ההלכה היהודית

הלכה יהודית

הדת היהודית מבוססת על קבלת עול תורה ומצוות. המצוות מצויינות במקרא ונהוג לחלקם לתרי"ג מצוות. מכיוון שהעיתים משתנים והמציאות גם היא, יש לעדכן את המצוות לימי השעה ולפסוק כיצד לנהוג בכל מצווה ומצווה בכל עת. זו משמעותה של ההלכה.
ההלכה, משורש הלך, היא צורת קיום המצוות לכל אדם יהודי המקבל על עצמו את קיום המצוות, מלידה ועד מוות. ההלכה, כמו המצוות עצמן, עוסקת בכל מרכיבי החיים, החל מהלכות הקשורות לחיי המין, לאוכל, ללבוש, למגורים, להתנהגות חברתית ומוסרית וכלה במצוות הקשורות לריטואלים דתיים, החל מנוסחי התפילות ועד קיום כל המצוות הקשורות בחגים ובמועדים היהודים השונים. יהודי כל העולם הדתיים מאוחדים תחת מטריית הדת וההלכה למרות שישנם חילוקי דעות גם בנושא חשוב זה.
ההלכה היא בעצם דיון שהתקיים בין חכמים אודות הדרך שבה יש לנהוג ולקיים את המצוות. מצוות רבות נכתבו בתמצות רב במקרא ונדרשו הוראות מדויקות יותר כדי לקיימן. חכמי ישראל לדורותיהם קיימו דיונים רחבים ומעמיקים אודות הצורה הראויה לקיום המצוות ע"י כל יהודי ופסקו את ההלכה – כלומר את הדרך שיש לנהוג בה בכל שאלה שצצה לגבי מצווה זו או אחרת.

יהדות ההלכה – זרמים והתפלגויות

על רקע פסיקות הלכה התפלגה היהדות לא אחת. ערב חורבן בית המקדש השני ולאחריו התפלגו הפרושים מן הצדוקים על בסיס פרשנות שונה של קיום המצוות ואמונות שונות הקשורות בהן. הפרושים הם שנתנו את הטון ביהדות מהיותם הרוב. פיצול נוסף התרחש בין היהדות הרבנית מבית מדרשם של הפרושים והקראים, שלא היו מוכנים לקבל כל פרשנות אחרת מאשר המקרא עצמו. כיום ישנה מחלוקת שמפלגת את היהדות בין האורתודוכסים הנצמדים להלכה של שולחן ערוך ובין הרפורמים והקונסרבטיבים המעוניינים לעשות עדכונים מרחיקי לכת בהלכה.

יהדות וקבצי הלכה עיקריים

ההלכה שמעניקה פרשנות מעשית למצוות שמן התורה דומה לכיסוי משפטי רחב שאינו ניתן ליישום ללא פרשנות נוספת. כל זאת כדי להתאים את ההלכה לתנאי החיים המשתנים עם הזמן. לכן, בכל דור מפרשים את ההלכה ומכריעים בשאלות מסוימות שהפכו עם השנים לתקדימים שגם הם נזקקו לפרשנויות נוספות וחוזר חלילה. למרות תילי התילים של הפרשנויות, ההלכה מיסודה מוגבלת, מכיוון שהיא מבוססת על קובץ חוקים שנכתב במקרא ואין אפשרות להוסיף או לגרוע מהם. המנגנון ההלכתי שהוא דתי אינו מאפשר לקבל הכרעות שבניגוד מוחלט למקרא, ולכן ישנן סוגיות רבות שלא ניתן לדון בהן ולהכריע בהן מתוך ההלכה. קבצי ההלכה העיקריים הם: המשנה והתלמוד, ספרות השאלות והתשובות (שו"ת), משנה תורה לרמב"ם (היד החזקה), ארבע הטורים (בעל הטורים), ובתקופה האחרונה נהוג לציין את קבצי ההלכה: בית יוסף, שולחן ערוך, "המפה" של שולחן ערוך, משנה ברורה וילקוט יוסף. ישנם קבצי הלכה רבים ואחדים נהוגים בקהילות שונות. יהדות בבל, יהדות מרוקו וכן יהדות אתיופיה נעזרים בקבצים שונים כדי למצוא את ההלכה הנכונה, וכך נוהגות עדות שונות, ספרדיות ואשכנזיות ברחבי העולם היהודי הדתי.

פורטל יהדות וההלכה

פורטל יהדות מפרט את תוכן קבצי ההלכה וניתן למצוא שם ערכים מורחבים אודות ההלכה וכן הרחבה בנושאים יהודים שונים הקשורים לקיום המצוות, האמונה היהודית וכדומה.

גיור

גיור – האופן שבו ניתן להפוך להיות יהודי

יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר. יהדות איננה דת מסיונרית והיא איננה מעוניינת לגייר אף אחד. גיור הוא התהליך שבו הופך לא יהודי לאדם יהודי והוא מקבל על עצמו את מצוות הדת המעשיות הלכה למעשה. היהדות איננה מחפשת "מאמינים", שיצהירו על עצמם כיהודים מתוקף האמונה שלהם. יהדות איננה מחפשת גרים כלל. הגרים הם שבאים ליהדות ומבקשים מעצמם להפוך ליהודים. נושא הגרים כבר נידון בתנ"ך ונהוג היה לציין, כי גבר שהתגייר כונה "גר" ואילו אישה כונתה "גיורת". הסיפור המפורסם ביותר בתנ"ך אודות אישה שהתגיירה הוא סיפורה של רות המואבייה, שהפכה גיורת ולימים נולד מזרעה דוד שנהיה למלך ישראל.

יהדות – דת החופש

הסיבה כי ניתן להתייחס אל יהדות כדת החופש היא בדיוק בגלל עניין הגיור. הדבר נעשה מבחירתו של המעוניין להתגייר ולא כתוצאה מכיבוש צבאי של אזור כזה או אחר. בניגוד לשתי הדתות שנוצרו בעקבות היהדות, הנצרות והאיסלם, שהן דתות מסיונריות מובהקות המבקשות "להציל" את נשמות הכופרים בעזרת כפיית דתם עליהם, הרי שביהדות ההיפך הוא הנכון. יהדות דוחה את המעוניין להתגייר מספר פעמים עד שהוא משכנע את המוסדות כי הוא באמת ובתמים, ומרצונו החופשי מעוניין לקבל על עצמו עול תורה ומצוות כמו כל קהל ישראל. הדת היהודית פתוחה לכל אדם ללא הבדל צבע, גזע או מין ובזאת היהדות מפגינה פתיחות משחר היווסדה, אך אין כל עידוד להתגייר.

יהדות וגיורים המוניים

למרות האמור, היו כמה נקודות בהיסטוריה של עם ישראל שהתרחש גיור המוני. המסורת מספרת כי בעת יציאת מצרים הצטרפו לבני ישראל "ערב רב", שלא נמנו על עם ישראל ובעת מעמד הר סיני הם עברו גיור קולקטיבי המוני שהפך אותם ליהודים. סיפור זה אינו מבוסס על הכתובים אלא על פרשנות שנועדה להצדיק גם את מעשה עגל הזהב כמעשה של לא יהודים בין בני ישראל. גם לאחר נס פורים בפרס, כפי שמסופר במגילת פורים, התרחש גיור מסיבי של אנשים רבים וגם בימי בית חשמונאי היו עמים שנכבשו וגוירו בהמוניהם ואף בכוח הזרוע. בנוסף לאלה, ישנה סברה כי בתקופת רומא, טרם התנצרותה, היתה תופעת התגיירות גדולה עד כי עשירית מאנשי האימפריה היו יהודים. גם סיפור גיורם של הכוזרים הוא סיפור של גיור המוני וגם של בני ממלכת חמיר וכיוצא באלה.

יהדות והגיור במדינת ישראל

הגיור במדינת ישראל כפוף לחוקי המדינה שאימצה בתחילת דרכה את הנוסחה הדתית של גיור כהלכה. ההגדרה "מי הוא יהודי" היתה מאוד חשובה, ודרך הקביעה מי הוא יהודי אף היא מכיוון שבחוק השבות נאמר במפורש, כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולהפוך לאזרח באופן כמעט אוטומטי. בשנת 1958 כשקמה סערה סביב הנושא, פנה בן גוריון, ראש הממשלה, ל-50 אנשי רוח יהודים כדי לקבל תשובה. הוא החליט להמשיך בנוהג שהיה קיים עד כה. מאז לא השתנה הרבה, אך בשנות ה-70 הושמטה המילה "כהלכה" ממשפט הגיור וכך נפתח הפתח לגיורים שונים מקהילות שונות כמו הרפורמים והקונסרבטיבים. כיום ישנו ערוץ גיור המקובל על המדינה במסגרת השירות הצבאי ועל פי הנחיות הרבנות הצבאית.
פורטל יהדות וסוגיית הגיור מעמיקים בנושא זה וכן באופן שבו התמודדו קהילות ישראל השונות עם תופעת הגיור. יהדות אירופה, יהדות בבל, יהדות מרוקו וכן יהדות אתיופיה וכיוצא באלה קהילות שונות המספרות אודות תהליכי הגיור בקהילותיהם.

בית הכנסת

יהדות ובית כנסת – מרכז החיים הדתיים

בית כנסת אינו רק בית תפילה. הוא גם בית תפילה יהודי, אך בעיקרו הוא משמש כמרכז החיים הדתיים היהודים. יהודי כל התפוצות נהגו להתכנס בבתי כנסת כדי להתפלל, לחגוג חגים, לערוך חתונות וטקסים אחרים. בית הכנסת שימש גם למרכז לימודים דתיים וגם למרכז חברתי תוסס בו נערכו שידוכים ואף עסקאות כלכליות רבות. השם "בית כנסת" בא מהשורש כנס – כלומר מקום של התכנסות. אם היה משמש לתפילה בלבד אפשר היה לכנותו בית תפילה.

יהדות והתפילה בבית כנסת

בית הכנסת משמש בעיקר לתפילה יומית בציבור של כל יהודי מאמין. כל יהודי מצווה על פי ההלכה להתפלל שלוש פעמים ביום פעם בבוקר ופעמיים אחר הצהריים. שלוש התפילות הנהוגות בבית הכנסת מחליפות באופן סמלי את שלושת הפעמים, שבהם היו מקריבים קורבנות בבית המקדש בכל יום, אך השינוי אינו סמלי בלבד. בנוסף לתפילות היומיות הקבועות בסידור התפילה ישנם מחזורי תפילות שונים לימי חג ומועד ששיאם הוא יום הכיפורים, שבו מתפללים המדקדקים במשך 24 שעות רצופות למען ייפתחו שערי שמיים והקב"ה יסלח להם ולכל עם ישראל על עוונותיהם.

יהדות ומניין מתפללים בבית כנסת

כל יהודי דתי יודע כי יש לכנס מניין גברים כדי לקיים מצוות תפילה בציבור. המניין הוא עשרה גברים מעל גיל 13 כאשר כל מקום שיתכנסו בו ויהיה ספר תורה, יוכל לשמש כבית כנסת. בית הכנסת אינו מקום קדוש כפי שחושבים רבים, אלא שההתכנסות והתפילה בו הופכים את התפילה בצוותא לאקט דתי מקודש. התפילה בבית הכנסת, שהחליפה את הקרבת הקורבנות, עשתה שינוי מרחיק לכת ביהדות שאחרי חורבן בית המקדש. התפילות חייבו את הכל בלימוד קרוא וכתוב, כדי שיוכלו להתפלל ולעלות לתורה, וכך הונהג חוק חינוך חובה לכל ילדי ישראל. נכון שהבנות לא חויבו בלימודי קרוא וכתוב, אך מרביתן למדו כדי שתוכלנה להשתתף בתפילות באופן פעיל.
כך הפעיל עם ישראל את החשוב שבמרכיבי הקידמה – לימודי קרוא וכתוב, וזאת מאות שנים לפני שדת או חברה כלשהי קיבלה זאת על עצמה באופן מחייב. לימודי קרוא וכתוב אפשרו לכל זכר יהודי להמשיך וללמוד את ההלכה ולנסות את כוחו ברבנות. החינוך היהודי חיפש את התלמידים החכמים, שיוכלו להמשיך את מסורת הפרשנות ההלכתית כדי לקדם את עם ישראל בהתאם למציאות. מסתבר, כי חורבן בית המקדש והפיכת בית הכנסת למרכז החיים הדתיים והחברתיים של יהודי התפוצות בישרו את השינוי הגדול והמדהים ביותר שחווה עם ישראל מאז ועד להקמתה של מדינת ישראל בתקופה המודרנית.

פורטל יהדות ובתי כנסת

כדי להרחיב אודות בית כנסת יהודי וללמוד על ההיסטוריה שלו, ניתן למצוא חומר רב בפורטל יהדות העוסק בתחום זה. פורטל יהדות עוסק גם בנוסחים השונים של סידורי התפילה הנהוגים בקהילות שונות. יהדות מרוקו, יהדות בבל ויתר בני העדה הספרדית מתפללים בנוסח שונה מזה האשכנזי הנהוג בעיקר בקרב יוצאי אירופה. יהדות אתיופיה קרובה יותר לנוסח הספרדי, אך יש לה נוסח משלה לסידור התפילה.

הדת היהודית

הדת היהודית

יהדות איננה רק דת, אך הדת היהודית היתה מבטאת היהדות במשך דורות רבים עד לתקופה המודרנית שבה מצאו יהודים רבים דרכי ביטוי שונות ליהדותם: תרבותית, חברתית ומדינית. הדת היהודית היא הדת העתיקה מבין שלוש הדתות המערביות – יהדות, נצרות ואסלאם. הדת היהודית היא תפיסה מונותאיסטית מוחלטת, שאין אלוהים מלבדו ואין דרך לתפוס או להבין אותו וכי האל הוא יוצר הטבע ומצוי מחוצה לו בכל המובנים. מן היהדות התפתחה הנצרות והתפשטה ברחבי העולם וכן הדת המוסלמית, שהחלה דרכה עם מוחמד במאה השביעית לספירה. יהדות היא דת של מצוות ושעבורה נכתב התנ"ך המונה את כל המצוות בתוכו. המצוות המעשיות מצויינות בתורה וכן בתורה שבעל פה שהתגבשה בשלב מאוחר יותר. התורה שבעל פה כוללת את המשנה, התלמוד וכן את משנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך.

יהדות – דת ההלכה

להיות יהודי דתי פירושו לקבל על עצמך עול תורה ומצוות ולקיים אותן בכל תחומי החיים. ההלכה, מן השורש הלך, היא מערכת מצוות עשה ואל תעשה בכל תחומי החיים למן הלידה ועד למוות. על פי המסורת ניתנה התורה למשה בהר סיני ובאותו מעמד נמסרה לו גם התורה שבעל פה ולכן היא מחייבת כמו התורה עצמה. בפועל, ידוע לנו כיום כי ספר התנ"ך נכתב בתקופה של למעלה מאלף שנה בסגנונות שונים ובצורות שונות, ואילו ההלכה הלכה ונתגבשה לקראת חורבן בית שני ולאחריו בחיבור המשנה וחיבור התלמוד כארבע מאות שנה אחריו. היהדות מדגישה את המעשה ולא רק את האמונה. ביהדות אין דוגמה אחת והאדם רשאי להאמין במה שיחפץ (כי מי ידע נפשו ומחשבותיו של האדם?) אך קיום המצוות הוא אחד לכולם, למן אחרון פשוטי העם ועד למלך – כולם מחוייבים בקיום אותן המצוות.

יהדות ועם הבחירה

לפי האמונה העממית רחש האלוהים חיבה יתרה לעם ישראל על כי הסכים לקבל את תורתו והכינוי עם הבחירה נובע משני הצדדים – על כי בחרו בני ישראל בתורה, ועל כי בחר האלוהים בהם להיות לו לעם. הדבר מחייב את שני הצדדים והבחירה בתורה ובקיום המצוות מחייבות כל אדם מישראל ומטילה עליו אחריות כבדה על היותו נבחר במובן זה. יהדות איננה דת מסיונרית ואיננה מנסה לגייר אנשים בשום צורה ואופן. הרעיון הוא שעל האדם המעוניין להיות יהודי, לעשות זאת מרצונו ולקבל את הצווים והחוקים מרצונו, שאם לא כך לא יהיה אדם חופשי לקיים את המצוות מרצונו שלו. המעוניין להתגייר עובר דרך נפתלת כדי להבין את גודל האחריות שהוא נכנס אליה ורק לאחר תקופת הכשרה ארוכה המלמדת אותו אודות המצוות וקיומן הוא יכול להפוך להיות יהודי.

מוסדות הדת היהודית וזרמיה השונים

את הדת מנהלים הרבנים שנחשבים לגדולים בתורה המסוגלים להבין ולפרש את המצוות לכלל ישראל. כמו כן, ישנם דיינים השופטים את היהודים על פי דיני ההלכה. יהודי העולם נחלקים לקהילות שונות ולמסורות שונות. יהודי אירופה מכונים אשכנזים וספר התפילה שלהם שונה במידת מה מספר התפילה הנהוג אצל היהודים הספרדים הנמנים עם יהודי מדינות ערב או מדינות שונות אחרות. יהדות נחלקת לכמה זרמים שונים: האורתודוכסים, הרפורמים והקונסרבטיבים, וכיום ישנם יהודים רבים המכנים עצמם מסורתיים מבלי להיות דתיים כלל.
פורטל יהדות מרחיב אודות הדת היהודית וכן אודות קיום המצוות והמסורות כפי שהיה נהוג בקהילות שונות כמו יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות פולין, יהדות אתיופיה ועוד.