האם ראש השנה הוא באמת תחילת השנה החדשה עבור כל יהודי ויהודי?

אין כמעט קהילה של יהדות בעולם, שלא חוגגת את ראש השנה. החל מקהילות מרכזיות כמו יהדות בבל וגם יהדות מרוקו, ועד לקהילות שנחשבו מנותקות כמו יהדות אתיופיה – כולם מציינים וחוגגים את ראש השנה. אבל האם ראש השנה באמת היה תמיד תחילתה של שנה חדשה? מי שיעיין בתנ"ך, יראה כי המקור של ראש השנה היה שונה במקצת. ככל הנראה, המטרה המקורית של ראש השנה הייתה כמעין מועד מקדים ליום הכיפורים שחל מעט אחריה, כאשר מצוות התרועה הייתה חובה על כל יהודי בקהילה שלו. התורה מצווה על כל יהודי שלא לעשות כל מלאכה בראש השנה, להקריב קורבן ולתקוע תרועה. אבל האם פורטל יהדות בעצם אומר כי ראש השנה הוא לא חג שבאמת קיים?

יהדות וראש השנה – ברור שזהו חג חשוב

פורטל יהדות לא מתיימר כמובן לומר, כי החג אשר כל יהודי חוגג כראש השנה איננו חג אמיתי. כפי שאתם רואים זהו חג אמיתי לגמרי, פשוט בתחילה הייתה לו בעיקר משמעות של הכנה לקראת יום הכיפורים. עד ימינו אנו, ראש השנה נחשב כחג מקדים ליום הכיפורים וביניהם נמצאים עשרת ימי תשובה. חז"ל אומרים (ויש רבים המצדדים בהם) כי כבר בראש השנה יש דינים שנחתמים לחלוטין – אלו הם דינם של הצדיקים הגמורים ודינם של הרשעים הגמורים. הם אמנם מיעוט, אך בעבור הצדיקים – האל מראש דן אותם לחיים, ואת הרשעים מראש דן למוות. כך האל כלל לא מתעסק בגורלו של כל יהודי ויהודי שהוא צדיק או רשע, אך את רוב האוכלוסייה, שנמצאת בטווח – הוא בודק בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
אז מתי ראש השנה הפך חג של שנה חדשה? בתנ"ך כאמור, תשרי הוא החודש השביעי ולא הראשון. החודש הראשון הוא בכלל ניסן – מה שהגיוני מאד לאור יציאת מצרים. מי שהגדירו את ראש השנה כתחילת השנה החדשה היו התנאים במשנה, שהגדירו את מועד התרועה בתור תחילת השנה החדשה. הרמב"ן אגב, ניסה לאחד בין שתי התפיסות – וטען כי מניין החודשים אמנם מתחיל בניסן, אך השנה החדשה מתחילה דווקא בתשרי. היום כבר נהוג בכל קהילה של יהדות, לראות את תשרי בתור החודש הראשון.

למה כל יהודי חוגג במשך יומיים?

אחת השאלות הטובות ביותר, היא מדוע ראש השנה נחגג במשך יומיים ולא יום אחד. הסיבה לכך היא שבעבר, כדי לדעת מתי בעצם ראש השנה נכנס, היה יושב בית דין בירושלים בעת העתיקה, והיו קובעים מתי חודש תשרי מתחיל. לרוב גם היה לוקח זמן עד אשר ההודעה הייתה נשלחת לתפוצות היהדות בעולם, ומכאן שחגגו לרוב את ראש השנה ביום שבו בית הדין דן, וגם יום אחרי, ליתר בטחון. גם כאשר נקבע לוח קבוע ובא"י לא היה כל צורך בטווח הביטחון, נקבע לבסוף כי בכל מקרה ראש השנה ייחגג על ידי כל יהודי ויהודי במשך יומיים.