במקורות המים החיצוניים שלה. לכן מצור היה הדרך הטובה ביותר להכניע את העיר.
בעיקרון, חז"ל הם אלו שקבעו את הצום הספציפי עבור עשרה בטבת, כאשר הדעות לכך נמצאות בעיקר בתוך התוספתא (ספר אשר מקביל למשנה מבחינת תקופת הכתיבה שלו). היו אמנם כאלה מחז"ל, שטענו כי ראוי שהצום יתחיל מוקדם יותר והתווכחו על מועד תחילת הצום – אולם הוא נקבע לבסוף עבור כל יהודי בתאריך עשרה בטבת.

יהדות ויום קדיש לנספי השואה

לצום עשרה בטבת יש עוד משמעות מיוחדת מאוד עבור כל יהודי, גם כזה שמבחינתו יהדות היא לאום ולא דת ולכן חשוב שתקראו פיסקה זו של פורטל יהדות: מדובר גם ביום שנקבע ע"י הרבנות הראשית בישראל בתור יום הקראת קדיש עבור נספי השואה שתאריך פטירתם לא נודע. לצערנו בשואה נהרגו מיליוני יהודים בנסיבות לא ברורות ולא תמיד ידוע מתי קרוב משפחה נרצח ע"י הנאצים ועוזריהם. לכן הרבנות קבעה יום לקריאת קדיש כללי ורבים מקיימים אותו עד היום.

שבעה עשר בתמוז

שבעה עשר בתמוז הוא תאריך קריטי במסגרת היהדות

כפי שאתם בוודאי יודעים, כל יהודי ברחבי העולם מכיר את תשעה באב. אבל כמה יהודים חילונים מכירים את צום שבעה עשר בתמוז? אין ספק שבמשך אלפי שנים זה דווקא היה מועד שקהילות רבות הכירו – החל מיהדות איטליה, דרך יהדות בבל ועד יהדות מרוקו – כולם ציינו את המועד הזה. יוצאת דופן היא הקהילה של יהדות אתיופיה, אשר מועדים רבים לא הגיעו אליה עקב מרחק רב.
אולם מהו בדיוק צום שבעה עשר בתמוז? זהו למעשה הצום לזכר הבקעת חומות ירושלים ע"י הרומאים, ועוד שלב במעבר לקראת חורבן בית המקדש השני. אולם כפי שתראו מיד – בתאריך זה חלו התפתחויות מדאיגות נוספות.

העבודה של כהן יהודי הופסקה

למעשה, מה שרבים לא יודעים הוא שאחת הסיבות המרכזיות לצום שבעה עשר בתמוז היא לא רק הבקעת החומות, אלא גם הפסקת קורבן התמיד. למה בדיוק הכוונה? בעבר כידוע, חלק מאוד מרכזי ביהדות היה בית המקדש והקרבת הקורבנות. הקורבן הנפוץ ביותר היה קורבן התמיד – אשר הוקרב פעמיים ביום, וסימל למעשה ריטואל קבוע בפני האל. למרות שהמצור החל כחצי שנה קודם לכן, בי' בטבת (וזהו צום אחר), הרי שהעלאת קורבן התמיד המשיכה להתקיים, בעיקר בזכות כבשים שהוברחו מעבר לחומה הנצורה של ירושלים.
אז איך זה שאתם יושבים וקוראים עכשיו בתוך פורטל יהדות על ההפסקה של קורבן התמיד? יש מספר גרסאות מדוע זה הופסק. לפי אחת האפשרויות, היה יווני רשע אשר הבריח דווקא חזיר מעבר לחומה – ואז הארץ כולה הזדעזעה והדבר כה הימם את יהודי הארץ וכה הפחיד אותם – שהם הפסיקו עם קורבן התמיד. אפשרות אחרת, היסטורית יותר, היא שהמרד כבר היה בשלבים מתקדמים והיה דרוש כל גבר אפשרי שיבוא להילחם ולכן גם הכוהנים נדרשו להפסיק את מלאכתם ולצאת להילחם, וכך לא היה כהן טהור שיכול היה להמשיך ולהקריב את קורבן התמיד.

עוד כמה אירועים קשים

זה לא האירוע הקשה היחיד שתקראו בתוך פורטל יהדות. ע"פ מסורות נוספות של יהדות, בתאריך זה היה אדם בשם אפוסטומוס (לא ברור בדיוק מיהו ומהו), אשר שרף ספר תורה מרכזי מאוד. ישנן גרסאות של חז"ל שטוענות שאותו אפוסטומוס גם הכניס צלם זר להיכל של בית המקדש ובכך טימא אותו. יש אף גרסאות נוספות שטוענות שזהו צלם, אשר יצר המלך הרשע מנשה עוד מימי בית ראשון, הצלם הוצא החוצה לאורך השנים ואחר כך אפוסטומוס החזיר אותו.
כמו כן, קיימת מסורת הטוענת כי ביום זה, בני ישראל חטאו למעשה את חטא העגל במעמד הר סיני ואם לדייק – הם חטאו בערב לפני כן. מכל מקום, מדובר על צום מרכזי מאד וראוי שכל יהודי יכיר את הגורמים שגרמו לו.

שמיני עצרת

רק בתוך פורטל יהדות גיליתם מהו חג שמיני עצרת

יש לא מעט חגים בתוך לוח השנה העברי. החגים הללו יכולים להיות נפוצים ברחבי קהילות שונות של יהדות ברחבי העולם – כמו יהדות בבל לצד יהדות אתיופיה, ויש גם חגים שהם ייחודיים רק לקהילות ספציפיות, כמו המימונה של יהדות מרוקו. אולם, ככלל אפשר להגיד שכל יהודי בישראל, מכיר היום את רוב החגים. אבל מדוע את הרוב ולא את כולם? משום שמתי בפעם האחרונה יצא לכם לחגוג את חג שמיני עצרת?
כמובן שכאן בתוך פורטל יהדות יש לנו חשיפה בשבילכם: אתם יכולים להירגע, אתם אכן חוגגים את חג שמיני עצרת ואתם פשוט לא מודעים לכך. איך זה שאתם חוגגים בצורה כלשהי אך לא מודעים לכך? משום ששמיני עצרת, הוא החג שמתחבר לסוכות. למעשה, שמיני עצרת (וגם שמחת תורה ביחד איתו) הוא מה שלעתים הישראלים מכנים בתור החג השני של סוכות, על אף שלא מדובר בחג הקשור לסוכות (בניגוד לפסח ופסח שני).

יהדות – מה זה בעצם שמיני עצרת?

המועד שמיני עצרת, קיבל את שמו מהמקרא – שם מוגדר בדיוק עבור כל יהודי אילו חגים הוא צריך לחגוג. סמוך לחג האסיף, הלא הוא סוכות, כתוב – "וביום השמיני – עצרת תהיה לכם." ואז יש הגדרה של שמיני עצרת כיום טוב, שבו שובתים מכל מלאכה ומקריבים קורבן לאל בבית המקדש.
לכאורה, לא כל כך ברור מדוע היהדות קבעה חג נוסף של שמיני עצרת. הרי הוא מגיע מיד אחרי חג הסוכות, ושמונה ימים של חול המועד – אז למה נחוץ עוד יום טוב?
קיימים לכך מספר הסברים אפשריים. חז"ל גרסו, כי שמיני עצרת נחוץ מכיוון שסוכות הוא חג בעל מעמד אוניברסלי יחסית. חוגגים בו את טובו של האל, ואת העובדה שהוא הולך להרבות את גשמי הברכה, לא רק עבור היהודים אלא עבור העולם כולו. לכן אגב, יהודי הקריב בבית המקדש בסוכות וחול המועד כשבעה קורבנות מידי יום – סמל לשבעת העמים שקיימים לפי המקרא. לעומת זאת, שמיני עצרת הוא חג שנועד יותר לקדש את הקשר שבין האדם לאלוהיו. לכן ביום זה על פי יהדות יש להקריב רק קורבן אחד – סמל לעם ישראל היחיד שבו בחר האל. ככלל, מתואר במקורות היהודיים, כי המטרה הכללית של שמיני עצרת היא פשוט לשמוח ולהלל את האל, על כך שבחר בעם ישראל כעמו.

יהודי מתפלל שירד הגשם

פורטל יהדות יכול לספר לכם, כי לשמיני עצרת יש גם צד חקלאי. איזה צד חקלאי? כזכור, סוכות כולו נחגג לרוב באמצע או בשלהי הסתיו ובסמוך מאד לחורף. לכן גם נהגו לאסוף את התבואה שנותרה לפני שהגשמים יחלו. בשמיני עצרת, אם כן, כאשר מדובר כבר על זמן שהוא קרוב מאד לעונת החורף נהוג לברך את תפילת הגשם – ולהתפלל בפני האל שיוריד כמויות גדולות של גשמים, על מנת שתבואה חדשה תצמח.

חג השבועות

למה יהודי אוכל בשבועות מאכלי חלב?

אם יש חגים רבים אשר אתם לא צריכים להעזר בפורטל יהדות, כדי להבין על מה הם מדברים, דווקא שבועות נחשב לחג מסתורי יחסית. לכאורה, כל יהודי מכיר את מנהגי החג לפי היהדות: לאכול מאכלי חלב, לקרוא את מגילת רות ועוד כל מיני מנהגים הקשורים במונחים כמו מתן תורה או קציר, שרובנו לא כל כך מכירים מקרוב. אז איך בעצם חוגגים את חג השבועות? האם יש הבדל בין הדרך שבה הוא נחגג אצל יהדות בבל לבין הדרך שבה הוא נחגג אצל יהדות אתיופיה? פורטל יהדות יענו לכם על כל השאלות שמתעוררות.

יהדות – המון פנים לחג אחד

נראה שיותר מכל חג אחר, לחג השבועות יש הכי הרבה שמות, יותר מכל חג אחר אשר חוגגים ביהדות. ריבוי השמות, הוביל לכך שיש לו ראשי תיבות מיוחדים: חקת שבע"ה, אשר אוצרים בתוכם את כל השמות של שבועות: (יום ה)חמישים, (חג ה)קציר, (חג מתן) תורה, שבועות, (יום ה)ביכורים, עצרת, (יום ה)קהל. מה המשמעות של כל אחד מהשמות הללו? כאן בתוך פורטל יהדות תוכלו לקרוא על השמות.
את חג מתן תורה אין כמעט צורך להסביר – לפי חז"ל במועד זה קיבלו בני ישראל את התורה במעמד הר סיני (אם כי דבר זה לא מצויין דווקא במקרא). השמות שבועות ויום החמישים מתייחסים לאותו אלמנט – ספירת העומר. שבועות מסמל את השבועות שעברו מתחילת העומר, ויום החמישים מסמל את העובדה שעברו 50 יום מרגע שהעומר התחיל – וכעת הוא מסתיים בחג השבועות.
יום הקהל מתייחס לכך שביום זה כאמור התורה נינתה לבני ישראל ומשה אסף את הקהל כולו. לכן גם השם עצרת – כמו שעושים עצרת שבה מכנסים אנשים גם היום, ועצרת היא למעשה השם העתיק יותר לשבועות. יום הביכורים והקציר מתייחסים לאלמנט החקלאי של החג לפי היהדות. בחג השבועות היה נהוג בעבר לקצור כמה שיותר (שכן הגידולים נמצאים בשיאם), ולהביא חלקים מהגידולים להקרבה בבית המקדש. מכיוון שיהדות התפוצות לא נמצאת בארץ ישראל, אזי קהילות כמו יהדות מרוקו לא יכלו לקיים מצווה זו. גם כיום בית המקדש לא קיים, אך חקלאים רבים משתדלים אכן לקצור כמה שיותר בשבועות, גם אם הביכורים אינם מתקיימים.

עוד כמה מנהגים שראוי להכיר בקשר עם יהדות ושבועות

יש עוד מנהגים אשר מומלץ כי כל יהודי יכיר בהקשר לחג השבועות. בעבר, היה נפוץ מאוד כבר בעת העתיקה לקשט בתים ובתי כנסת בצמחייה, כסמל לביכורים. עם זאת כבר בימי הביניים המנהג הופסק – ככל הנראה כי נוצרים החלו להציב עצי אשוח כסמל לחג המולד שלהם, ולכן המנהג כולו נתפס כפסול, אם כי היום יש לו היתר מסוים. יהודים מאמינים נוהגים לבצע את המנהג שנקרא תיקון ליל שבועות – שבמהלכו קוראים בתורה לאורך כל הלילה, כסמל לכך שבעבר משה היה צריך להעיר את בני ישראל בעת מתן התורה וכיום היהודים מתקנים זאת.
ומדוע אוכלים מאכלי חלב? כי לפי חז"ל כאשר בני ישראל קיבלו את התורה וביחד איתה את תורת הכשרות – פשוט היה מורכב מידי לקיים את דיני הכשרות של הבשר ולכן בחרו במוצרי החלב, אותם קל יותר להכשיר.

חג הפסח

פורטל יהדות חושף כל מה שרציתם לדעת על חג הפסח

לכאורה, כל מה שאפשר לדעת על חג הפסח אתם כבר יודעים, ומה כבר פורטל יהדות יכול לחדש לכם בנושא? בפועל, תתפלאו לגלות עד כמה מעט אתם יודעים על חג הפסח. אין ספק, שכל יהודי מכיר את המצוות הקשורות לפסח – ליל הסדר, איסור אכילת חמץ, ביעור חמץ ויש המקפידים על תענית בכורות. אבל למה בעצם עושים את כל המנהגים הללו? למה היהדות קבעה את כל זה? ואיך זה שבקהילות בכל רחבי העולם, בין אם מסתכלים על יהדות בבל הגדולה והמרוכזת או יהדות מרוקו המפוזרת, שומרים על המצוות הללו? כל התשובות כאן לפניכם.

יהדות – הכל מתחיל מהקורבנות

מי שמסתכל על המקורות של חג הפסח בתוך יהדות, מגלה כי בחגים רבים – גם בתקופה הקדומה, קיימו את עיקר הפולחן בבית המקדש היהודי. אחת המצוות המרכזיות ביותר בחג הפסח, הייתה להקריב את קורבן הפסח. זה היה אחד מהקורבנות המרכזיים ביותר שהוקרבו בבית המקדש. כל סעודת ליל הסדר שקיימו המשפחות – הייתה למעשה סביב קורבן הפסח שהוקרב, שלאחר מכן גם נאכל. במקביל גם היה קיים האיסור על החמץ – כזכר לעובדה שאכן בני ישראל לא יכלו לחכות לתפיחת הלחם. אגב, חז"ל הקדימו את השעה שממנה אסור לאכול חמץ, כשעתיים לפני מה שהתורה קבעה – כדי לקבוע מעין טווח בטחון, ושיהיו בטוחים כי הבינו את דעתה של התורה.
השאלה אשר פורטל יהדות תענה לכם עליה, היא איך למעשה יהודים המשיכו לחגוג את פסח אחרי שבית המקדש נחרב? לכאורה התשובה ברורה – כמו שחוגגים היום. אך זה לא מדויק. ראשית, היו קהילות כמו יהדות אתיופיה המרוחקת, שהמשיכו בהקרבת הקורבנות באופן טקסי וסמלי אמנם, אך עדיין בוצעה שחיטה של חיה, הקרבתה ואכילתה בליל הסדר. כמו כן, המעבר היה הדרגתי כמובן. סביב ליל הסדר נוצרה מצוות "והגדת לבנך" אשר הפכה את ליל הסדר כולו למצווה. חשוב עם זאת להבין, כי החלק המרכזי ביותר בליל הסדר איננו דווקא קריאת ההגדה – כי אם אמירת הברכות על המאכלים השונים והסעודה, שהם תחליף לסעודת ליל הסדר אשר כל יהודי ערך בימי בית המקדש.

ומה עם ההגדה?

עכשיו אתם בטח תוהים מדוע נוצרו בחוגים שונים ביהדות גם הגדת ליל הסדר. התפקיד של ההגדה הוא כפול. ראשית היא אוצרת בתוכה את כל הברכות שחובה להגיד בזמן ערב הפסח. שנית, בהגדה יש תוספות של סיפורים, שירים וחידודים – אשר נועדו דווקא עבור הילדים. מדוע? משום שכבר בימי הביניים, שמו לב החכמים כי הילדים מתקשים להישאר ערים לאורך כל הסעודה הארוכה (מדובר באחת הסעודות הארוכות והמפוארות ביותר של העם היהודי). לכן נוצרה ההגדה, בתוספת שירים ואף חיפוש האפיקומן – כדי לשמור על תשומת הלב של הילדים.

שלוש הרגלים

שלושת הרגלים שכל יהודי מזהה

אם תלכו לקהילה כלשהי של יהדות בעולם, ותשאלו אותה מהם שלושת הרגלים, איזו תשובה תקבלו? יש היום אנשים שלא כ"כ בטוחים מהם שלושת הרגלים ויתרה מכך – הם אף לא יודעים במה מדובר. נכון שיש קהילות רבות כמו יהדות אתיופיה או יהדות בבל שנכספו במשך שנים לקיים את המצוות של שלושת הרגלים (שרבות מהן הן מצוות חקלאיות הקשורות אך ורק בא"י), אבל רבים עדיין לא מכירים את המצוות הקשורות למועדים אלו.
נתחיל משלושת הרגלים. מדובר על שלושה מועדים מרכזיים מאד בלוח השנה העברי – פסח, שבועות, וסוכות. או אם תרצו לדייק כפי שהם נקראים במקרא: חג המצות, חג הקציר, וחג האסיף. אז מה המשמעות של החגים הללו?

יהדות נותנת מסלול חיים חקלאי

לכל אחד משלושת הרגלים יש מצוות ספציפיות משלו עבור כל יהודי. אולם מי שבוחן אותם מקרוב, מגלה כי לא לחינם קבעה היהדות דווקא שלושה מועדים אלו. פסח מגיע בתחילת האביב, שבועות באמצע הקיץ, ואילו סוכות מגיע לרוב בתחילת או בשלהי הסתיו. כאשר חושבים על חברה חקלאית מוצאים בכך היגיון רב – בפסח, כל מה ששתלתם ונטעתם מתחיל סוף סוף להבשיל. בשבועות כבר אפשר לקצור את מרבית היבולים. בסוכות, אשר נקרא כאמור חג האסיף – אוספים את כל מה שעוד נותר, רגע לפני שעונת הגשמים תחל והיבולים יהרסו.
אז מה פורטל יהדות יכול כבר לחדש לכם בנושא? אם תשימו לב, לשלושת הרגלים יש מוטיב קבוע – הרגל. למה הכוונה בדיוק? הכוונה היא כמובן לעליה לרגל שכל יהודי צריך לקיים. אמנם העלייה לרגל הזו הייתה תקפה רק בזמן בית המקדש – אך השם עצמו נשמר. העיקרון של שלושה רגלים קבע, כי בעת מועדם, על כל יהודי לעלות לבית המקדש בירושלים, ושם להביא כתרומה לבית המקדש את הגידולים החקלאיים שלהם. זה גם מתקשר לכך ששלושת המועדים הללו הם מועדים מאוד חקלאיים במהותם.

יהדות – ומה עם המשמעות הדתית?

למרות שכאמור כבר במקרא, העיקרון של יהדות הוא עיקרון מאוד חקלאי באשר לשלושת הרגלים, אי אפשר להתעלם גם מההקשרים ההיסטוריים והדתיים שלהם. כבר במקרא מצוין, כי פסח הוא חג המצות – והוא זכר ליציאת מצרים. חג שבועות נקבע לזכר מעמד הר סיני וקבלת לוחות הברית (לכן גם נקרא חג מתן תורה). חג סוכות הוא לזכר נדודיהם של בני ישראל במדבר כ- 40 שנה וממנו המנהג לשבת במושב ארעי (סוכה) ולא בתוך הבית.
קהילות רבות ביהדות, כמו יהדות בבל, הקפידו לאורך מאות שנים לקיים את המצוות השונות הקשורות בשלושת הרגלים, למרות שמצוות העלייה לרגל עצמה התבטלה עקב חורבנו של בית המקדש. היום, אין ספק שמדובר על שלושה מועדים מרכזיים מאד עבור כל יהודי, ומיליוני יהודים מציינים אותם ברחבי העולם.

יום הכיפורים

יום הכיפורים הוא המועד החשוב ביותר עבור כל יהודי

כידוע לכם, לא כל יהודי הוא בהכרח שומר מצוות. גם בקהילות גדולות במיוחד שהיו קיימות, כמו של יהדות מרוקו, לא כל היהודים היו דקדקנים ומלומדים גדולים בתורה. אולם, אין ספק שכל מי שראה את עצמו שייך, ולו באופן רופף ביותר אל יהדות – הכיר את יום כיפורים ואת המצוות המיוחדות הקשורות ביום זה.
יש הרואים את יום הכיפורים בתור קודש הקודשים של מועדי ישראל. יש כאלה שטוענים שהשבת דווקא קדושה אף יותר, אולם כיום קיימת הנטייה לראות הן ביום הכיפורים והן בשבת כמועדים שכל אחד מהם קדוש יותר מהשני עבור כל יהודי, פשוט לכל אחד יש אלמנטים שונים לחלוטין שמעלים אותו על פני האחר.
היום, גם יהודי חילוני לחלוטין, שהוא צאצא למשל, של קהילת יהדות בבל, מכיר אמנם את מצוות הצום של יום הכיפורים, ואולי גם עוד כמה תעניות, אבל למה בעצם עושים את זה, ומה הטעם לכך?

יהדות – חז"ל מפרשים מן התורה

מי שהפכו את יום הכיפורים ליום חשוב כל כך בתוך היהדות, אלו הם גם המקרא וגם חז"ל. חשוב להבין שיום הכיפורים הוא מועד ותיק במיוחד ומופיע כבר במקרא, שם בני ישראל מצווים לענות את נפשם. עם זאת, המקרא לא פירש כיצד אותו עינוי צריך להתבצע, וכאן נכנסו חז"ל לתמונה. חז"ל קבעו על כל יהודי חמישה עינויי גוף, וכאן בתוך פורטל יהדות נציג לכם אותם. הראשון והמוכר ביותר הוא כמובן האיסור על שתייה ואכילה. נתון מדהים שהגיע לידי פורטל יהדות, מראה כי 70% מהיהודים בישראל צמים וזהו אחוז גבוה מאד.
האיסור השני לפי חז"ל הוא האיסור להתרחץ, ואכן יהודים מאמינים נוהגים לא להתרחץ במועד זה. כמובן שגם כל מלאכה אסורה במהלך יום הכיפורים. האיסור השלישי שחז"ל מציינים הוא "סיכה בשמנים" – הכוונה בתקופתם הייתה למעין אמבט מענג במיוחד בתוך תבלינים ושמנים. במילים פשוטות יותר – יום הכיפורים הוא לא הזמן לעבור עיסוי מפנק במיוחד. האיסור הרביעי הוא האיסור על קיום יחסי מין, והחמישי הוא האיסור ללבוש עור.

פורטל יהדות מסביר הכל על כפרות

אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת באשר ליום הכיפורים הוא נושא הכפרות. בעבר, היה נהוג לעשות כפרות עם תרנגול חי ואז להוביל אותו לשחיטה. מנהג זה הוא ככל הנראה התפתחות של השעיר לעזאזל שהיהודים שלחו מבית מקדש במהלך יום הכיפורים. עם זאת, כבר ביהדות של ימי הביניים היו יהודים חכמים שחלקו על כך. הטעמים בימי הביניים אמנם לא היו של צער בע"ח, אלא אחרים – מחשש שזה נראה כמו הקרבת קורבנות, שזה מחקה את עבודת המקדש ושזה מוביל לביטול הכשרות של התרנגול. כיום בימינו, יש לא מעט קהילות של יהדות, החל מצאצאי יהדות אתיופיה ועד לצאצאי יהדות אשכנז, שחשים כי מדובר במנהג פסול בשל צער בע"ח, ובמקום זה מבצעים את הכפרה עם כסף שאותו הם תורמים לצדקה.

ראש השנה

האם ראש השנה הוא באמת תחילת השנה החדשה עבור כל יהודי ויהודי?

אין כמעט קהילה של יהדות בעולם, שלא חוגגת את ראש השנה. החל מקהילות מרכזיות כמו יהדות בבל וגם יהדות מרוקו, ועד לקהילות שנחשבו מנותקות כמו יהדות אתיופיה – כולם מציינים וחוגגים את ראש השנה. אבל האם ראש השנה באמת היה תמיד תחילתה של שנה חדשה? מי שיעיין בתנ"ך, יראה כי המקור של ראש השנה היה שונה במקצת. ככל הנראה, המטרה המקורית של ראש השנה הייתה כמעין מועד מקדים ליום הכיפורים שחל מעט אחריה, כאשר מצוות התרועה הייתה חובה על כל יהודי בקהילה שלו. התורה מצווה על כל יהודי שלא לעשות כל מלאכה בראש השנה, להקריב קורבן ולתקוע תרועה. אבל האם פורטל יהדות בעצם אומר כי ראש השנה הוא לא חג שבאמת קיים?

יהדות וראש השנה – ברור שזהו חג חשוב

פורטל יהדות לא מתיימר כמובן לומר, כי החג אשר כל יהודי חוגג כראש השנה איננו חג אמיתי. כפי שאתם רואים זהו חג אמיתי לגמרי, פשוט בתחילה הייתה לו בעיקר משמעות של הכנה לקראת יום הכיפורים. עד ימינו אנו, ראש השנה נחשב כחג מקדים ליום הכיפורים וביניהם נמצאים עשרת ימי תשובה. חז"ל אומרים (ויש רבים המצדדים בהם) כי כבר בראש השנה יש דינים שנחתמים לחלוטין – אלו הם דינם של הצדיקים הגמורים ודינם של הרשעים הגמורים. הם אמנם מיעוט, אך בעבור הצדיקים – האל מראש דן אותם לחיים, ואת הרשעים מראש דן למוות. כך האל כלל לא מתעסק בגורלו של כל יהודי ויהודי שהוא צדיק או רשע, אך את רוב האוכלוסייה, שנמצאת בטווח – הוא בודק בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
אז מתי ראש השנה הפך חג של שנה חדשה? בתנ"ך כאמור, תשרי הוא החודש השביעי ולא הראשון. החודש הראשון הוא בכלל ניסן – מה שהגיוני מאד לאור יציאת מצרים. מי שהגדירו את ראש השנה כתחילת השנה החדשה היו התנאים במשנה, שהגדירו את מועד התרועה בתור תחילת השנה החדשה. הרמב"ן אגב, ניסה לאחד בין שתי התפיסות – וטען כי מניין החודשים אמנם מתחיל בניסן, אך השנה החדשה מתחילה דווקא בתשרי. היום כבר נהוג בכל קהילה של יהדות, לראות את תשרי בתור החודש הראשון.

למה כל יהודי חוגג במשך יומיים?

אחת השאלות הטובות ביותר, היא מדוע ראש השנה נחגג במשך יומיים ולא יום אחד. הסיבה לכך היא שבעבר, כדי לדעת מתי בעצם ראש השנה נכנס, היה יושב בית דין בירושלים בעת העתיקה, והיו קובעים מתי חודש תשרי מתחיל. לרוב גם היה לוקח זמן עד אשר ההודעה הייתה נשלחת לתפוצות היהדות בעולם, ומכאן שחגגו לרוב את ראש השנה ביום שבו בית הדין דן, וגם יום אחרי, ליתר בטחון. גם כאשר נקבע לוח קבוע ובא"י לא היה כל צורך בטווח הביטחון, נקבע לבסוף כי בכל מקרה ראש השנה ייחגג על ידי כל יהודי ויהודי במשך יומיים.

הלוח העברי

יהדות – הלוח העברי משלב בין השמש לירח

אתם לא חייבים להיכנס אל פורטל יהדות, כדי להכיר את הלוח העברי. כל יהודי, וכל קהילה של יהדות ברחבי העולם מכירה את הלוח העברי. כך לדוגמה, אפילו קהילת יהדות אתיופיה, שפעלה במנותק מקהילות יהודיות שונות – מכירה את הלוח העברי ופועלת לפיו.
בהשוואה בין הלוח העברי לבין לוחות אחרים, נוכל לראות שהוא מייצג למעשה את השילוב הטוב ביותר. הלוח הנוצרי-גרגוריאני מתייחס לשנת שמש בלבד, ולהקפה של כדור הארץ סביב השמש. לעומתו, לוח השנה המוסלמי קשור אך ורק למולד הירח, ולכן החגים באסלאם נודדים בין העונות השונות לאורך השנים.
לעומת זאת, הלוח העברי מציע משהו מיוחד מאוד – הבסיס הוא אמנם מולד הירח, אך נעשות גם התאמות להקפת השמש. כך אגב, החגים נשמרים בכל שנה באותן העונות.

איך יהדות קובעת את הלוח העברי?

השאלה היא כמובן, החל מאיזה שלב בכלל, יהדות החלה לעשות שימוש בלוח נפרד משלה. העדויות על לוח עברי קיימות כבר במקרא – וכבר מימי המלכות כנראה שהיה לוח שנה עברי ששימש את העברים. גם אחרי גלות בבל, המשיכו היהודים לשמור על לוח השנה שלהם, וככל הנראה בהשפעה בבלית השתנו גם השמות של החודשים.
הלוח העברי נקבע במהותו לפי מולד הירח כאמור. בתקופות קדומות למדי, על מנת לקבוע את היום, התכנסו בכל פעם לראות בכל לילה מחדש את מצבו של הירח – וכך נקבע היום, ונקבע האם עבר יום או לא עבר יום. חשוב לציין, שבניגוד לנצרות, במקרה של יהדות לוח השנה נקבע לפי שקיעת השמש וזריחתה ולפי מצבו של הירח. לכן היה חשוב להשתמש בכלים אסטרונומיים, כדי לקבוע האם כבר נגמר חודש או אם לא.
הדבר השתנה בשנת 359, כאשר יהודי בשם רבי הלל נשיאה שינה את הכל. מי היה רבי הלל נשיאה? לפי פורטל יהדות, מדובר באחד מהצאצאים של רבי יהודה הנשיא, שהחליט כי כעת אי אפשר יותר להסתמך על תצפית יומיומית, ויש לגבש כלים קבועים לקביעת לוח השנה. גדולתו של רבי הלל נשיאה, היא שעד היום החוקים שלו קיימים ותקפים – והם גם תואמים למולד הירח ולהקפת כדור הארץ סביב השמש.

מה עוד פורטל יהדות יכול לחדש?

לא לחינם לוח השנה התקבע במגוון קהילות – דרך יהדות בבל ועד יהדות מרוקו. היום לוח השנה כולל בתוכו מספר עקרונות, כך שהם שומרים על היציבות שלו לאורך מאות השנים שעברו. כך נקבעו הכללים עבור השנה המעוברת, שחוזרים על עצמם כל 19 שנה, כדי שלא ייווצרו פערים בין המועדים לבין העונות. כמו כן, ישנם חודשים שלעתים כוללים 29 ימים ולעתים 30 ימים, וגם לכך יש חוקיות קבועה. עד היום חוקרים מתמטיקאים ואסטרונומים את חישובי לוח השנה היהודי – ונדהמים לגלות עד כמה הם מדויקים.

השבת

השבת שומרת על יהודי או שמא יהודי שומר על השבת?

אולי אחד מהסממנים הבולטים ביותר של יהדות, שמוכרים בכל העולם, בקרב כל הקהילות ללא יוצא מהכלל – דרך יהדות אתיופיה המבודדת ועד ליהדות בבל העשירה והגדולה, היא השבת. השמירה על השבת היא אחד מאבני היסוד של היהדות, וללא שמירת השבת – אין למעשה היהדות מתקיימת. אפילו הוגים חילונים כמו ביאליק וכצנלסון – טענו כי מדינה שבסיסה הוא יהדות והעם היהודי, ללא שמירת השבת – היא מדינה חרבה שלא תקום.
אבל מהי בעצם השבת? מה פורטל יהדות יכול לחדש לכם על השבת? איך שומרים למעשה על השבת ומניין היא בכלל הגיעה? על כל אלה – תקבלו תשובות.

פורטל יהדות מפרט על השבת

לפי התנ"ך, השבת הייתה שלב מוקדם מאד בעולם. למעשה – השבת היא בין השאר לזכר העובדה שהאל שבת ממלאכתו ביום השביעי, ולא המשיך את הבריאה יותר. אם כי חשוב לציין כמובן, שעבור יהודי השבת מסמלת גם דברים נוספים – כמו חיזוק הקשר בין האדם לאל, זכר ליציאת מצרים, ואף התרוממות של הנפש.
מדהים לגלות בנוגע לשבת, זה שהיא השפיעה גם על עמים אחרים, והנחילה למעשה תפיסה מהפכנית ביותר לעולם. חוקרים שמו לב, כי בתרגום ה-70 (תרגום התנ"ך ליוונית בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה) המילה "שבת" נשתמרה כמו שהיא, ואין לה תרגום. גם היום, כאשר רוצים לציין בשפות הזרות את השבת, היהודים מתייחסים אליה בשמה – שבת. למה זה חשוב? כי זה מדגים על הייחודיות שלה. בעוד שבתרבויות העולם העתיק, הקודש נתפס כקשור אך ורק למקום ספציפי (כך לכל עיר היה מקדש משלה וכיו"ב), הרי שרעיון השבת ביחד עם יהדות הציע קונספט חדש לחלוטין – הקונספט של קודש לפי מועד, קודש לפי זמן, ללא שום תלות במיקום. היום יהודי יכול לחגוג את השבת בכל מקום שבעולם שבו הוא נמצא – החל מהקהילה של יהדות מרוקו, ועד ליהודי שיושב לבד בטיול במזרח הרחוק.
מקורות עתיקים נוספים, אף מספרים כי השבת נשמרה לא רק בקרב יהודים – אלא חלחלה גם לתרבויות אחרות, וכך יוספוס פלביוס מספר, כי בערים רומאיות רבות, אכן מנהג המנוחה ביום שבת נעשה לנפוץ ולמקובל עד מאד – עד כדי כך היה כוחה של השבת חזק.

ומה עושים בשבת?

יהדות יצרה כאמור קודקסים הלכתיים שונים, אשר רובם ככולם עוסקים בין השאר גם בנושא השבת. בשבת ישנן מצוות אשר היהודים מחויבים בעשייה שלהם. אולם, כפי שתראו בתוך פורטל יהדות, ישנן גם 39 מלאכות אשר אסור לבצע בשבת – ומכאן גם השורש של שמה, הקשור לשביתה מכל מלאכה. נכון להיום, יש גם פטנטים רבים המאפשרים לאנשים מאמינים ליהנות מדברים כמו חשמל בשבת ואמצעים נוספים, מבלי לחלל אותה.