יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה

יהודי אתיופיה מכונים "בית ישראל" או באמהרית: "ביתא אישראל" שפירושו הוא "קהילת ישראל". יהדות אתיופיה התקיימה באזור חבש שהיה חלק מהאימפריה החבשית והאתיופית המחולקות כיום בין כמה מדינות האזור. יהודי אתיופיה היו מנותקים במשך דורות משאר קהילות ישראל ולכן מנהגיהם שונים מאלה של ההנהגה הרבנית, זו הספרדית וזו האשכנזית, אך באופן כללי זיקתם של יהודי אתיופיה למנהגי יהדות קרובה יותר למנהגי הספרדים כמו יהדות מרוקו, יהדות בבל ויתר מדינות אסיה וצפון אפריקה.

יהודי אתיופיה – היסטוריה קצרה

לאחר שקיבלה את הנצרות במאה הרביעית, הפכה ממלכת חבש ההיסטורית לממלכה נוצרית. היהודים התיישבו בה בערך באותה התקופה במקום שכונה מאז "ארץ היהודים". היהודים חיו שם באופן עצמאי למדי. מידת העצמאות השתנתה במהלך הדורות ובמאה ה-13 הצליחו היהודים בראשות יהודית המלכה להדוף פלישה לממלכה ואף כבשו את עיר הבירה של חבש – אקסום. הכוחות המשיכו להתעמת אלה עם אלה עד שבתחילת המאה ה-17 סופחה הממלכה סופית לאתיופיה. בתקופה זו נהנו יהודי אתיופיה מחופש ורבים מהם השתלבו בממשל ובצבא הקיסר. לעומתם, היו רבים שלא נענו לקריאה להשתלב ונמנעו ממגע עם הנוצרים. המחיר ששילמו יהודים אלה תבע מהם עוני מחפיר וחיי מחסור וכן שלילה הדרגתית של זכות הפולחן הייחודי שלהם. בשנת 1862 ניסו רבים מבני יהדות אתיופיה לעלות לארץ ישראל, אך רבים מהם ניספו בניסיון כושל זה. שנים של בצורת, מלחמות ומגיפות פגעו קשות בקהילת יהדות אתיופיה עד שבשנות ה-70 של המאה העשרים החלו שלטונות ישראל להעלותם לארץ, עד שרוב יהודי אריתריאה וכן יהודי אתיופיה הגיעו ארצה.

יהדות אתיופיה – שם הקהילה

יהדות אתיופיה כונתה בשמות רבים. שמה המסורתי הוא כאמור: "ביתא אישראל" שפירושו קהילת ישראל והשם הוצמד לקהילה כאשר במאה הרביעית, עם התנצרות האימפריה החבשית סרבו היהודים לעשות כן. שם זה גם מקובל על רוב החוקרים הכותבים אודות קהילה זו מאז שנות השמונים של המאה העשרים. בסביבה הנוצרית כונו יהודי אתיופיה בשם "אייהוד", ככינוי גנאי. הכינוי פלאשה (פלאשים) שפירושו גולים גם דבק ביהודי אתיופיה. פורטל יהדות אתיופיה מרחיב אודות ההיסטוריה של שמות הקהילה וכן בנושאי תרבות אחרים.

יהדות אתיופיה ומדינת ישראל

יהודי אתיופיה סבלו מגזענות בתחילת דרכם ולאחר קום המדינה לא רצו המוסדות המיישבים בארץ להביא את יהודי אתיופיה מכל מיני סיבות. חלק אמרו כי יש להביא תחילה את יהודי מדינות האיסלם שהיו נתונים ללחץ גדול במדינותיהם וכן את שארית הפליטה מאירופה, ואחרים טענו כי לאתיופים מחלות מדבקות, חוסר רצון ליצור בעיות גזע ושאר טענות חסרות שחר. עד תחילת שנות השבעים לא קיבלו יהודי אתיופיה מעמד של יהודים "כשרים" על ידי המדינה והרבנות ונגד רבים מהם ששהו כבר בארץ הוצאו צווי גירוש מטעם משרד הפנים. רק לאחר שהשתנתה המפה הפוליטית והופעל לחץ גדול על ממשלת ישראל, בין היתר על ידי ארגונים יהודים אמריקנים, הוחלט להתייחס אל יהדות אתיופיה באופן שונה ולהעלותם לארץ. החל משנת 1975 החלה עליית יהודי אתיופיה לישראל ובמהלך העשורים הבאים הובאו לארץ מרבית יהודי קהילה זו. נכון לשנת 2012 ישנן עדיין בעיות קליטה רבות ליוצאי אתיופיה וצאצאיהם, אך שילובם בחברה מתנהל כל הזמן גם אם בקצב איטי מאד.