דתיים לאומיים

יהדות ודתיים לאומיים – מבית מדרשו של הרב קוק

הדתיים הלאומיים, או הציונות הדתית כפי שכונו עד לא מזמן הם שמות לקבוצה לא גדולה בחברה הישראלית ששומרת מצוות כדוגמת האורתודוכסיה, אך בניגוד אליה רואה בנס הקמת המדינה את התחלת הגאולה ואת מעשי חבריה כמקדמים את הגאולה ואת זירוז ביאת המשיח. בניגוד ליהדות האורתודוכסית המאמינה בהמתנה פסיבית למשיח שיגיע, הדתיים הלאומיים חיברו את אמונתם עם הארץ ואת רוב המיקוד הם שמים בהלכות הארץ, תוך ציפייה כי מעשיהם יביאו לגאולה המובטחת בספרי הנביאים.

יהדות וציונות דתית – ההתחלה

בשלהי המאה ה-19 קמה הציונות הדתית כתגובה וכתוספת שולית לציונות החילונית מבית מדרשו של הרצל, יורשיו ומתנגדיו. הציונות הדתית רואה ברב קוק את המורה הרוחני שלה למרות שהוא עצמו לא הקים כל תנועה. הרב קוק שהיה גדול בתורה ובלימודים כלליים והיה בקיא גם בקבלה וכתב בעצמו חיבורים ושירים רבים היה אדם מורכב ומאוד רגיש. הרב ראה את התנועה הציונית הבונה את ציון על ידי יהודים לא דתיים, וכדי לתת למאמינים הדתיים הסבר לתופעה טען כי הם המחוללים של המדינה במובן הגשמי שלה ואילו המאמינים הדתיים יחליפו אותם ויסיימו את המלאכה הדתית כפי שראוי לעם ישראל. אמונה זו חיזקה את המאמינים בצדקת דרכם, וכיום, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, רואים אנשי הציונות הדתית את מעשיהם כמעשים המודרכים ע"י האל כדי לזרז את הגאולה.

יהדות, הציונות הדתית והפוליטיקה

תנועת הציונות הדתית היתה תנועה פוליטית מראשית דרכה והיא כונתה הפועל המזרחי, המפד"ל וכיום הבית הלאומי. התנועה נחשבת כיום לתנועת ימין שבראש מעשיה הם ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון והרצון להכריז על כל חבלי ארץ ישראל ההסטורית כעל מדינת ישראל. התנועה מונעת מטעמים דתיים משיחיים ופועלת להשגת מטרותיה גם במישור הצבאי וגם במישור הפוליטי.

יהדות וזרמים בלאומיות הדתית

בנוסף לזרם המרכזי בציונות הדתית ישנם עוד כמה זרמים קטנים, אך מאוד משפיעים. הזרם החרדי לאומי הוא הידוע מביניהם והם נחשבים לאנשים קיצוניים בתפיסת העולם הימנית דתית שלהם. כיום מהווים המזוהים כציונים דתיים קצת פחות מ- 10% מתושבי המדינה היהודים.
התנועה הקימה לעצמה מערכת חינוך נבדלת ממערכת החינוך הממלכתית, וכן תנועת נוער אידיאולוגית משלה, ישיבות תיכון, ישיבות גבוהות וכן קבוצת רבנים הפוסקים את ההלכה עבור מאמיניהם. החיבור שבין התנועה לפוליטיקה היווה לא אחת מכשול ומקור לבעיות אמונה ובמיוחד כאשר מאורעות פוליטיים מסויימים לא הלמו את תפיסת עולמם הדתית משיחית. מאורעות כמו פינוי סיני ולאחריו פינוי חבל עזה עמדו בניגוד מוחלט לאמונתם ורבים חשו כי היתה זו בגידה של הפוליטיקאים מחד ושל הקב"ה מאידך (כי הכל נעשה בדברו…).
פורטל יהדות בנושא זרמים ביהדות ובנושאי יהדות אחרים יכול להוסיף לכם מידע רב אודות זרם חשוב זה ביהדות וכן מידע אודות קהילות שונות כמו יהדות אשכנז, יהדות בבל, יהדות אתיופיה וכן יהדות מרוקו וקהילות רבות אחרות.

החסידים

יהדות וחסידים

חסידים הם המאמינים בתנועת החסידות שנוסדה במאה השמונה עשרה על ידי הבעל שם טוב והופצה ברחבי מזרח אירופה על ידי תלמידו המגיד ממזריטש. חסידות היא תנועה חברתית ורוחנית ששורשיה הדתיים נעוצים עמוק בתוך הקבלה היהודית, אלא שהתנועה הפכה את המיסטיקה ללחם חוקו של ההמון ורבים כינו את החסידות בתחילת דרכה – מיסטיקה להמונים. המתנגד הגדול של החסידות היה הגאון מוילנה שכינה את התופעה עבודת אלילים.

יהדות וחצר הצדיק – מרכז החיים של החסידות

על פי החסידות מרכז האמונה סובב סביב הצדיק שנחשב לצינור של חסד אלוהי המקשר בין האל ועמו הנבחר והמאמינים נקראים חסידים – ומכאן שמה של התנועה. על המאמין לדבוק בצדיק ואילו הקשר הבלתי אמצעי בין המאמין לאל נותק. על פי תפיסת החסידות על המאמין לדבוק באל בכל דרך אפשרית, ולא רק מתוך התפילה וקיום המצוות. כך התפתחו להם מסורות יהדות של ריקודים חסידיים, שירה ומוסיקה חסידית וסיפורי חסידים רבים. חצרות הצדיקים היו מרכז החיים של החסידים שלמדו לאהוב ולציית לצדיק ולקיים את דבריו ופסיקותיו ללא עוררין. הערצת הצדיק הגיעה למימדים כה גדולים עד שהגאון מווילנה ראה בזאת עבודת אלילים לשמה וניסה בכל כוחו לגרום להתפרקות התנועה. אך תנועה זו, שהבטיחה להמונים חיי עולם הבא ושאר הבטחות המנחמות את האדם העני הצליחה לכבוש לעצמה חלקה גדולה של מאמינים מתוך קהל יהדות ישראל וכיום היא התנועה האורתודוכסית הגדולה ביותר.

יהדות וחסידות בהתהוותה

יהודי מזרח אירופה, ובמיוחד בתחום המושב על גבול רוסיה פולין והאימפריה האוסטרו הונגרית, סבלו רבות מפוגרומים ומבעיות אחרות. המצב הבטחוני האישי והחברתי הלך והתדרדר והאנטישמיות גברה. פרעות ת"ח ות"ת היו סמן ימני למעשי הזוועה כנגד היהודים וגם מקורות הפרנסה שלהם הלכו והידלדלו. למעשה, לא יכלו יהודים רבים ללמוד בישיבות ומצאו עצמם מול שוקת שבורה. כדי שלא יקרה מה שקרה במאה השש עשרה עם עלייתו של משיח השקר שבתאי צבי ונפילתו כמה שנים מאוחר יותר כשהוא סוחף אחריו יהודים רבים להתבוללות, הגה הבעל שם טוב את רעיון החסידות כדי לשמר את היהדות בתנאים הקשים הללו ולתת תקווה ליהודים הפשוטים שבקושי התמודדו עם אכזריות החיים. התנועה שפנתה במיוחד לפשוטי העם הפיחה בהם שמחת חיים ותקווה מחודשת. החיבור עם הקבלה נעשה מאחר ורבים מן הלומדים תורה וגמרא, חשו כי הלימודים הם יותר מידי שכלתניים והם חיפשו משמעויות רוחניות עמוקות או נגלות יותר וכך קרה שהקבלה הפכה לתשתית החיים הרוחניים של החסידים.

יהדות וחסידות כיום

כיום מתנהלים חיי החצר של הצדיקים על ידי האדמורי"ם (אדוננו, מורנו ורבנו) שמתפקדים כצדיקים לכל דבר. אחת החסידויות הידועות בעולם היא חסידות חב"ד (חכמה בינה ודעת) שבראשה עמד עד לפני 15 שנה הרבי מליובאוויטש. לאחר הסתלקותו לא נמצא לו יורש ורבים מבני החסידות ראו ועדיין רואים בו את המלך המשיח למרות שנפטר כבר מזמן. החסידות מהווה בישראל את הזרם העיקרי בין החרדים וקיימות חצרות צדיקים רבות כאשר הירושה עוברת מאב לבנו ממש כפי שהיה נהוג באירופה בשושלות המלוכה.
פורטל יהדות בנושא זרמים ביהדות מפרט אודות החסידות וחצרות הצדיקים השונים וכן אודות תכני יהדות רבים אחרים וקהילות כגון יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה ועוד.

החרדים

יהדות וחרדים

יהדות חרדית היא אשכול של זרמים מן היהדות האורתודוכסית. חברי הזרם נקראים חרדים והם מאופיינים בהקפדה רבה על שמירת המצוות על פי ההלכה היהודית. יהודי הזרם מאוד קיצוניים בתפיסת ההלכה וכן בתרבות החברתית הכללית שלהם. השם חרדים נובע מן הפסוק בספר ישעיהו (ס"ו): "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו". כלומר, הם חרדים לדבר האל בכל הקשור לשמירה על מצוותיו כהלכה. הכינוי ביחיד לאיש מזרם זה הוא חרדי. השקפת העולם החרדית קשורה לאורתודוכסיה יהודית ונבעה ממנה כריאקציה לתנועת ההשכלה באירופה וביהדות במאה ה-18, מתהליך החילון והמודרניזציה של אירופה. האדם שמסמל יותר מכל את האורתודוכסיה ואת החרדיות הוא החת"ם סופר שהגדיר את גבולות הדת במשפט המפורסם: "חדש אסור מן התורה", ובזאת סגר את היכולת להתחדש מבחינה דתית או תרבותית. יהודי הזרם חיים בתוך תרבות יהודית שכאילו הוקפאה באירופה של המאה ה-19 על מנהגיהם, לבושם ומסורתם.

יהדות ומאפייני החברה החרדית

אדיקות דתית והתבדלות מכוונת מאפיינים את החרדים. יהדות זו טוענת, כי היא זו שמשמרת את היהדות כפי שהיא צריכה להיות והיא נמצאת במאבק מתמיד ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית המנסות לערוך שינויים מרחיקי לכת ובראשם שוויון בין נשים לגברים בנוהגי בית כנסת וכדומה. התבדלות תרבותית קיצונית זו מביאה אותם לאי השתתפות בכל טקס ממלכתי במדינת ישראל ובהתכחשות למדינה ומוסדותיה באופן רשמי. באופן מעשי משתתפים החרדים בבחירות ושולחים את נציגיהם לכנסת, כדי שאלה ידאגו לאינטרסים שלהם במסגרת המדינה למרות שאינה מקובלת עליהם. התבדלות החברה החרדית היא גם כלפי העולם החיצוני וגם בתוכה, כשהיא מקיימת מערכת חינוך נפרדת שאיננה בפיקוח המדינה, דיור נבדל ושכונות כמו גטאות, תקשורת נבדלת של מערכות עיתונים ורשתות רדיו נבדלות וכיוצא באלה. אחת הסיבות העיקריות להתבדלות זו היא הפחד כי יהודי העולם יעברו תהליך חילון. בעוד בחו"ל ההתבדלות היא כנגד הגויים, בישראל ההתבדלות היא למול החברה היהודית החילונית וערכיה המערביים.
בנוסף לכך, החברה החרדית מאופיינת באדיקות וקיצוניות דתית ובהפרדה מגדרית ההולכת וגדלה עם השנים. הדבר מתבטא בכך שכיום קיימות מדרכות שונות לגברים ולנשים, חנויות שונות, סניפים שונים של קופות חולים וכדומה. ההפרדה מגיעה גם לצבא יחד עם אנשי התנועה הדתית לאומית שגם הם הולכים ומתחרדים יותר ויותר.

החרדים – זרמים שונים

התנועה החרדית ברובה מורכבת מחסידים ומליטאים וכן מקבוצה הולכת וגדלה של חרדים לאומיים שבמקור נמנו על הציונות הדתית, אך הקצינו את עמדותיהם הדתיות. רוב החרדים מתכחשים למדינת ישראל ולמוסדותיה הרשמיים, אך הם מעורים בחיי המדינה באמצעות נציגיהם בכנסת. בתנועה החרדית יש את אחוז הילודה הגבוה ביותר בקרב היהודים בישראל והדבר מתבטא בגידול משמעותי של אוכלוסיה זו מאז הקמת המדינה.

פורטל יהדות והחרדים

פורטל יהדות מרחיב אודות החרדים וניתן למצוא מידע רב אודות מנהגים שונים, מסורות וקהילות כמו יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהדות בבל, יהדות אתיופיה וכיוצא באלה וכן מידע רב אודות זרמים שונים ביהדות.

היהדות הקונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית החלה כזרם נפרד ביהדות באירופה במאה ה-19 וכיום נמצא המרכז של הקונסרבטיבים בארה"ב. חלק מאנשי זרם זה מכנה עצמו יהדות מסורתית, אך הם אינם נמנים על היהודים המסורתיים כפי שהם מוגדרים בישראל. יהודי הזרם הקונסרבטיבי טוענים כי על ההלכה היהודית להיות מאוד גמישה ומותאמת לרוח הזמן והמודרנה. בניגוד לרפורמים, הזרם מתנגד לשינויים מרחיקי לכת מן המסורת היהודית וההלכה, אלא הוא בעד קבלת תיקונים סבירים בהתאם לזמנים החדשים. גם בבתי הכנסת של הקונסרבטיבים מתפללים נשים וגברים ביחד וגם בזרם זה ישנן רבניות ונשים עולות לתורה, אך ספרי התפילות די דומה לסידור התפילה המסורתי וחלק ניכר מן המצוות מקויימות על ידי חברי הזרם שכן הם רואים בהלכה את תורת החיים היהודית.

יהדות ורעיונות מרכזיים בתנועה הקונסרבטיבית

השוני הגדול שבין הקונסרבטיבים והאורתודוכסים הוא, שלמרות שהקונסרבטיבים מקבלים את גישת היהדות על פי ההלכה הם רואים בפרשנות העתיקה כלא מחייבת והם מאפשרים הכנסת הלכות שעומדות בתנאי המודרנה ועל פי רוח הזמן, כדי לאפשר את קיום המצוות גם בתקופה המודרנית. כל זאת, בניגוד לרפורמים שאינם רואים עצמם מחויבים להלכה כלל והם מצדדים בבחירה אישית של כל אחד מה לקיים ומה לא.
הגישה הקונסרבטיבית נחשבת לגישת ביניים שנמצאת בין הזרם הרפורמי ובין האורתודוכסי. הזרם רואה את ההלכה כתשתית החיים היהודיים, אך רואה בגישה הגמישה כלפיה את הדרך הנכונה בימינו. בבתי הכנסת של הזרם המדובר, נעשה שימוש במכשירים חשמליים בשבת ואנשים המתגוררים רחוק מגיעים בנסיעה במכונית. הזרם ופסיקותיו ההלכתיות מאורגנים על ידי וועד ההלכה של כנסת רבנים המאגד את כל רבני התנועה.
מעמד האישה הוא אחד מנקודות המחלוקת העיקריות בין הקונסרבטיבים ובין האורתודוכסים. בזרם הקונסרבטיבי ישנן רבניות ונשים עולות לתורה בשבתות וחגים. הגיור הקונסרבטיבי אינו מוכר על ידי הרבנות האורתודוכסית ולא על ידי הרבנות הראשית בישראל.

התהוות יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית התפתחה בגרמניה, באיטליה ובהונגריה במאה ה-19. חברי התנועה הגיעו לארה"ב וייסדו בתי כנסת של הזרם. בארה"ב היו מרבית חברי הזרם חברים תחילה בתנועה ליהדות מתקדמת בארה"ב, אך הם נפרדו ממנה ובשנת 1866 הקימו את הארגון החדש של הזרם בארה"ב. בשנת 1976 הצטרפה התנועה לתנועה הציונית ובכך קשרה את גורל חבריה עם גורל המדינה היהודית והציונות באופן רישמי.
זרם היהדות הקונסרבטיבית הוא השלישי בגודלו בעולם היהודי הרשמי וחבריו מונים כמיליון יהודים, רובם בארה"ב. המוסד הגבוה להכשרת רבנים בזרם זה הוא בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS).

פורטל יהדות והתנועה הקונסרבטיבית

פורטל יהדות מרחיב בנושא זרמים ביהדות וכן מפרט אודות קהילות שונות, מנהגים, עדות שונות, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז וכדומה. פורטל יהדות עוסק בכל תחומי היהדות ומרחיב אודות המסורת, ההיסטוריה והתרבות היהודית.

היהדות הרפורמית

יהדות רפורמית

יהדות רפורמית היא הזרם העיקרי הנפוץ בין יהודי ארה"ב. זהו זרם יהודי דתי גמיש מאוד בהבנת המצוות וקיומן ויש המכנים אותו יהדות ליברלית, יהדות מתקדמת או יהדות פרוגרסיבית. בישראל קיים זרם זה, אך הוא מאוד קטן ומספר חבריו זניח. חברי הזרם מכנים עצמם בישראל בשם "יהדות מתקדמת". לזרם יש ארגון גג עולמי הנקרא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. הזרם התפתח בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ומשם עבר לארה"ב ונשאר בה עד היום הזרם המוביל.

עקרונות יהדות רפורמית

לזרם הרפורמי כמה עקרונות ששונים מהותית מכל זרם אחר ובמיוחד מן הזרם האורתודוכסי. הגישה הכללית היא לא פונדמנטליסטית בהבנת עיקרי האמונה היהודית ומצוותיה. הגישה אומרת כי יהודי העולם צריכים לעצב בעצמם את הזהות שלהם גם מן המסורת אך גם, ובעיקר מתוך השקפת עולם מודרנית הדוגלת בצדק חברתי ושוויון בין המינים. הרפורמה מאמינה כי עצמאות הפרט חשובה מן המסורת כשלעצמה וכי על הפרט להחליט איזה מצוות הוא מעוניין לקיים ואיזה לא, והיא מחזיקה בגישה חיובית כלפי המודרנה על כל השלכותיה. הרפורמה לא מקבלת את היהדות כלאום ולא את שפת העברית כמחייבת בספרי התפילה. הנטייה ברפורמה היא יותר לצד המוסרי של היהדות ופחות לצד ההלכתי שלה.

התפתחות יהדות הרפורמה

לאחר המהפכה הצרפתית והשינוי הדרמטי שעבר על אירופה כולה, עבר גם שינוי מסיבי על היהדות והיהודים שחיו בקרב האירופאים. בהמשך לתהליך האמנסיפציה שהחל לאחר המהפכה הצרפתית ולתנועת ההשכלה ולתהליך החילון ראו חלוצי הרפורמה את היהדות כממשיכה את המסורת היהודית בגמישות ובפתיחות ולא באופן הקפוא כפי שנשמר מאז ימי הביניים. הרפורמה ראתה בתהליכים החברתיים והכלליים שהתרחשו באירופה מקפצה לחידוש היהדות בהתאם לרוח התקופה ולאפשרות של יהודי העולם להשתלב בקרב עמי אירופה בכל תחומי החיים כשהם ממשיכים לשמור על זהותם היהודית, אך ללא התבדלות חברתית. בקיום המצוות על פי ההלכה ראו אנשי הרפורמה דבר מה מיושן שאינו מתחבר עוד אל היהדות ואף מפריע ליהודים להשתלב בחברה הכללית. לפיכך, נעשו שינויים מרחיקי לכת גם בספר התפילה וגם בסדרי בית הכנסת שהידוע מביניהם הוא ישיבה משותפת של גברים ונשים בעת התפילה, עליית נשים לתורה וכדומה. הזרם הרפורמי החל בגרמניה ובית הכנסת הראשון שהוקם ונשאר לתקופה ממושכת היה בית הכנסת "היכל" בהמבורג שהוקם בשנת 1819.

יהדות והזרם הרפורמי בארה"ב

כיום, עם חורבן קהילות ישראל באירופה בשואה, הרפורמה קיימת בייחוד בארה"ב והזרם הרפורמי מאגד את רוב יהודי ארה"ב. הזרם הגיע לארה"ב בסוף המאה ה-19 עם המהגרים היהודים מאירופה לאחר שהאורתודוכסיה ניהלה כנגד הזרם מלחמת חורמה כשראו בהם מחריבי היהדות מבפנים.
פורטל יהדות מרחיב אודות זרמים נוספים ביהדות וכן בנושאים שונים כגון מנהגים, מסורות של הזרמים השונים, קהילות שונות, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות תימן וכדומה.

היהדות האורתודוכסית

יהדות אורתודוכסית

יהדות אורתודוכסית היא זרם חשוב ביהדות ונולדה ברבע הראשון של המאה ה-19 כריאקציה למודרנה. החשש כי יהודי העולם יתבוללו, כפי שכבר קרה ברחבי אירופה, הביא את ההנהגה הרוחנית היהודית במזרח אירופה למסקנה שיש להתמודד עם התופעה באמצעות הקשחה והקצנה של קיום היהדות. מחולל המהפך היה החת"ם סופר שקבע כי "חדש אסור מן התורה", ובכך הקפיא את אותה יהדות לדורות. הקפאה זו תופסת עד היום כאשר לא רק המנהגים ואופן קיום המצוות הוקפאו, אלא אף סגנון הלבוש (כפי שהיה נהוג במזרח אירופה) ומרכיבים נוספים.
הזרם האורתודוכסי שומר בהקפדה יתרה על ההלכה היהודית. יהודי מזרח אירופה קיבלו על עצמם את האורתודוכסיה בעוד שלעומתם יהודי מדינות האיסלם המשיכו בשמירת המסורת שלהם מימים ימימה. הזרם האורתודוכסי חדר גם אל יהודי ספרד באמצעות מפלגת ש"ס שהכפיפה זרם זה על מאמיניה וכיום גם רבים מיהודים אלה מתנהגים ומתלבשים באופן דומה. יוצאי יהדות מרוקו, יהדות בבל ואף יהדות אתיופיה נחשפו לאורתודוכסיה באמצעות ש"ס וכיום רבים מהם מנהלים אורח חיים יהודי אורתודוכסי.

יהדות אורתודוכסית ותהליך החילון

ביהדות לא היתה חלוקה לאורתודוכסים ולכאלה שאינם עד המאה ה-19. החידוש הזה נבע מתהליך החילון שעבר על עמי אירופה ועל יהדות אירופה. השמרנים מבין היהודים לא רצו לקבל את החידושים והמודרניזציה לקראת החילון ולכן הסתגרו בתוך עצמם והקשיחו את קיום ההלכה מתוך שהם מקימים לעצמם מוסדות נפרדים לניהול הקהילה וחיי החברה והדת. יהודים אורתודוכסים ביקרו ועדיין מבקרים את הזרמים האחרים כמו הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי וטענו כנגדם כי הם מעודדים התבוללות.

יהדות וזרמים שונים באורתודוכסיה

באורתודוכסיה ישנה חלוקה לזרמים שונים ולמרות שכולם רואים את ההלכה והתלמוד כאבן היסוד לאמונתם הם חלוקים ביניהם בכל הנוגע ליחס למדינת ישראל, להפרדה מגדרית, במנהגי לבוש וכדומה. הזרמים העיקריים באורתודוכסיה הם החסידים – שדבקים בתורת החסידות מבית מדרשו של הבעש"ט ולמתנגדים שראו בחסידות כפירה בתחילת דרכה, ורואים בלימוד התורה והגמרא את העיקר ביהדות. זרמים נוספים של יהדות אורתודוכסית הם הדתיים הלאומיים שהתפתחו מבית מדרשו של הרב קוק הרואים בהקמת מדינת ישראל את התחלת הגאולה, כשהם מאמינים כי עליהם מוטלת המשימה לגרום להגעת הגאולה על ידי פעולות מעשיות ולא על ידי המתנה פסיבית למשיח. בנוסף, קיים הזרם החרדי לאומי שהולך וגדל בשנים האחרונות וגם אורתודוכסים חרדים ממוצא ספרדי ותימני.

יהדות אורתודוכסית והעולם היהודי

היהדות האורתודוכסית היא הזרם בגדול ביותר במדינת ישראל בקרב הדתיים, אך בעולם דווקא הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי נפוץ יותר בקרב יהודים דתיים.
האורתודוכסיה היהודית היא חידוש של המאה ה-19 שהתגבש כנגד תנועת ההשכלה, נגד תהליך החילון ונגד תנועת הרפורמה שהחלה בגרמניה בסוף המאה ה-18. בהתאם לכך נוצרה מגמת פסיקה נוקשה של חכמי ההלכה ושמירה קפדנית על המצוות קלה כחמורה.
פורטל יהדות מרחיב בנושא זרמים ביהדות אודות זרם זה והתפצלויותיו וכן אודות זרמים דתיים נוספים של יהדות.