גיור

גיור – האופן שבו ניתן להפוך להיות יהודי

יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר. יהדות איננה דת מסיונרית והיא איננה מעוניינת לגייר אף אחד. גיור הוא התהליך שבו הופך לא יהודי לאדם יהודי והוא מקבל על עצמו את מצוות הדת המעשיות הלכה למעשה. היהדות איננה מחפשת "מאמינים", שיצהירו על עצמם כיהודים מתוקף האמונה שלהם. יהדות איננה מחפשת גרים כלל. הגרים הם שבאים ליהדות ומבקשים מעצמם להפוך ליהודים. נושא הגרים כבר נידון בתנ"ך ונהוג היה לציין, כי גבר שהתגייר כונה "גר" ואילו אישה כונתה "גיורת". הסיפור המפורסם ביותר בתנ"ך אודות אישה שהתגיירה הוא סיפורה של רות המואבייה, שהפכה גיורת ולימים נולד מזרעה דוד שנהיה למלך ישראל.

יהדות – דת החופש

הסיבה כי ניתן להתייחס אל יהדות כדת החופש היא בדיוק בגלל עניין הגיור. הדבר נעשה מבחירתו של המעוניין להתגייר ולא כתוצאה מכיבוש צבאי של אזור כזה או אחר. בניגוד לשתי הדתות שנוצרו בעקבות היהדות, הנצרות והאיסלם, שהן דתות מסיונריות מובהקות המבקשות "להציל" את נשמות הכופרים בעזרת כפיית דתם עליהם, הרי שביהדות ההיפך הוא הנכון. יהדות דוחה את המעוניין להתגייר מספר פעמים עד שהוא משכנע את המוסדות כי הוא באמת ובתמים, ומרצונו החופשי מעוניין לקבל על עצמו עול תורה ומצוות כמו כל קהל ישראל. הדת היהודית פתוחה לכל אדם ללא הבדל צבע, גזע או מין ובזאת היהדות מפגינה פתיחות משחר היווסדה, אך אין כל עידוד להתגייר.

יהדות וגיורים המוניים

למרות האמור, היו כמה נקודות בהיסטוריה של עם ישראל שהתרחש גיור המוני. המסורת מספרת כי בעת יציאת מצרים הצטרפו לבני ישראל "ערב רב", שלא נמנו על עם ישראל ובעת מעמד הר סיני הם עברו גיור קולקטיבי המוני שהפך אותם ליהודים. סיפור זה אינו מבוסס על הכתובים אלא על פרשנות שנועדה להצדיק גם את מעשה עגל הזהב כמעשה של לא יהודים בין בני ישראל. גם לאחר נס פורים בפרס, כפי שמסופר במגילת פורים, התרחש גיור מסיבי של אנשים רבים וגם בימי בית חשמונאי היו עמים שנכבשו וגוירו בהמוניהם ואף בכוח הזרוע. בנוסף לאלה, ישנה סברה כי בתקופת רומא, טרם התנצרותה, היתה תופעת התגיירות גדולה עד כי עשירית מאנשי האימפריה היו יהודים. גם סיפור גיורם של הכוזרים הוא סיפור של גיור המוני וגם של בני ממלכת חמיר וכיוצא באלה.

יהדות והגיור במדינת ישראל

הגיור במדינת ישראל כפוף לחוקי המדינה שאימצה בתחילת דרכה את הנוסחה הדתית של גיור כהלכה. ההגדרה "מי הוא יהודי" היתה מאוד חשובה, ודרך הקביעה מי הוא יהודי אף היא מכיוון שבחוק השבות נאמר במפורש, כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולהפוך לאזרח באופן כמעט אוטומטי. בשנת 1958 כשקמה סערה סביב הנושא, פנה בן גוריון, ראש הממשלה, ל-50 אנשי רוח יהודים כדי לקבל תשובה. הוא החליט להמשיך בנוהג שהיה קיים עד כה. מאז לא השתנה הרבה, אך בשנות ה-70 הושמטה המילה "כהלכה" ממשפט הגיור וכך נפתח הפתח לגיורים שונים מקהילות שונות כמו הרפורמים והקונסרבטיבים. כיום ישנו ערוץ גיור המקובל על המדינה במסגרת השירות הצבאי ועל פי הנחיות הרבנות הצבאית.
פורטל יהדות וסוגיית הגיור מעמיקים בנושא זה וכן באופן שבו התמודדו קהילות ישראל השונות עם תופעת הגיור. יהדות אירופה, יהדות בבל, יהדות מרוקו וכן יהדות אתיופיה וכיוצא באלה קהילות שונות המספרות אודות תהליכי הגיור בקהילותיהם.