העת החדשה

מה קרה אצל יהדות הגולה בעת החדשה?

מי שרוצה לבחון את תולדות יהודי התפוצות בעת החדשה, עלול להיתקל מעט בבעיה. קשה להגדיר במאמר אחד של פורטל יהדות את כל מה שקרה ליהודים במשך 500 שנה בקירוב. ובאיזו קהילה גם נתמקד – האם במה שעבר על יהדות בבל תחת הכיבוש העותמאני? ואולי על הקהילות הספורדיות של יהדות מרוקו? ואולי נספר דווקא את הסיפור המיוחד של יהדות אתיופיה וקהילת ביתא-ישראל? אין ספק שקשה אמנם לספר את הכל, אך בוודאי נוכל להתמקד בכמה שינויים מרכזיים מאוד שקרו למן ראשית העת החדשה ועד לימינו.

מפיזור הספרדים ועד למאה ה-20

העת החדשה מתחילה רשמית בתאריך חשוב גם לעולם וגם ליהודים בפרט – שנת 1492, גירוש ספרד, וגילוי אמריקה. גירוש ספרד שינה את היהדות מהקצה אל הקצה, שכן מדובר היה בגירוש של אוכלוסיות משכילות מאד ביהדות. למעשה, השכבות העליונות בקרב יהודי ארצות ערב וגם בקרב יהודי אשכנז – הן ברובן השכבות של יהודים ספרדים אשר גורשו בשנת 1492 מספרד. חלק נכבד מהיהודים הללו גם הלכו להתיישב באנגליה, וחלקם אף נדד לאמריקות החדשות שהתגלו זה עתה.
בתחילת העת החדשה, הקהילות של יהדות אירופה היו יחסית רגועות. אמנם פרעות ת"ח-ת"ט היו פרעות קשות למדי במזרח אירופה וכנראה אף הקשות ביותר עד פרעות קישינייב בתחילת המאה ה-20, אך למעט אירועים אלו המצב היה סטטי יחסית.
המצב החל להשתנות, עם עליית תנועת ההשכלה ורפורמה באירופה, כתנועות עולמיות. היהודים החלו להיות לאט לאט מושפעים מתנועות אלו, אם כי באיחור קל משאר עמי העולם. תנועת ההשכלה חדרה אל יהדות אירופה בעיקר במאה ה-19, ביחד עם התנועה הרפורמית.
בינתיים חשוב לציין, בקרב יהודי ארצות ערב הסיפור היה שונה לחלוטין – רוב היהודים היו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שהיה מתירני יחסית ליהודים, אך ככל שהשלטון האירופי נעשה ליברלי יותר, כך המתינות של העותמ'אנים הלכה ונתפסה כשמרנות. במאה ה-19 החלה תנועת התנזימאת העות'מאנית לבצע רפורמות באימפריה וגם לשפר את מעמד היהודים, אשר ברובן הושלמו לקראת תחילת המאה ה-20.

על השואה ועל הציונות

במאה ה-20 קרו כמובן שני דברים מרכזיים אשר פורטל יהדות בוודאי לא יוכל לחדש לכם עליהם – השואה והקמת מדינת ישראל. על השואה קשה לדבר משפטים קצרים, ורק ראוי לומר שהיה זה ככל הנראה האסון הכבד ביותר שהעם היהודי ידע מימיו, בוודאי בעת החדשה וככל הנראה גם בהשוואה לתקופות קדומות יותר. הקמת מדינת ישראל והתבססות הציונות בקרב יהדות העולם, שינתה לחלוטין את התמונה. אם בעבר רוב קהילות היהודים היו באירופה, ועוד מיעוט בארצות ערב הרי שהיום המצב הוא שונה לחלוטין – הקהילות כמעט חצויות בין ישראל לארה"ב, כאשר יש עוד מיעוטים הפזורים על רחבי הגלובוס.

ימי הביניים – יהדות ספרד

תור הזהב של יהדות ספרד בימי הביניים

לא פעם כאשר כותבים על תקופות שונות בהיסטוריה של יהודי העולם, נהוג לציין את תקופת תור הזהב של יהודי ספרד, בתור תקופה נהדרת. כאן בתוך פורטל יהדות תוכלו לדעת מה באמת אירע בתקופה זו, מתי היא החלה, מדוע היא נגמרה כפי שהיא נגמרה ומה הייתה למעשה השפעתה.
חשוב מאוד להבין, שיהודים חיו בספרד עוד לפני שהחל תור הזהב. ספרד הייתה למעשה ממלכה נוצרית בתחילת ימי הביניים, שהייתה שארית של האימפריה הרומית שהתפרקה כמה מאות שנים קודם לכן. היהודים חיו שם לא ממש בשקט ובשלווה, אך מספיק בנוח כדי להקים קהילה עם כמות גדולה למדי של יהודים, שבוודאי ביחס לקהילות שאינן של יהדות בבל או א"י הייתה גדולה יחסית, וגדולה בוודאות יותר מקהילות של יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה.

פורטל יהדות והתקופות השונות

נהוג לציין את תור הזהב של יהודי ספרד, כזה שהחל עם הכיבוש המוסלמי של ספרד. האימפריה המוסלמית הענקית המשיכה במסעות הכיבוש שלה, וכבשה את ספרד דרך צפון אפריקה. במקורות היסטוריים של נוצרים ומוסלמים כאחד, מסופר כי היהודים סייעו רבות למוסלמים בתהליכי הכיבוש. שמם של המוסלמים ככובשים המתחשבים ביהודים יצא למרחקים, ויהודים רבים הבינו כי עדיף יהיה להם לחיות תחת שלון מוסלמי סבלני, מאשר תחת שלטון נוצרי אשר ירדוף אותם. אכן, בשנת 711 המוסלמים הצליחו לכבוש את ספרד, וזה היה תחילת תור הזהב.

חשוב לציין שעברו עוד 200-300 שנה עד שתור הזהב של יהדות ספרד הגיע לשיאו. מדוע? יתכן שנכנסתם אל פורטל יהדות וקראתם קצת על תקופת הגאונים בבבל, שהתרחשה למעשה באותו הזמן. קהילת יהודי בבל הייתה עצומה וחזקה במיוחד, והמרכז היהודי בבבל היה בולט בעוצמתו. לא רק קהילת ספרד הייתה חלשה ביחס אליו, אלא גם כל שאר הקהילות. אולם לאט לאט כוחן של ישיבות בבל ירד וכוחן של הקהילות בגולה עלה – וכך גם יהדות ספרד החלה לקיים את עצמה כיהדות עשירה במיוחד. זאת, בצירוף לשלטון המוסלמי הסבלני הוביל לתקומת דמויות מפתח ביהדות עד היום – רבי משה איבן עזרא שהיה פילוסוף ידוע וגם משורר מפורסם. רבי שלמה איבן גבירול ששיריו נודעים עד היום. רבי יהודה הלוי שהיה גם פילוסוף וגם חיבר את ספר הכוזרי המפורסם. נראה שהיהודי הספרדי המפורסם ביותר, ואולי גם אחד מהיהודים הגדולים ביותר שקמו בעמנו הוא כמובן הרמב"ם אשר נולד בקורדובה.

ואיך זה נגמר?

לצערנו, הסיפור של היהודים בספרד היה עם סוף עצוב למדי. בניגוד לנהוג לחשוב, תור הזהב לא נגמר עם כיבוש הנוצרים את ספרד בחזרה. כאן כפי שתקראו בתוך פורטל יהדות, תוכלו לראות כי הייתה זו דווקא ממלכה מוסלמית קיצונית של האל-מוואחידון אשר כבשה את ספרד והחלה להגביל את היהודים. עשרות שנים לאחר מכן כבשו הנוצרים מחדש את ספרד, והחלו להגביל לאט לאט את חיי היהודים בספרד, עד אשר הגיע הגירוש הסופי ב-1492.

תקופת האמוראים

תנועות יהדות חייבות רבות לאמוראים

תקופת האמוראים, היא ללא ספק אחת מהתקופות המכריעות ביותר בתולדות העם היהודי, בין אם מדובר על יהודי א"י, או על יהודי התפוצות. מדובר בתקופה שבה נוצר ונחתם אחד מהמפעלים החשובים ביותר בדיעבד של היהדות – זהו כמובן התלמוד. כמובן שיש את התלמוד הבבלי שהוא המרכזי יותר לעומת התלמוד הירושלמי, אם כי שתיהן יצירות אמוראיות לחלוטין מכל בחינה שהיא.
אולם, כדי להבין איך בדיוק נוצרו התלמודים ולמה הם נוצרו, חשוב שתכנסו אל פורטל יהדות, על מנת שתבינו מהי בדיוק תקופת האמוראים, מה אירע במהלכה ובאילו אזורים היא בדיוק השפיעה.

יהדות גם בא"י וגם בבבל

חשוב לציין שבזמן תקופת האמוראים, כוחן של קהילות כמו יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה היה קטן עד אפסי למעשה. לעומת זאת, עלה כוחה של יהדות חדשה, שקודם לכן קולה כמעט ולא נשמע – זהו קולה של יהדות בבל, אשר נשמע לראשונה באון ותרועה רמה.
איך זה קרה? אם נכנסתם אל פורטל יהדות וקראתם על התקופה הקודמת, הלא היא תקופת התנאים, בוודאי ידעתם כי מדובר היה בתקופה שיוחסה לא"י בלבד, לכן גם המשנה, התוספתא, ומדרשי האגדה וההלכה – הן כולן יצירות ארצישראליות. אולם, באשר לתקופת האמוראים מדובר על סיפור שונה לחלוטין. לפי המסורת, רב אבא אריכא (הידוע גם בפשטות ביהדות בכינויו "רב"), שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, החליט מסיבותיו שלו לרדת לבבל. שם בבבל, הקים רב את מה שעתיד להיות אחד מהמרכזים התורניים המפוארים ביותר של היהדות לאלף השנה שיבואו אחריו – ישיבות סורא ופומפדיתא. מכאן החלו למעשה שתי שושלות שונות של רבנים אמוראיים – שושלת אחת בא"י (אותה החל רבי יהודה נשיאה, לא להתבלבל עם רבי יהודה הנשיא) והשושלת השנייה בבבל אותה יסד כאמור רב.
לא פעם עולה השאלה איך יהודי הארץ והעולם יכלו להסתדר, והאם היו מחלוקות בין הישיבות השונות בתקופת האמוראים. אין ספק שהיו – שהרי נוצרו שני תלמודים נפרדים. חשוב לציין, שלשני התלמודים היה תפקיד משותף – לפרש את המשנה. אז איך זה שהתלמוד הבבלי הוא ארוך יותר ומפורט יותר?

יהדות – לשים לב מי שלט בתקופת האמוראים

תקופת האמוראים היא בסופו של דבר תקופה אשר יהדות הגדירה לעצמה ולא תקופה של עמים אחרים. חשוב לציין כי לראשונה היה שלטון שונה על קהילות יהודיות מרכזיות. בא"י שלטה למעשה האימפריה הרומית, שבהדרגה הפכה להיות נוצרית ולכן רדפה יותר את היהודים. בבבל לעומת זאת, כבשה פרס את השטח, וכך היה שלטון פרסי-זרתוסטראי על האזור. במצב כזה אמוראי בבל נהנו מחופש פולחן רחב יותר, וכך יכלו ליצור את התלמוד הבבלי המפורסם. בסופו של דבר, נהוג לסיים לרוב את תקופת האמוראים פשוט בחתימתו של התלמוד הבבלי והירושלמי, ואז מתחילה תקופת הסבוראים.

תקופת התנאים

תקופת התנאים מגדירה זרמי יהדות עד היום

כפי שאנו מכירים היום זרמים שונים של יהדות – זה ממש לא כפי שאחרים הכירו את היהדות בטרם נחרב בית המקדש השני. יהדות עברה שינוי משמעותי מאוד בימי התנאים, ואז היא התגבשה להיות היהדות שכמעט כל יהודי מכיר עד היום – זוהי יהדות מפוארת כמו יהדות בבל הגדולה, וגם יהדות התפוצות כמו יהדות מרוקו (יהדות אתיופיה מעט יוצאת דופן, משום שהיא המשיכה דווקא לשמר מסורות עתיקות יותר). חשוב לציין, שעד לחורבן בית המקדש יהדות הייתה מאוד פולחנית, אך לקראת סוף ימי בית שני, קמה תנועה של יהודים (אשר נקראו פרושים) שרצו במקביל לעבודה הפולחנית, לבסס הלכה גם על דרך המדרש בתנ"ך. אם תרצו – הם היו ראשוני התנאים.

ומדוע דווקא תנאים?

השאלה היא מדוע היום כמעט כל יהודי הולך בדרך של תנאים, ולא לדוגמה בדרך של צדוקים או איסיים? התנאים הם ממשיכי הפרושים כאמור – והם שהעבירו את היהדות אחרי חורבן הבית מיהדות של בית מקדש – אל יהדות של בית מדרש. התשובה לכך היא ברורה – לא היה קיים עוד בית מקדש, לכן דרכם של הצדוקים (שהיו כהנים) נכשלה למעשה, והוכח שדרכם של הפרושים טובה יותר בכדי להתמודד עם המציאות שבה היהודים הם מיעוט נרדף.
תקופת התנאים החלה, אם כן, קצת לפני חורבן הבית בפועל, אולם הם קיבלו את כוחם ברגע שבית המקדש נחרב. התנא המרכזי הראשון נחשב להיות רבי יוחנן בן זכאי, שלפי האגדה זכה להקים את הסנהדרין ביבנה, לאחר שניבא למצביא אספסיאנוס, כי הוא עתיד להיות קיסר רומי. מכאן ואילך תקופת התנאים חלה 200 שנה בערך, עד לתחילת המאה ה-3 לספירה, עת למעשה נחתמה המשנה.
חשוב מאוד להבין, כי תקופת התנאים היא תקופה מאוד ארצישראלית. זה לא שלא היו קהילות של יהדות במקומות אחרים כמו בבל או אלכסנדריה, אך המוקד היה עדיין בא"י. הלימוד כולו היה מרוכז בא"י, וגם היצירה הייתה ברובה בעברית. עדות טובה לכך היא שתי היצירות המרכזיות שהתנאים יצרו – המשנה והתוספתא.

עד היום כל יהודי מוקיר תודה לתנאים

אבל למה בעצם פורטל יהדות מספר לכם על התנאים? משום שכאמור הם יצרו את הבסיס ליהדות כפי שכולכם מכירים אותה – יהדות המבוססת על הלכה, על פלפול, על טקסט – ולא על פולחן ספציפי כזה או אחר. הדבר, אגב, אפשר לייצר פנים וקהילות שונות של היהדות ברחבי העולם ולייצר דיונים אינטלקטואלים בנושא. אי אפשר גם להתעלם מכך שחכמי התנאים יצרו בסופו של דבר את המשנה (שאמנם נחתמה ע"י האמוראים), אשר מהווה את הבסיס להלכה כולה וממנה נוצר לאחר מכן התלמוד.

תקופת גלות בבל

על גלות בבל כל יהודי בוכה

אם יש תקופה שצרובה בזיכרון הקולקטיבי של כל יהודי באשר הוא – ויהא זה יהודי שהיה חלק מהקהילה של יהדות אתיופיה, או יהודי שהיה בקהילה של יהדות מרוקו – הרי זו התקופה של גלות בבל. עד היום, תקופת גלות בבל נחשבת לאחת התקופות הטראומטיות והקשות ביהדות, למרות שבהיסטוריה היהודית היא קצרה יחסית, ונמשכה כמה עשרות שנים בלבד. היא כל כך קצרה, שמתוארים אנשים שהיו ילדים בעת חורבן הבית הראשון, ובתור קשישים זכו לראות את תקומתו של הבית השני. אז מהי בעצם תקופת גלות בבל לפי פורטל יהדות? ואיך תנועות במסגרת של יהדות בכלל מצליחות להסביר אסון נורא כל כך כמו גלות בבל? כל התשובות פרושות לפניכם.

התגרות חסרת סיכוי בבבל

לשאלה על תקופת גלות בבל יש שתי תשובות: המסורתית וההיסטורית. התשובה המסורתית מספרת על כך שבני ישראל המשיכו והמשיכו לעשות הרע בעיני האל, עד שהוא החליט פשוט להגלות אותם. במקרה זה, נבוכדנצר מלך בבל הוא לא יותר מכלי בידי האל כדי להעניש את מאמיניו.
עם זאת, המחקר בנושא מציין גם נסיבות היסטוריות באשר לתקופת גלות בבל. אגב, מחקר זה לא סותר דווקא את האמונה של יהדות מסורתית, ואת האמונה של כל יהודי מאמין, אלא יכול לשפוך אור חדש עליהם. המחקר מראה כי בממלכת יהודה חלה התעוררות משיחית, ואמונה כי בית דוד ישכון לנצח, לא משנה מה יקרה. עקב כך, בית המלוכה התגרה מאוד בממלכת בבל החזקה (מהלך פוליטי לא חכם בעליל) – דבר שבסופו של דבר הוביל לחורבנה של יהודה. מעניין מאוד לציין, כי היו שתי הגליות שונות: הראשונה הייתה גלות יהויכין – מאוחר יותר בתקופת הגאונים, משפחת ראש הגולה שהייתה משפחה של יהודים נכבדים, ייחסה את עצמה לגלות זו, שהייתה של אליטת העם. אולם לאחר מכן נבוכדנצר הגלה כמעט כל יהודי באשר הוא. כמו כן – הוא הרג את בניו של המלך צדקיהו ובכך למעשה סיים את שושלת המלוכה של בית דוד. לאחר מעשה זה, מתואר בתנ"ך כי אך ורק דלת העם נותרה בארץ, וככל הנראה רוב העם עבר לבבל, והחל ליצור את הקהילה שאנו מכירים כיום בתור יהדות בבל.

ומה קרה לאחר מכן?

אם נכנסתם אל פורטל יהדות, סימן שאתם רוצים לדעת עוד על יהדות בתקופה זו. האמת היא שבתוך פורטל יהדות אין המון מידע על גלות בבל, כפי שגם בתנ"ך וגם במחקר אין הרבה מידע. זוהי תקופה מעט עלומה מבחינה היסטורית וזה גם הגיוני – יהודי העולם חוו חורבן קשה, והתקשו לתעד את מעשיהם. ככל הנראה הגלות השפיעה מאד על היהודים גם בהקשר התרבותי, והארמית הפכה לשפה עיקרית. אי אפשר גם להתעלם מכך, שהגעגועים לירושלים היו קיימים, וככל הנראה שרידי בית המקדש הפכו למזבח של אבל בקרב עולים לרגל.

תקופת בית שני

כיצד נראו חייו של יהודי במהלך תקופת בית שני?

אם קיימת תקופה מרתקת במיוחד בתולדות של יהדות א"י הרי זו תקופת בית שני. תקופת בית שני היא תקופה מאלפת ממש, שכן מדובר על תקופה שבה העם היהודי הצליח לקום מחורבנו, לייסד ממלכה יהודית עצמאית בחלק מהזמן וגם לעמוד בקשרים שונים, טובים יותר או פחות עם העמים שמסביבו. מהצד השני, אין להתעלם מכך שתקופת בית שני נגמרה באסון עצום עבור יהדות הארץ והגלויות – חורבנו המוחלט של בית המקדש, וגם של העם היהודי עצמו שהצטמצם במידה ניכרת. בתוך פורטל יהדות, תוכלו לקרוא פרטים מרתקים על תקופה זו.

פנים שונות של יהדות בתקופת בית שני

בעוד שתקופת הבית הראשון היא יחסית יציבה מבחינה שלטונית, הרי שתקופת הבית השני הייתה הפכפכה, מה שהגיוני גם לאור אורכה. עם זאת, ראוי להגיד שרוב חילופי השלטון היו ב-200 השנה האחרונות שלה, ולא ב-200 השנה הראשונות שלה. התקופה החלה עם שיבת ציון בעזרת ממלכת פרס, והמשיכה עם כיבושיו של אלכסנדר מוקדון במאה הרביעית לפנה"ס. כיבושיו של אלכסנדר והקמת הממלכה הסלווקית בא"י, הביאה לכך שכמעט כל יהודי החל לדבר בשפות נוספות כמו ארמית, אך גם יוונית. כמו כן, קהילת יהדות בבל לא איבדה מכוחה בתקופה זו, ועדיין היה ישוב נכבד מאוד שם. קהילות אחרות כמו יהדות מרוקו לא היו קיימות עדיין, אך ככל הנראה יהדות אתיופיה כבר החלה להתגבש, אולי באמת מצאצאי עשרת שבטי ישראל שגלו קודם לכן.
לאחר הממלכה הסלווקית, הגיעה במאה ה-2 לפנה"ס העת למרד החשמונאי המפורסם. זה היה המרד הראשון בסדרה של ארבע מרידות וגם היחיד מביניהם שהצליח. הדבר הוביל לתקומתה של ממלכה יהודית עצמאית בא"י, ומאז ועד 1948 לא היה כדבר הזה. כעת כל יהודי היה יכול לחיות בממלכת יהודה, כשהוא מוגן למדי. הממלכה כרתה כמובן בריתות שונות, בעיקר עם האימפריה העולה הרומאית. במאה ה-1 לפנה"ס הומלך המלך הורדוס – שהיה מלך אדומי אשר התגייר, והיה מעין שליט בובה רומי ואחראי על ממלכת יהודה. אחרי מותו, ואחרי שהשמיד את כל בית חשמונאי, לא נותרו להורדוס צאצאים. כך החלה תקופה של נציבות רומית, כשא"י היא פרובינקיה לכל דבר ועניין.

ואז החלו עוד מרידות

כאן החלה תקופה טראגית למדי, אשר פורטל יהדות יציג בפניכם – של שלוש מרידות שהביאו לחיסולן של קהילות יהודיות בא"י ובעולם. הראשון היה המרד הגדול בשנת 66 לספירה, שהוביל לחיסולו של בית המקדש. עם זאת, מרבית החוקרים לא מציינים זאת כסוף תקופת בית שני, כי עדיין הייתה קהילה תוססת יחסית של יהודים בא"י ובעולם. המרד השני היה המרד של יהודי התפוצות בשנת 115, שהוביל לדיכוי אכזר, וככל הנראה גם לעזיבת יהודים רבים את היהדות. המרד האחרון היה מרד בר כוכבא – שחיסל סופית את היישוב היהודי בארץ, והוביל את היהדות לשבר עמוק למדי החל משנת 132 ועד שנכשל סופית בשנת 136.

תקופת בית ראשון

כל יהודי מכיר את תקופת בית ראשון

במסגרות כתובות שונות של יהדות, אפשר לראות תמיד עד כמה ימי הבית הראשון מועלים על נס. אם יש תקופה אשר נתפסת כאוטופית כמעט – הרי זו תקופת הבית הראשון. זו התקופה שבה לראשונה בני ישראל פעלו תחת ממלכה (או שתי ממלכות) עצמאיות לחלוטין. חשוב גם לציין, כי תקופת הבית הראשון אמיתית גם מבחינה היסטורית – החוקרים אמנם חלוקים על ראשיתה, אבל החל מאמצעה אין איש אשר מתווכח על היותה קיימת, ועל העובדה כי אכן היו שתי ממלכות – יהודה וישראל, בהם כל יהודי היה יכול לחיות, וכנראה גם לעבור בחופשיות יחסית. כדי לדעת עוד על תקופת הבית הראשון, טוב עשיתם שנכנס אל פורטל יהדות, כי כאן תקבלו את כל התשובות לשאלות שלכם.

כך נראתה יהדות בתקופת בית ראשון

מקובל להתחיל את תקופת הבית הראשון בערך במאה ה-11 לפנה"ס – כאשר הומלך שאול משבט בנימין על פני כל ישראל. מלכות שאול מתוארת כהפכפכה ולא יציבה – זה הגיוני לא רק לפי מסורות של יהדות, אלא ככל הנראה גם במחקר בדוק: הגיוני שממלכה חדשה שתקום, תהיה לא יציבה בהתחלה, וייקח זמן עד אשר היא תצמח ותתבסס. בהמשך כמובן, הגיע דוד משבט יהודה המפורסם, כבש שטחים חדשים והקים ממלכה עם שטחים נרחבים עד מאוד. בנו שלמה,, הוא זה שהקים את בית המקדש בירושלים – ומכאן השם של התקופה – ימי בית ראשון.
מכאן ואילך ההיסטוריה למעשה מתפצלת, שכן בוצע פילוג בין שתי הממלכות – ממלכת יהודה בדרום, וממלכת ישראל בצפון. מעניין לציין, שחוקרים שבדקו כיצד היה יכול להסתדר יהודי בכל אחת מהממלכות, הראו כי ממלכת ישראל הייתה יותר משגשגת מבחינה כלכלית. גם חז"ל כבדרך אגב, טענו כי אף מלכים רשעים כמו אחאב מלך ישראל – היו מלכים טובים מאוד מבחינת השגשוג הכלכלי שהם הביאו לעמם, על אף שהיו נחותים מבחינה רוחנית.
אז מה פורטל יהדות יכול לחדש לכם? ככל הנראה, הסיבה לכך שממלכת ישראל היתה משגשגת יותר היא פשוטה- עיון בספרי מלכים ודברי הימים, יכול להראות כי כלל מלכי ישראל "עשו הרע בעיני ה' ". אם נניח את המחלוקות התאולוגיות בצד, קל לראות שככל הנראה בממלכת ישראל היו הרבה יותר קשרים עם ממלכות זרות ועם אימפריות זרות. הדבר מסביר היטב מדוע מלכים אלו מתוארים בתנ"ך כמלכים שלא שמרו את חוקות האל – משום שהיו נתונים להשפעות רבות יותר של תרבויות זרות. ממלכת יהודה לעומת זאת, הייתה ממלכה ששמרה הרבה יותר את האמונה המונותאיסטית. היא גם קיימה כמובן קשרים עם ממלכות נוספות, אך העובדה כי לא הייתה נוחה להשפעה של דתות אחרות, אכן צמצמה במעט את פעילותה הכלכלית – אף כי היא סייעה לה לשרוד לאורך זמן.

התקופה שמוכרת בכל העולם

עם זאת חשוב להבין כי המחקר מצא כי בימי המלך חזקיהו, ממלכת יהודה הייתה ממלכה חזקה מאד, ואף מסורות של יהדות פיארו מאוד את חזקיהו המלך. פתיחותו של חזקיהו לממלכות נוספות וגם של בנו מנשה אשר הרחיב מאוד בריתות אלו – גרם גם לעבודת אלילים רבה מאוד ברחבי הממלכה. עושה רושם שרק נכדו של מנשה, יאשיהו הצליח ליצור איזון בין יהדות לבין קשרי מסחר. יאשיהו ערך רפורמות פולחניות משמעותיות בממלכה, אך קשר קשרים עם ממלכות אחרות. רק לאחר מותו של יאשיהו החלה שקיעת ממלכת יהודה, עד לגלות בבל בשנת 586 לפנה"ס. תמיד כדאי לזכור, כי תקופת הבית הראשון היא תקופה מפורסמת בכל קהילה – גם יהדות בבל וגם יהדות מרוקו מכירות אותה בצורה דקדקנית, וגם קהילות נידחות כמו יהדות אתיופיה הכירו מסורות רבות על תקופה זו.

תקופת השופטים

תקופת השופטים מתארת את הימים בהם אין מלך בישראל

לרוב, כאשר חושבים על תקופת השופטים, עולה ושב הפסוק מהתנ"ך בו כתוב "ובימים ההם אין מלך בישראל… איש הישר בעיניו יעשה". במובן מסוים, נראה שכך היה. לרוב כאשר מזכירים את תקופת השופטים לקהילות כמו יהדות בבל או יהדות מרוקו, הן מבינות מיד את ההקשר המקראי. מעניין לציין שבמקרה של יהדות אתיופיה, יהודי אתיופי יכול לזהות את תקופת השופטים לא בהקשר של יהדות, אלא בהקשר של תקופת השופטים האתיופית, שהחלה במאה ה-19, ונקראה על שם תקופת השופטים המקראית – שכן שתיהן תיארו מצב של חצי אנרכיה ושלטונות מקומיים שאינם חזקים מספיק.
אז מהי בדיוק תקופת השופטים? כמה זמן היא נמשכה? מה היחס של היהדות לתקופה זו? על כל זאת ועוד – פורטל יהדות יוכל לענות לכם.

התקופה לפי פורטל יהדות

מבחינת הסדר המקראי, תקופת השופטים באה בין התקופה של כיבוש הארץ, לבין התקופה שבה הומלך מלך על כל ישראל. טווח זה הוא הגיוני בהתחשב בכך שכל עם שנכנס לארץ חדשה בעת העתיקה – הרי לקחו עשרות שנים עד אשר הוא היה יכול להתגבש ממש ולהקים שלטון מרכזי וסדור. חוקרים שבדקו את ספר שופטים לפי התנ"ך, הגיעו למסקנה כי הוא מקיף תקופה של כמעט 400 שנה בסך הכללי, עם הטיות לכאן או לכאן.
יש סיפורים בספר שופטים, שכמעט כל יהודי מכיר – כמו לדוגמה המקרה של דבורה הנביאה (מקרה נדיר שבו לא רק שיש אישה מנהיגה, אלא גם אישה לוחמת ממש בדמותה של יעל אשת חבר הקיני). עוד סיפור מפורסם הוא כמובן של שמשון הגיבור אשר נלחם בפלישתים. קיימים אולם עוד סיפורים רבים מאוד שהתקיימו לאורך תקופת השופטים. דבר אחד ברור – המגמה של תנועות יהדות הוא להדגיש את המחזוריות של הספר.
על איזו מחזוריות מדובר? מי שבוחן את תקופת השופטים, יכול לראות שלכל אורכה יש מחזה שחוזר על עצמו – בני ישראל עוזבים את אלוהים, מתחילים לעבוד אלים זרים, העמים הזרים משעבדים אותם, בני ישראל זועקים זעקה מרה – עד שקם גיבור מקומי ומושיע אותם – וכך מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד המאה ה-10 לפנה"ס! אז איך פורטל יהדות יכול להסביר דבר כזה?

ההסבר דווקא הגיוני

האמת היא שההסבר אשר יהדות מספקת לכך וגם המחקר הוא דווקא בעל תוצאות הגיוניות מאד. עלינו לזכור כי המשמעות של להיות יהודי בתקופה זו, היתה שונה מאשר בימינו. אז היה מדובר על שבטים שרק עתה נכנסו לארץ ועוד לא הצליחו לקיים מערכת סדורה של ממש. הקשר בין השבטים היה ככל הנראה רופף מאוד ואין זה מפתיע שבכל פעם קם מנהיג אחר להושיע. ככל הנראה – בכל פעם גם היה מדובר על שיעבוד של שבט אחר לעם זר אחר, ולא על שיעבוד השבטים כולם, אשר תפסו נחלה גדולה למדי.

תקופת יציאת מצריים

תקופת יציאת מצרים – יהדות חדשה נולדת

תקופת יציאת מצרים היא התקופה המופלאה בסיפורו של עם ישראל בו הופך משה ערב רב של אנשים, עבדים בהכשרתם המעשית, לעם חדש עם דת חדשה – הדת היהודית. במספר מילים מצומצם מציג משה לעם ולעולם עקרון חדש לקיומה של דת חדשה, העיקרון הוא המונותאיזם – עקרון הרואה אל אחד ויחיד בעולם, אל שאינו חלק מן העולם אלא יוצרו, אל שאין אפשרות לתקשר איתו ואין אפשרות לשלוט בשמו. אל המייצג את כל הטוב שקיים, אל שברא את האדם בדמותו שאיננה קיימת כלל כי אין לא צורה ולא דמות, הוא לא פסל ולא מסכה, הוא בעצם לא כלום – דבר מופשט לחלוטין שאינו נגיש לבני אדם.

יהדות – רעיון המונותאיזם

רעיון המונותאיזם כנראה שאינו רעיון עברי מקורי. ידוע כי חכמי מצרים הגו ברעיון זה שלא התקבל בברכה במצרים. משה, שכנראה ספג רעיון זה מהיותו בן המלך במצרים, העביר אותו לעם החדש שצעד בעקבותיו במדבר סיני עד הגיעם להר סיני. אחד המקומות היפים בסיפור הוא כאשר משה שואל את אלוהים לשמו, "אהיה אשר אהיה" עונה לו האל ומשה אינו מוכן לשמוע שם כזה שלא יאפשר לו לתקשר עם העם הממתין לו בציפייה. כלומר, היות האל דבר שלא ניתן להגדרה או לתפיסה אולי היה נכון בתיאוריה, אבל לא התאים ל"עמך" שציפו לו למרגלות ההר. בהמשך הסיפור נותן לעצמו האל תואר הרבה יותר נגיש לאנשים פשוטים ועם שם זה משה הולך אל העם. יהדות ומונותאיזם הולכים יחד כבר כמה אלפי שנים, אבל כל הזמן יש צפייה של המוני האדם מהאל הזה להיות נוכח, חי וקיים בחייהם הפרטיים והחברתיים. המתח הזה קיים מאז ומתמיד והצורך באל נגיש מורגש כל הזמן. אנשים זקוקים לנחמה והאל הנגיש "אלוהי אברהם יצחק ויעקב…" ממלא את התפקיד כל אימת שהוא נדרש לכך.

יהדות, משה והמפץ הגדול

כאשר מוריד משה את עשרת הדיברות מהר סיני ומביא אותם אל העם הוא מחולל את המהפכה הגדולה ביותר הידועה לנו. הרעיון הדתי שאותו הוא מציג בעזרת עשר ההגדים הפשוטים הללו שינו לימים את כל המציאות העולמית והולידו בעקבותיהן שתי דתות ענק שהתפשטו בעולם – הנצרות והאיסלם. עשרת ההגדים הללו הם תשתית החיים היהודית שהורחבו מאוחר יותר על ידי ציוויים ופרשנויות שונות. בניגוד לחוקות אחרות שנכתבו באותה התקופה (חוקת חמורבי שהקדימה את חוקת משה מאוד דומה לה בהרבה תחומים) חוקת משה ניתנת לעם ולא למדינה, היא ניתנת לכולם ולא רק לנבחרים מן מהעם, היא מוגדרת כמערכת ציוויים אלוהיים שיש לבחור בהם והיא איננה כפוייה על אף אחד. הרוצה יקיים אותם וזה שאינו מעוניין, חופשי ללכת. החוקה מדברת על חופש הבחירה של האדם לבחור במילוי הציוויים ועל אחריותו במילוי החוקים במידה ובחר בהם. זהו המפץ הגדול שבו משה מעביר את האחריות לאדם ואומר לעם כי האחריות כולה היא עליהם.

יהדות וסיפור העלילה של יציאת מצרים

סיפור העלילה מסופר באופן מרתק בספר שמות והוא נגיש לכל אחד. החל מהתייצבות משה מול פרעה ועד עשר המכות על מצרים, היציאה עצמה, חציית ים סוף והמעמד המיוחד של התגלות האל למרגלות הר סיני.
פורטל יהדות בנושא זה יכול להוסיף לכם אינפורמציה רבה אודות התקופה וכן מידע רב אודות תחומים שונים ביהדות וכן אודות קהילות ישראל השונות – יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו וכן סיפורם של קהילות רבות אחרות.

תקופת האבות

יהדות ותקופת האבות – תחילת האומה העברית

תקופת האבות היא תחילת הסיפור של עם ישראל. במילים "לך לך" מתחיל הסיפור של עם ישראל שראשיתו היא יציאת אברם העברי ומשפחתו ממסופוטמיה של אותם הימים לכיוון ארץ כנען שאברם מדמה אותה לעצמו כמולדתו. מאוחר יותר בסיפור נבין גם למה הארץ היא ארץ מולדתו ולא המקום בו נולד. סיפורי התנ"ך מתארים מציאות אוניברסלית בתחילת הספר ורק 12 פרקים לאחר מכן מתחיל סיפורו של אברהם, אבי האומה העברית. הסיבה לכך היא כנראה עקב רצון כותבי הספר להקדים את סיפור האנושות לפני סיפור עם ישראל כדי שיהיה מובן, כי עם ישראל אינו נמצא במציאות שונה מזו הקיימת לכל. עם ישראל הוא חלק מהמציאות ותמיד יהיה כזה.

אברהם העברי – ראש לכל יהדות בעתיד

תקופת האבות מיוחסת לשלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב ופעליהם בארץ כנען ובמצרים שהיתה האמפריה האזורית החזקה ביותר. תקופת האבות מתחילה עם נדודי אברהם לארץ ישראל ושיטוטיו בארץ. הסיפור ממשיך בברית שכרת האל עם אברהם והבטחתו לו כי תמיד יהיה לו לאל ולצאצאיו. אברהם מצטייר כאדם מאוד פרגמטי ופרקטי ונוהג כמו ראש חמולה חכם ומבין. אך המקרא אינו עושה הנחות לאף דמות וגם אברהם מתואר כאדם בעל יצרים, איש מלחמה, אדם שמגרש את הגר ואת בנו אל המדבר וכאיש שהתווכח עם אלוהים בדבר החרבת סדום ועמורה. אבי האומה העברית מתואר כאדם שלם עם יתרונות וחסרונות רבים שנוהג על פי האמונה החדשה שהתגלתה לו, ומנסה תוך כדי החיים הלא פשוטים להוביל את חייו על פי אמונה זו. אברהם לא היה יהודי. הוא היה עברי שקיבל על עצמו את האמונה שלימים התפתחה לדת היהודית כפי שמשה מסר אותה לעמו בהר סיני 400 שנה מאוחר יותר.

יצחק ויעקב – לקראת יהדות חדשה

יצחק, בנו של אברהם ויעקב בנו של יצחק, הם שני האבות הנוספים של עם ישראל. השם עם ישראל ניתן לו לאחר שיעקב התגושש עם מלאך האלוהים וקיבל את השם ישראל עקב מעשה זה. יוסף, בנו הצעיר של יעקב יהיה לימים משנה המלך במצרים וילמד את אחיו שניסו להיפטר ממנו בגלל קנאתם בו, שיעור באהבת משפחה. תקופת האבות מסתיימת עם מות יעקב ומות פרעה ועליית פרעה חדש שלא ידע את יוסף. אותו הפרעה שהפך את בני ישראל לעבדים. לאחר הולדת משה וסיפור יציאת מצרים מקבלת היהדות תפנית מרתקת ויהדות חדשה מקבלת צורה של חוקים וציוויים כתובים מאת אלוהים במעמד הר סיני. הדת הספונטנית של אברהם יצחק ויעקב מוחלפת בדת מסודרת ומחייבת על פי הכתוב.

ארכיאולוגיה ותקופת האבות

אין לנו כיום ממצאים ארכאולוגים היכולים לאשר את סיפורי המקרא של תקופת האבות וגם לא את תקופת יציאת מצרים וגם לא את כיבוש הארץ בידי יהושע. יש המייחסים כל מיני ממצאים לתקופות אלו, אך המומחים מסרבים לקבל זאת כהוכחות מוצקות. כך או כך, היה או לא היה, סיפורי תקופת האבות הם עלילה רבת רושם של אנשים חיים ואנושיים שהיו הרקע ליצירת עם חדש – עם ישראל.
פורטל יהדות מרחיב עבורכם את הידע בתחום תקופות שונות ביהדות ובתחומים נוספים ביהדות כמו ידע אודות קהילות ישראל בתפוצות – יהדות מרוקו, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות אשכנז וכדומה.

דתיים לאומיים

יהדות ודתיים לאומיים – מבית מדרשו של הרב קוק

הדתיים הלאומיים, או הציונות הדתית כפי שכונו עד לא מזמן הם שמות לקבוצה לא גדולה בחברה הישראלית ששומרת מצוות כדוגמת האורתודוכסיה, אך בניגוד אליה רואה בנס הקמת המדינה את התחלת הגאולה ואת מעשי חבריה כמקדמים את הגאולה ואת זירוז ביאת המשיח. בניגוד ליהדות האורתודוכסית המאמינה בהמתנה פסיבית למשיח שיגיע, הדתיים הלאומיים חיברו את אמונתם עם הארץ ואת רוב המיקוד הם שמים בהלכות הארץ, תוך ציפייה כי מעשיהם יביאו לגאולה המובטחת בספרי הנביאים.

יהדות וציונות דתית – ההתחלה

בשלהי המאה ה-19 קמה הציונות הדתית כתגובה וכתוספת שולית לציונות החילונית מבית מדרשו של הרצל, יורשיו ומתנגדיו. הציונות הדתית רואה ברב קוק את המורה הרוחני שלה למרות שהוא עצמו לא הקים כל תנועה. הרב קוק שהיה גדול בתורה ובלימודים כלליים והיה בקיא גם בקבלה וכתב בעצמו חיבורים ושירים רבים היה אדם מורכב ומאוד רגיש. הרב ראה את התנועה הציונית הבונה את ציון על ידי יהודים לא דתיים, וכדי לתת למאמינים הדתיים הסבר לתופעה טען כי הם המחוללים של המדינה במובן הגשמי שלה ואילו המאמינים הדתיים יחליפו אותם ויסיימו את המלאכה הדתית כפי שראוי לעם ישראל. אמונה זו חיזקה את המאמינים בצדקת דרכם, וכיום, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, רואים אנשי הציונות הדתית את מעשיהם כמעשים המודרכים ע"י האל כדי לזרז את הגאולה.

יהדות, הציונות הדתית והפוליטיקה

תנועת הציונות הדתית היתה תנועה פוליטית מראשית דרכה והיא כונתה הפועל המזרחי, המפד"ל וכיום הבית הלאומי. התנועה נחשבת כיום לתנועת ימין שבראש מעשיה הם ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון והרצון להכריז על כל חבלי ארץ ישראל ההסטורית כעל מדינת ישראל. התנועה מונעת מטעמים דתיים משיחיים ופועלת להשגת מטרותיה גם במישור הצבאי וגם במישור הפוליטי.

יהדות וזרמים בלאומיות הדתית

בנוסף לזרם המרכזי בציונות הדתית ישנם עוד כמה זרמים קטנים, אך מאוד משפיעים. הזרם החרדי לאומי הוא הידוע מביניהם והם נחשבים לאנשים קיצוניים בתפיסת העולם הימנית דתית שלהם. כיום מהווים המזוהים כציונים דתיים קצת פחות מ- 10% מתושבי המדינה היהודים.
התנועה הקימה לעצמה מערכת חינוך נבדלת ממערכת החינוך הממלכתית, וכן תנועת נוער אידיאולוגית משלה, ישיבות תיכון, ישיבות גבוהות וכן קבוצת רבנים הפוסקים את ההלכה עבור מאמיניהם. החיבור שבין התנועה לפוליטיקה היווה לא אחת מכשול ומקור לבעיות אמונה ובמיוחד כאשר מאורעות פוליטיים מסויימים לא הלמו את תפיסת עולמם הדתית משיחית. מאורעות כמו פינוי סיני ולאחריו פינוי חבל עזה עמדו בניגוד מוחלט לאמונתם ורבים חשו כי היתה זו בגידה של הפוליטיקאים מחד ושל הקב"ה מאידך (כי הכל נעשה בדברו…).
פורטל יהדות בנושא זרמים ביהדות ובנושאי יהדות אחרים יכול להוסיף לכם מידע רב אודות זרם חשוב זה ביהדות וכן מידע אודות קהילות שונות כמו יהדות אשכנז, יהדות בבל, יהדות אתיופיה וכן יהדות מרוקו וקהילות רבות אחרות.

החסידים

יהדות וחסידים

חסידים הם המאמינים בתנועת החסידות שנוסדה במאה השמונה עשרה על ידי הבעל שם טוב והופצה ברחבי מזרח אירופה על ידי תלמידו המגיד ממזריטש. חסידות היא תנועה חברתית ורוחנית ששורשיה הדתיים נעוצים עמוק בתוך הקבלה היהודית, אלא שהתנועה הפכה את המיסטיקה ללחם חוקו של ההמון ורבים כינו את החסידות בתחילת דרכה – מיסטיקה להמונים. המתנגד הגדול של החסידות היה הגאון מוילנה שכינה את התופעה עבודת אלילים.

יהדות וחצר הצדיק – מרכז החיים של החסידות

על פי החסידות מרכז האמונה סובב סביב הצדיק שנחשב לצינור של חסד אלוהי המקשר בין האל ועמו הנבחר והמאמינים נקראים חסידים – ומכאן שמה של התנועה. על המאמין לדבוק בצדיק ואילו הקשר הבלתי אמצעי בין המאמין לאל נותק. על פי תפיסת החסידות על המאמין לדבוק באל בכל דרך אפשרית, ולא רק מתוך התפילה וקיום המצוות. כך התפתחו להם מסורות יהדות של ריקודים חסידיים, שירה ומוסיקה חסידית וסיפורי חסידים רבים. חצרות הצדיקים היו מרכז החיים של החסידים שלמדו לאהוב ולציית לצדיק ולקיים את דבריו ופסיקותיו ללא עוררין. הערצת הצדיק הגיעה למימדים כה גדולים עד שהגאון מווילנה ראה בזאת עבודת אלילים לשמה וניסה בכל כוחו לגרום להתפרקות התנועה. אך תנועה זו, שהבטיחה להמונים חיי עולם הבא ושאר הבטחות המנחמות את האדם העני הצליחה לכבוש לעצמה חלקה גדולה של מאמינים מתוך קהל יהדות ישראל וכיום היא התנועה האורתודוכסית הגדולה ביותר.

יהדות וחסידות בהתהוותה

יהודי מזרח אירופה, ובמיוחד בתחום המושב על גבול רוסיה פולין והאימפריה האוסטרו הונגרית, סבלו רבות מפוגרומים ומבעיות אחרות. המצב הבטחוני האישי והחברתי הלך והתדרדר והאנטישמיות גברה. פרעות ת"ח ות"ת היו סמן ימני למעשי הזוועה כנגד היהודים וגם מקורות הפרנסה שלהם הלכו והידלדלו. למעשה, לא יכלו יהודים רבים ללמוד בישיבות ומצאו עצמם מול שוקת שבורה. כדי שלא יקרה מה שקרה במאה השש עשרה עם עלייתו של משיח השקר שבתאי צבי ונפילתו כמה שנים מאוחר יותר כשהוא סוחף אחריו יהודים רבים להתבוללות, הגה הבעל שם טוב את רעיון החסידות כדי לשמר את היהדות בתנאים הקשים הללו ולתת תקווה ליהודים הפשוטים שבקושי התמודדו עם אכזריות החיים. התנועה שפנתה במיוחד לפשוטי העם הפיחה בהם שמחת חיים ותקווה מחודשת. החיבור עם הקבלה נעשה מאחר ורבים מן הלומדים תורה וגמרא, חשו כי הלימודים הם יותר מידי שכלתניים והם חיפשו משמעויות רוחניות עמוקות או נגלות יותר וכך קרה שהקבלה הפכה לתשתית החיים הרוחניים של החסידים.

יהדות וחסידות כיום

כיום מתנהלים חיי החצר של הצדיקים על ידי האדמורי"ם (אדוננו, מורנו ורבנו) שמתפקדים כצדיקים לכל דבר. אחת החסידויות הידועות בעולם היא חסידות חב"ד (חכמה בינה ודעת) שבראשה עמד עד לפני 15 שנה הרבי מליובאוויטש. לאחר הסתלקותו לא נמצא לו יורש ורבים מבני החסידות ראו ועדיין רואים בו את המלך המשיח למרות שנפטר כבר מזמן. החסידות מהווה בישראל את הזרם העיקרי בין החרדים וקיימות חצרות צדיקים רבות כאשר הירושה עוברת מאב לבנו ממש כפי שהיה נהוג באירופה בשושלות המלוכה.
פורטל יהדות בנושא זרמים ביהדות מפרט אודות החסידות וחצרות הצדיקים השונים וכן אודות תכני יהדות רבים אחרים וקהילות כגון יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה ועוד.

החרדים

יהדות וחרדים

יהדות חרדית היא אשכול של זרמים מן היהדות האורתודוכסית. חברי הזרם נקראים חרדים והם מאופיינים בהקפדה רבה על שמירת המצוות על פי ההלכה היהודית. יהודי הזרם מאוד קיצוניים בתפיסת ההלכה וכן בתרבות החברתית הכללית שלהם. השם חרדים נובע מן הפסוק בספר ישעיהו (ס"ו): "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו". כלומר, הם חרדים לדבר האל בכל הקשור לשמירה על מצוותיו כהלכה. הכינוי ביחיד לאיש מזרם זה הוא חרדי. השקפת העולם החרדית קשורה לאורתודוכסיה יהודית ונבעה ממנה כריאקציה לתנועת ההשכלה באירופה וביהדות במאה ה-18, מתהליך החילון והמודרניזציה של אירופה. האדם שמסמל יותר מכל את האורתודוכסיה ואת החרדיות הוא החת"ם סופר שהגדיר את גבולות הדת במשפט המפורסם: "חדש אסור מן התורה", ובזאת סגר את היכולת להתחדש מבחינה דתית או תרבותית. יהודי הזרם חיים בתוך תרבות יהודית שכאילו הוקפאה באירופה של המאה ה-19 על מנהגיהם, לבושם ומסורתם.

יהדות ומאפייני החברה החרדית

אדיקות דתית והתבדלות מכוונת מאפיינים את החרדים. יהדות זו טוענת, כי היא זו שמשמרת את היהדות כפי שהיא צריכה להיות והיא נמצאת במאבק מתמיד ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית המנסות לערוך שינויים מרחיקי לכת ובראשם שוויון בין נשים לגברים בנוהגי בית כנסת וכדומה. התבדלות תרבותית קיצונית זו מביאה אותם לאי השתתפות בכל טקס ממלכתי במדינת ישראל ובהתכחשות למדינה ומוסדותיה באופן רשמי. באופן מעשי משתתפים החרדים בבחירות ושולחים את נציגיהם לכנסת, כדי שאלה ידאגו לאינטרסים שלהם במסגרת המדינה למרות שאינה מקובלת עליהם. התבדלות החברה החרדית היא גם כלפי העולם החיצוני וגם בתוכה, כשהיא מקיימת מערכת חינוך נפרדת שאיננה בפיקוח המדינה, דיור נבדל ושכונות כמו גטאות, תקשורת נבדלת של מערכות עיתונים ורשתות רדיו נבדלות וכיוצא באלה. אחת הסיבות העיקריות להתבדלות זו היא הפחד כי יהודי העולם יעברו תהליך חילון. בעוד בחו"ל ההתבדלות היא כנגד הגויים, בישראל ההתבדלות היא למול החברה היהודית החילונית וערכיה המערביים.
בנוסף לכך, החברה החרדית מאופיינת באדיקות וקיצוניות דתית ובהפרדה מגדרית ההולכת וגדלה עם השנים. הדבר מתבטא בכך שכיום קיימות מדרכות שונות לגברים ולנשים, חנויות שונות, סניפים שונים של קופות חולים וכדומה. ההפרדה מגיעה גם לצבא יחד עם אנשי התנועה הדתית לאומית שגם הם הולכים ומתחרדים יותר ויותר.

החרדים – זרמים שונים

התנועה החרדית ברובה מורכבת מחסידים ומליטאים וכן מקבוצה הולכת וגדלה של חרדים לאומיים שבמקור נמנו על הציונות הדתית, אך הקצינו את עמדותיהם הדתיות. רוב החרדים מתכחשים למדינת ישראל ולמוסדותיה הרשמיים, אך הם מעורים בחיי המדינה באמצעות נציגיהם בכנסת. בתנועה החרדית יש את אחוז הילודה הגבוה ביותר בקרב היהודים בישראל והדבר מתבטא בגידול משמעותי של אוכלוסיה זו מאז הקמת המדינה.

פורטל יהדות והחרדים

פורטל יהדות מרחיב אודות החרדים וניתן למצוא מידע רב אודות מנהגים שונים, מסורות וקהילות כמו יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהדות בבל, יהדות אתיופיה וכיוצא באלה וכן מידע רב אודות זרמים שונים ביהדות.

היהדות הקונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית החלה כזרם נפרד ביהדות באירופה במאה ה-19 וכיום נמצא המרכז של הקונסרבטיבים בארה"ב. חלק מאנשי זרם זה מכנה עצמו יהדות מסורתית, אך הם אינם נמנים על היהודים המסורתיים כפי שהם מוגדרים בישראל. יהודי הזרם הקונסרבטיבי טוענים כי על ההלכה היהודית להיות מאוד גמישה ומותאמת לרוח הזמן והמודרנה. בניגוד לרפורמים, הזרם מתנגד לשינויים מרחיקי לכת מן המסורת היהודית וההלכה, אלא הוא בעד קבלת תיקונים סבירים בהתאם לזמנים החדשים. גם בבתי הכנסת של הקונסרבטיבים מתפללים נשים וגברים ביחד וגם בזרם זה ישנן רבניות ונשים עולות לתורה, אך ספרי התפילות די דומה לסידור התפילה המסורתי וחלק ניכר מן המצוות מקויימות על ידי חברי הזרם שכן הם רואים בהלכה את תורת החיים היהודית.

יהדות ורעיונות מרכזיים בתנועה הקונסרבטיבית

השוני הגדול שבין הקונסרבטיבים והאורתודוכסים הוא, שלמרות שהקונסרבטיבים מקבלים את גישת היהדות על פי ההלכה הם רואים בפרשנות העתיקה כלא מחייבת והם מאפשרים הכנסת הלכות שעומדות בתנאי המודרנה ועל פי רוח הזמן, כדי לאפשר את קיום המצוות גם בתקופה המודרנית. כל זאת, בניגוד לרפורמים שאינם רואים עצמם מחויבים להלכה כלל והם מצדדים בבחירה אישית של כל אחד מה לקיים ומה לא.
הגישה הקונסרבטיבית נחשבת לגישת ביניים שנמצאת בין הזרם הרפורמי ובין האורתודוכסי. הזרם רואה את ההלכה כתשתית החיים היהודיים, אך רואה בגישה הגמישה כלפיה את הדרך הנכונה בימינו. בבתי הכנסת של הזרם המדובר, נעשה שימוש במכשירים חשמליים בשבת ואנשים המתגוררים רחוק מגיעים בנסיעה במכונית. הזרם ופסיקותיו ההלכתיות מאורגנים על ידי וועד ההלכה של כנסת רבנים המאגד את כל רבני התנועה.
מעמד האישה הוא אחד מנקודות המחלוקת העיקריות בין הקונסרבטיבים ובין האורתודוכסים. בזרם הקונסרבטיבי ישנן רבניות ונשים עולות לתורה בשבתות וחגים. הגיור הקונסרבטיבי אינו מוכר על ידי הרבנות האורתודוכסית ולא על ידי הרבנות הראשית בישראל.

התהוות יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית התפתחה בגרמניה, באיטליה ובהונגריה במאה ה-19. חברי התנועה הגיעו לארה"ב וייסדו בתי כנסת של הזרם. בארה"ב היו מרבית חברי הזרם חברים תחילה בתנועה ליהדות מתקדמת בארה"ב, אך הם נפרדו ממנה ובשנת 1866 הקימו את הארגון החדש של הזרם בארה"ב. בשנת 1976 הצטרפה התנועה לתנועה הציונית ובכך קשרה את גורל חבריה עם גורל המדינה היהודית והציונות באופן רישמי.
זרם היהדות הקונסרבטיבית הוא השלישי בגודלו בעולם היהודי הרשמי וחבריו מונים כמיליון יהודים, רובם בארה"ב. המוסד הגבוה להכשרת רבנים בזרם זה הוא בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS).

פורטל יהדות והתנועה הקונסרבטיבית

פורטל יהדות מרחיב בנושא זרמים ביהדות וכן מפרט אודות קהילות שונות, מנהגים, עדות שונות, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז וכדומה. פורטל יהדות עוסק בכל תחומי היהדות ומרחיב אודות המסורת, ההיסטוריה והתרבות היהודית.

היהדות הרפורמית

יהדות רפורמית

יהדות רפורמית היא הזרם העיקרי הנפוץ בין יהודי ארה"ב. זהו זרם יהודי דתי גמיש מאוד בהבנת המצוות וקיומן ויש המכנים אותו יהדות ליברלית, יהדות מתקדמת או יהדות פרוגרסיבית. בישראל קיים זרם זה, אך הוא מאוד קטן ומספר חבריו זניח. חברי הזרם מכנים עצמם בישראל בשם "יהדות מתקדמת". לזרם יש ארגון גג עולמי הנקרא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. הזרם התפתח בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ומשם עבר לארה"ב ונשאר בה עד היום הזרם המוביל.

עקרונות יהדות רפורמית

לזרם הרפורמי כמה עקרונות ששונים מהותית מכל זרם אחר ובמיוחד מן הזרם האורתודוכסי. הגישה הכללית היא לא פונדמנטליסטית בהבנת עיקרי האמונה היהודית ומצוותיה. הגישה אומרת כי יהודי העולם צריכים לעצב בעצמם את הזהות שלהם גם מן המסורת אך גם, ובעיקר מתוך השקפת עולם מודרנית הדוגלת בצדק חברתי ושוויון בין המינים. הרפורמה מאמינה כי עצמאות הפרט חשובה מן המסורת כשלעצמה וכי על הפרט להחליט איזה מצוות הוא מעוניין לקיים ואיזה לא, והיא מחזיקה בגישה חיובית כלפי המודרנה על כל השלכותיה. הרפורמה לא מקבלת את היהדות כלאום ולא את שפת העברית כמחייבת בספרי התפילה. הנטייה ברפורמה היא יותר לצד המוסרי של היהדות ופחות לצד ההלכתי שלה.

התפתחות יהדות הרפורמה

לאחר המהפכה הצרפתית והשינוי הדרמטי שעבר על אירופה כולה, עבר גם שינוי מסיבי על היהדות והיהודים שחיו בקרב האירופאים. בהמשך לתהליך האמנסיפציה שהחל לאחר המהפכה הצרפתית ולתנועת ההשכלה ולתהליך החילון ראו חלוצי הרפורמה את היהדות כממשיכה את המסורת היהודית בגמישות ובפתיחות ולא באופן הקפוא כפי שנשמר מאז ימי הביניים. הרפורמה ראתה בתהליכים החברתיים והכלליים שהתרחשו באירופה מקפצה לחידוש היהדות בהתאם לרוח התקופה ולאפשרות של יהודי העולם להשתלב בקרב עמי אירופה בכל תחומי החיים כשהם ממשיכים לשמור על זהותם היהודית, אך ללא התבדלות חברתית. בקיום המצוות על פי ההלכה ראו אנשי הרפורמה דבר מה מיושן שאינו מתחבר עוד אל היהדות ואף מפריע ליהודים להשתלב בחברה הכללית. לפיכך, נעשו שינויים מרחיקי לכת גם בספר התפילה וגם בסדרי בית הכנסת שהידוע מביניהם הוא ישיבה משותפת של גברים ונשים בעת התפילה, עליית נשים לתורה וכדומה. הזרם הרפורמי החל בגרמניה ובית הכנסת הראשון שהוקם ונשאר לתקופה ממושכת היה בית הכנסת "היכל" בהמבורג שהוקם בשנת 1819.

יהדות והזרם הרפורמי בארה"ב

כיום, עם חורבן קהילות ישראל באירופה בשואה, הרפורמה קיימת בייחוד בארה"ב והזרם הרפורמי מאגד את רוב יהודי ארה"ב. הזרם הגיע לארה"ב בסוף המאה ה-19 עם המהגרים היהודים מאירופה לאחר שהאורתודוכסיה ניהלה כנגד הזרם מלחמת חורמה כשראו בהם מחריבי היהדות מבפנים.
פורטל יהדות מרחיב אודות זרמים נוספים ביהדות וכן בנושאים שונים כגון מנהגים, מסורות של הזרמים השונים, קהילות שונות, יהדות בבל, יהדות אתיופיה, יהדות תימן וכדומה.

היהדות האורתודוכסית

יהדות אורתודוכסית

יהדות אורתודוכסית היא זרם חשוב ביהדות ונולדה ברבע הראשון של המאה ה-19 כריאקציה למודרנה. החשש כי יהודי העולם יתבוללו, כפי שכבר קרה ברחבי אירופה, הביא את ההנהגה הרוחנית היהודית במזרח אירופה למסקנה שיש להתמודד עם התופעה באמצעות הקשחה והקצנה של קיום היהדות. מחולל המהפך היה החת"ם סופר שקבע כי "חדש אסור מן התורה", ובכך הקפיא את אותה יהדות לדורות. הקפאה זו תופסת עד היום כאשר לא רק המנהגים ואופן קיום המצוות הוקפאו, אלא אף סגנון הלבוש (כפי שהיה נהוג במזרח אירופה) ומרכיבים נוספים.
הזרם האורתודוכסי שומר בהקפדה יתרה על ההלכה היהודית. יהודי מזרח אירופה קיבלו על עצמם את האורתודוכסיה בעוד שלעומתם יהודי מדינות האיסלם המשיכו בשמירת המסורת שלהם מימים ימימה. הזרם האורתודוכסי חדר גם אל יהודי ספרד באמצעות מפלגת ש"ס שהכפיפה זרם זה על מאמיניה וכיום גם רבים מיהודים אלה מתנהגים ומתלבשים באופן דומה. יוצאי יהדות מרוקו, יהדות בבל ואף יהדות אתיופיה נחשפו לאורתודוכסיה באמצעות ש"ס וכיום רבים מהם מנהלים אורח חיים יהודי אורתודוכסי.

יהדות אורתודוכסית ותהליך החילון

ביהדות לא היתה חלוקה לאורתודוכסים ולכאלה שאינם עד המאה ה-19. החידוש הזה נבע מתהליך החילון שעבר על עמי אירופה ועל יהדות אירופה. השמרנים מבין היהודים לא רצו לקבל את החידושים והמודרניזציה לקראת החילון ולכן הסתגרו בתוך עצמם והקשיחו את קיום ההלכה מתוך שהם מקימים לעצמם מוסדות נפרדים לניהול הקהילה וחיי החברה והדת. יהודים אורתודוכסים ביקרו ועדיין מבקרים את הזרמים האחרים כמו הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי וטענו כנגדם כי הם מעודדים התבוללות.

יהדות וזרמים שונים באורתודוכסיה

באורתודוכסיה ישנה חלוקה לזרמים שונים ולמרות שכולם רואים את ההלכה והתלמוד כאבן היסוד לאמונתם הם חלוקים ביניהם בכל הנוגע ליחס למדינת ישראל, להפרדה מגדרית, במנהגי לבוש וכדומה. הזרמים העיקריים באורתודוכסיה הם החסידים – שדבקים בתורת החסידות מבית מדרשו של הבעש"ט ולמתנגדים שראו בחסידות כפירה בתחילת דרכה, ורואים בלימוד התורה והגמרא את העיקר ביהדות. זרמים נוספים של יהדות אורתודוכסית הם הדתיים הלאומיים שהתפתחו מבית מדרשו של הרב קוק הרואים בהקמת מדינת ישראל את התחלת הגאולה, כשהם מאמינים כי עליהם מוטלת המשימה לגרום להגעת הגאולה על ידי פעולות מעשיות ולא על ידי המתנה פסיבית למשיח. בנוסף, קיים הזרם החרדי לאומי שהולך וגדל בשנים האחרונות וגם אורתודוכסים חרדים ממוצא ספרדי ותימני.

יהדות אורתודוכסית והעולם היהודי

היהדות האורתודוכסית היא הזרם בגדול ביותר במדינת ישראל בקרב הדתיים, אך בעולם דווקא הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי נפוץ יותר בקרב יהודים דתיים.
האורתודוכסיה היהודית היא חידוש של המאה ה-19 שהתגבש כנגד תנועת ההשכלה, נגד תהליך החילון ונגד תנועת הרפורמה שהחלה בגרמניה בסוף המאה ה-18. בהתאם לכך נוצרה מגמת פסיקה נוקשה של חכמי ההלכה ושמירה קפדנית על המצוות קלה כחמורה.
פורטל יהדות מרחיב בנושא זרמים ביהדות אודות זרם זה והתפצלויותיו וכן אודות זרמים דתיים נוספים של יהדות.

תעניות

על יהדות ותעניות

אם אתם מבינים קצת בנושאים של יהדות, אתם אולי חושבים שיש מעט פרדוקס בין להיות יהודי, לבין לגזור תעניות על עצמכם. הסיבה לכך שהתענית היא מעט זרה ליהדות, היא כי יהדות, בניגוד לנצרות, לא חושבת כי יש להתנתק מהבלי עולם החומר, כדי להגיע למעלה רוחנית. ככלל, יהדות מקדשת לאורך השנים דווקא את מהלך החיים התקין. בשל כך ביהדות אין תופעה של נזירים כמו בנצרות וגם אין צום ארוך כמו באסלאם. עם זאת, התעניות כן מייצגות חלקים חשובים מאוד בתוך היהדות, וראוי שכל יהודי יבדיל בין הסוגים השונים של התעניות.

יהדות – בין התעניות הקבועות למשתנות

את התעניות ניתן לחלק ככלל לשני סוגים עיקריים: תעניות קבועות, אשר קבעו חז"ל והמקרא, ותעניות משתנות, אשר כל אדם או ציבור קובע לעצמם.
התעניות הקבועות מוכרות בחלקן לציבור היהודי בארץ. לדוגמה, כמעט כל יהודי יודע כי נהוג לצום במהלך יום כיפור ורוב היהודים גם מודעים לט' באב – הוא יום חורבנם של שני בתי המקדש. עם זאת, חשוב לציין, כי יום הכיפורים הוא יום תענית מיוחד, משום שזו לא תענית עקב אבל (בניגוד לט' באב) אלא עקב קדושתו המיוחדת של היום.
ט' באב, לעומת זאת, הוא בהחלט יום של אבל ע"פ יהדות, וביחד איתו ישנן עוד שלוש תעניות המייצגות אבל: הראשונה היא צום גדליה, לזכר גדליה בן אחיקם שנרצח והיה מנהיג היהודים בגולה לאחר חורבן בית ראשון. הצום השני הוא צום י' בטבת המסמל את תחילת המצור הבבלי על ירושלים. צום י"ז בתמוז הוא השלישי ומסמל את הבקעת חומות ירושלים ע"י הרומאים – וזה לא מפתיע ששלושה שבועות אחריו מציינים את ט' באב לחורבנו של בית המקדש.
קיימת עוד תענית אחת קטנה יחסית הנקראת תענית אסתר והיא לזכר התענית שאסתר גזרה על עצמה כששמעה על גורל היהודים – זה למעשה מאורע שמציינים אותו כיום לפני חג הפורים עצמו.

פורטל יהדות מציג לכם גם תעניות משתנות

לאורך השנים הותר לקהילות רבות לצאת בתעניות משתנות. כך לדוגמה יכלה יהדות בבל לצאת בתענית ציבורית אם לא ירדו גשמים רבים באותה שנה. כך גם יהדות מרוקו יכלה לצאת בתענית ציבורית אם חשה שגזירה גדולה נפלה עליה. בקהילות כמו יהדות אתיופיה תענית ציבורית הייתה פחות מקובלת, אך תענית יחיד בהחלט כן – וגם היא מקובלת לפי ההלכה, אם חשים בכך צורך.
עם זאת, חשוב תמיד לזכור כי היהדות לא מקדשת את עינוי הגוף כסמל לעינוי הנפש, כמו דתות אחרות. חכמי ימי הביניים כמו הרמב"ם, טענו כי תענית שמבוצעת יותר מידי פעמים היא למעשה תענית ריקה ללא כל תכלית וללא כל מטרה מאחוריה. לכן, כדאי להיצמד לתעניות הקבועות ככל האפשר, ורק במקרים יוצאי דופן לצאת בתענית חדשה.

חג החנוכה

כיצד יהדות רואה את חג החנוכה?

אם נכנסתם לחלק של חג החנוכה בתוך פורטל יהדות, סימן שאתם רוצים לקרוא מידע מיוחד על החג הזה. כמעט כל אחד יודע מה יהודי צריך לעשות בחג החנוכה – להדליק נרות, להגיד ברכות ספציפיות, לשחק בסביבונים ולאכול מאכלים טעימים ועתירי שמן – זכר לשמן ששרד בבית המקדש להאיר את החנוכייה.
אבל מה אתם באמת יודעים על חג החנוכה? מעניין לציין שבמשך מאות בשנים קהילות רבות לא חגגו כמעט את חנוכה – כך יהדות בבל וגם יהדות מרוקו בקושי ציינו את החג, וגם יהדות אתיופיה שהכירה את החג בקווים כלליים, כמעט ולא חגגה אותו, אם כי מטעמים שונים. מדוע אם כן, היהדות ביקשה להצניע את ההישגים המרשימים של חג החנוכה?

האקטיביות של יהדות בחנוכה

אין ספק כי חג החנוכה הוא יוצא דופן מבין הרבה מאד מועדים אחרים שאנו חוגגים עד היום. חג החנוכה היה דוגמה חד פעמית כמעט, למרד יהודי בשלטון זר אשר בסופו של דבר הצליח. חשוב לציין כי תחילתו של החנוכה לא במרי כנגד השלטון הסלווקי, כי אם דווקא במאבק מול חברת המתייוונים שישבה בא"י, אשר ביקשה לשנות את היהדות על פיה, ולמעשה להפוך אותה לדת אלילית כמעט. באותה עת היו זרמים שונים מאלו שאנו מכירים היום במסגרת של יהדות מודרנית. אל מול הזרם המתייוון, גם זרם שרצה לשמור על יהדות כפי שהיא אמורה להיות – דת מונותאיסטית ללא צלם זר בהיכל. מובן שהמתייוונים היו בברית עם השלטון הסלווקי בארץ, ומשפחת החשמונאים שהנהיגה את היהודים שומרי הדת פתחו במרד. בסופו של דבר, המרד הוכתר בניצחונם של משפחת החשמונאים, גירוש השלטון הסלווקי, והתחלת שלטון יהודי עצמאי בא"י

הקשר בין יהדות בחנוכה לבין מדינת ישראל

אז למה בעצם המדינה מדגישה כ"כ את חג החנוכה? אם נכנסתם אל פורטל יהדות, אתם בטח חוגגים את חג החנוכה בהנאה רבה, כמו כל יהודי ברחבי הארץ והעולם. הסיבות לכך שבסופו של דבר קרנו של החג עלתה בשנים היא כפולה, וקשורה לשני המוקדים העיקריים של יהדות כיום – ישראל וארה"ב. מצד אחד, הוקמה מדינת ישראל. קברניטי המדינה חיפשו אתוסים לאומיים להישען עליהם. מאחר שיהדות הגולה הייתה פאסיבית יחסית, היה צורך במיתוסים מוקדמים יותר – וכך מצאו את חנוכה, שהוא חג רשמי לפי חז"ל, והעלו אותו על נס.
במקביל, קרה עוד תהליך מעניין מאד בתוך היהדות. יהודי ארה"ב החלו לגדול ולגדול, וראו כיצד בחודשי החורף חג המולד, במתכונת האמריקאית שלו, גורם ממש לשיגעון לאומי. היהודים רצו לקחת חלק ולכן חג החנוכה עלה כאלטרנטיבה יהודית מוצלחת עד כדי כך, שהיום משפחות רבות חוגגות את ה"חנוכריסמס" שמשלב בין שני המועדים הללו. אם כן, פורטל יהדות חשף בפניכם עובדות מרתקות במיוחד על החנוכה, ואנו בטוחים שעכשיו תוכלו לחגוג אותו בצורה מוצלחת יותר.

ההלכה היהודית

הלכה יהודית

הדת היהודית מבוססת על קבלת עול תורה ומצוות. המצוות מצויינות במקרא ונהוג לחלקם לתרי"ג מצוות. מכיוון שהעיתים משתנים והמציאות גם היא, יש לעדכן את המצוות לימי השעה ולפסוק כיצד לנהוג בכל מצווה ומצווה בכל עת. זו משמעותה של ההלכה.
ההלכה, משורש הלך, היא צורת קיום המצוות לכל אדם יהודי המקבל על עצמו את קיום המצוות, מלידה ועד מוות. ההלכה, כמו המצוות עצמן, עוסקת בכל מרכיבי החיים, החל מהלכות הקשורות לחיי המין, לאוכל, ללבוש, למגורים, להתנהגות חברתית ומוסרית וכלה במצוות הקשורות לריטואלים דתיים, החל מנוסחי התפילות ועד קיום כל המצוות הקשורות בחגים ובמועדים היהודים השונים. יהודי כל העולם הדתיים מאוחדים תחת מטריית הדת וההלכה למרות שישנם חילוקי דעות גם בנושא חשוב זה.
ההלכה היא בעצם דיון שהתקיים בין חכמים אודות הדרך שבה יש לנהוג ולקיים את המצוות. מצוות רבות נכתבו בתמצות רב במקרא ונדרשו הוראות מדויקות יותר כדי לקיימן. חכמי ישראל לדורותיהם קיימו דיונים רחבים ומעמיקים אודות הצורה הראויה לקיום המצוות ע"י כל יהודי ופסקו את ההלכה – כלומר את הדרך שיש לנהוג בה בכל שאלה שצצה לגבי מצווה זו או אחרת.

יהדות ההלכה – זרמים והתפלגויות

על רקע פסיקות הלכה התפלגה היהדות לא אחת. ערב חורבן בית המקדש השני ולאחריו התפלגו הפרושים מן הצדוקים על בסיס פרשנות שונה של קיום המצוות ואמונות שונות הקשורות בהן. הפרושים הם שנתנו את הטון ביהדות מהיותם הרוב. פיצול נוסף התרחש בין היהדות הרבנית מבית מדרשם של הפרושים והקראים, שלא היו מוכנים לקבל כל פרשנות אחרת מאשר המקרא עצמו. כיום ישנה מחלוקת שמפלגת את היהדות בין האורתודוכסים הנצמדים להלכה של שולחן ערוך ובין הרפורמים והקונסרבטיבים המעוניינים לעשות עדכונים מרחיקי לכת בהלכה.

יהדות וקבצי הלכה עיקריים

ההלכה שמעניקה פרשנות מעשית למצוות שמן התורה דומה לכיסוי משפטי רחב שאינו ניתן ליישום ללא פרשנות נוספת. כל זאת כדי להתאים את ההלכה לתנאי החיים המשתנים עם הזמן. לכן, בכל דור מפרשים את ההלכה ומכריעים בשאלות מסוימות שהפכו עם השנים לתקדימים שגם הם נזקקו לפרשנויות נוספות וחוזר חלילה. למרות תילי התילים של הפרשנויות, ההלכה מיסודה מוגבלת, מכיוון שהיא מבוססת על קובץ חוקים שנכתב במקרא ואין אפשרות להוסיף או לגרוע מהם. המנגנון ההלכתי שהוא דתי אינו מאפשר לקבל הכרעות שבניגוד מוחלט למקרא, ולכן ישנן סוגיות רבות שלא ניתן לדון בהן ולהכריע בהן מתוך ההלכה. קבצי ההלכה העיקריים הם: המשנה והתלמוד, ספרות השאלות והתשובות (שו"ת), משנה תורה לרמב"ם (היד החזקה), ארבע הטורים (בעל הטורים), ובתקופה האחרונה נהוג לציין את קבצי ההלכה: בית יוסף, שולחן ערוך, "המפה" של שולחן ערוך, משנה ברורה וילקוט יוסף. ישנם קבצי הלכה רבים ואחדים נהוגים בקהילות שונות. יהדות בבל, יהדות מרוקו וכן יהדות אתיופיה נעזרים בקבצים שונים כדי למצוא את ההלכה הנכונה, וכך נוהגות עדות שונות, ספרדיות ואשכנזיות ברחבי העולם היהודי הדתי.

פורטל יהדות וההלכה

פורטל יהדות מפרט את תוכן קבצי ההלכה וניתן למצוא שם ערכים מורחבים אודות ההלכה וכן הרחבה בנושאים יהודים שונים הקשורים לקיום המצוות, האמונה היהודית וכדומה.

ט"ו באב

ט"ו באב – חג האהבה והפיוס

ראשיתו של החג הנחוג בט"ו באב הוא בתנ"ך ובספר שופטים הדבר מצויין. החג מציין את יום האהבה והפיוס בישראל. במשנה, בסוף מסכת תענית מצויין החג באופן הבא:
"אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים…" בחג היו יוצאות הבנות לרקוד בכרמים לבושות בלבן כדי למצוא אהבה ובן זוג. הבנים היו הולכים בעקבות הבנות כדי למצוא את אהבתם שלהם באותם הכרמים…

יהדות – ט"ו באב במקורות

במקורות ידוע, כי הסיפור "פילגש בגבעה" שבספר שופטים כא' הוא האיזכור הראשון לחג שנאמר עליו שנחגג מימים ימימה. בתנ"ך לא מצויין התאריך המדויק שבו יש לחגוג את החג, אך חז"ל בסוף מסכת תענית משייכים את החג ליום ט"ו באב. הסיפור (פילגש בגבעה) מספר על אונס שהתבצע בפילגש של איש משבט לוי על ידי צעירים מהישוב גבעה מבני שבט בנימין. האונס שגרם למותה של האישה הצית מלחמה בין בני ישראל ובני שבט בנימין ובני ישראל נשבעו, כי לא יתנו את בנותיהן עוד לבני שבט בנימין. לאחר שנים שסבל שבט בנימין מחוסר נשים וירידה משמעותית בילודה החליטו בני ישראל להסיר את החרם וחיפשו מוצא לבעיית השבועה שנשבעו שלא לתת את בנותיהם לבני בנימין.
הפשרה שהושגה הייתה כי צעירי שבט בנימין הרווקים יכנסו לכרמי שילה בזמן החג ו"יחטפו" או יקחו להם מן הנשים. וכך היה. מהתיאור ברור שהחג קשור גם בכרמים או קשור לבציר שנערך באותה תקופה של השנה, שכן ט"ו באב הוא אמצע תקופת הבציר של הקיץ.
קשר נוסף שיש בין יהדות לאהבה וכרמים ניתן למצוא גם במגילת שיר השירים, וכן מופיע הדבר במקומות שונים בתנ"ך. בתלמוד גם מצוין החג וכתוב שם כי על הבחור לבחור את האישה לפי ערך המשפחה ולא לפי ערך היופי והחן בלבד.

יהודי העולם חוגגים את החג

בזמן הגלות נשכח החג על ידי יהודי העולם ונזנח כמו רבות ממצוות הארץ האחרות. הציון היחיד שלו היה בתפילה באי אמירת תחנון כפי שנהוג ביתר החגים השמחים שביהדות. בספרות המוסר והחסידות מציינים את היום הזה בהקשר אחר – כיום תחילת חשבון הנפש של כל יהודי ויהודי החל מתחילת אלול.
במדינת ישראל מציינים את ט"ו באב כחג האהבה ונהוג להשתתף בהופעות בחיק הטבע או בשמחות שונות. קיום ערבי פנויים פנויות מאוד נפוץ ביום זה וגם עריכת חתונות. מבחינה דתית נעשה נסיון לחזור לשילה המקראית ולערוך שם מן טקס מיוחד לציון היום כפי שהיה נהוג בימי קדם.

פורטל יהדות וט"ו באב

פורטל יהדות מוסיף ידע אודות ט"ו באב ומועדי ישראל נוספים, זרמים ביהדות, מנהגי העדות השונות ויהדות התפוצות: יהדות בבל, יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה ועוד.

התנ"ך

מה יהודי יודע על התנ"ך?

אין ספק כי התנ"ך הוא חוט השדרה המרכזי של יהדות בעולם כולו. אין כמעט קהילה של יהדות שלא מכירה את התנ"ך. התנ"ך עמד במרכזן של כל הקהילות בישראל – דרך יהדות בבל, ועד הקהילות הקטנות של יהדות מרוקו שישבו בכפרים. אפילו אצל יהדות תימן, שם לא כולם ידעו קרוא וכתוב, עדיין שמרו על ספרי תורה בצורה אדוקה במיוחד.
אבל מה בעצם אתם יודעים על התנ"ך? מה אתם יודעים על הקשר בין יהדות לבין תנ"ך? האם אתם באמת הוגים בו יומם ולילה? פורטל יהדות בא לעשות לכם קצת סדר, ולהסביר לכם כמה דברים שאולי לא ידעתם על התנ"ך שכל כך מקודש לדת היהודית.

לא לחינם יהדות מקדשת את התנ"ך

מי שמכיר קצת יהדות לעומק, יודע כי התנ"ך נקרא גם כ"ד הספרים – וזאת על שם 24 הספרים המקודשים שנמצאים בו. חשוב להבין, כי כל ספר בתנ"ך נחשב לספר מקודש. אולם רק חמישה ספרים בתנ"ך, נחשבים ממש כתורת אלוהים חיים – ואלו הם כמובן חמשת החומשים – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
את הקובץ השני של התנ"ך, כל אדם יהודי מכיר לרוב בתור קבצי נביאים. אלא שבתוכם יש למעשה שני קבצים ששונים מאוד אחד מהשני. הקובץ הראשון נקרא נביאים ראשונים. זהו קובץ מאוד היסטורי במהותו. הסיפור שהוא מציג הוא כרונולוגי, וממצאים היסטוריים וארכאולוגיים רבים, מצליחים לאשש סיפורים רבים שמסופרים בו. חשוב להבין שלמרות שבקובצי נביאים ראשונים אכן מופיעים נביאים כמו שמואל, נתן ואליהו, הרי שבמהותם קבצי נביאים ראשונים הם קודם כל סיפורים על מנהיגים צבאיים ועל מלכים.
לאחר מכן, באים קבצי נביאים אחרונים – שהם כבר באמת סיפורים וטקסטים אשר מתמקדים, אך ורק בנביאים ונבואות. בתוך פורטל יהדות נוכל לספר לכם כי לדוגמה, הנבואות שמופיעות בספר ישעיהו, הן נבואות מדהימות, אשר במידה רבה הן המקנות עד היום את מוסר הנביאים אשר היהדות מתהדרת בו.

מה עם קבצי כתובים?

כמובן שכאן לא נגמר ההסבר של פורטל יהדות על התנ"ך. הקובץ האחרון בתנ"ך הוא קובץ כתובים. זהו קובץ מורכב למדי, שכן הוא כולל בתוכו אסופת טקסטים, עם קשרים שונים וחלוקות שונות. בין השאר, בתוך קובץ כתובים אפשר למצוא את ספרי אמ"ת – איוב, משלי ותהילים. הם נקראים כך משום שהם נחשבים לספרות חכמה שכל יהודי ראוי שיכיר. קיימים כמובן קבצים נוספים כגון חמשת המגילות, אשר ממש משתמרות בתור מגילות בבתי הכנסת.
מעניין לציין, שבקהילות ישראל השונות, נפוצו לעתים גרסאות שונות של התנ"ך. כך לדוגמה, במקרה של יהדות אתיופיה, נפוצה ממש גרסה אלטרנטיבית לסיפורי התנ"ך, אשר מתמקדים בדמותה של מלכת שבא, הנחשבת לאחת מאימהות הקהילה.

שלוש הרגלים

שלושת הרגלים שכל יהודי מזהה

אם תלכו לקהילה כלשהי של יהדות בעולם, ותשאלו אותה מהם שלושת הרגלים, איזו תשובה תקבלו? יש היום אנשים שלא כ"כ בטוחים מהם שלושת הרגלים ויתרה מכך – הם אף לא יודעים במה מדובר. נכון שיש קהילות רבות כמו יהדות אתיופיה או יהדות בבל שנכספו במשך שנים לקיים את המצוות של שלושת הרגלים (שרבות מהן הן מצוות חקלאיות הקשורות אך ורק בא"י), אבל רבים עדיין לא מכירים את המצוות הקשורות למועדים אלו.
נתחיל משלושת הרגלים. מדובר על שלושה מועדים מרכזיים מאד בלוח השנה העברי – פסח, שבועות, וסוכות. או אם תרצו לדייק כפי שהם נקראים במקרא: חג המצות, חג הקציר, וחג האסיף. אז מה המשמעות של החגים הללו?

יהדות נותנת מסלול חיים חקלאי

לכל אחד משלושת הרגלים יש מצוות ספציפיות משלו עבור כל יהודי. אולם מי שבוחן אותם מקרוב, מגלה כי לא לחינם קבעה היהדות דווקא שלושה מועדים אלו. פסח מגיע בתחילת האביב, שבועות באמצע הקיץ, ואילו סוכות מגיע לרוב בתחילת או בשלהי הסתיו. כאשר חושבים על חברה חקלאית מוצאים בכך היגיון רב – בפסח, כל מה ששתלתם ונטעתם מתחיל סוף סוף להבשיל. בשבועות כבר אפשר לקצור את מרבית היבולים. בסוכות, אשר נקרא כאמור חג האסיף – אוספים את כל מה שעוד נותר, רגע לפני שעונת הגשמים תחל והיבולים יהרסו.
אז מה פורטל יהדות יכול כבר לחדש לכם בנושא? אם תשימו לב, לשלושת הרגלים יש מוטיב קבוע – הרגל. למה הכוונה בדיוק? הכוונה היא כמובן לעליה לרגל שכל יהודי צריך לקיים. אמנם העלייה לרגל הזו הייתה תקפה רק בזמן בית המקדש – אך השם עצמו נשמר. העיקרון של שלושה רגלים קבע, כי בעת מועדם, על כל יהודי לעלות לבית המקדש בירושלים, ושם להביא כתרומה לבית המקדש את הגידולים החקלאיים שלהם. זה גם מתקשר לכך ששלושת המועדים הללו הם מועדים מאוד חקלאיים במהותם.

יהדות – ומה עם המשמעות הדתית?

למרות שכאמור כבר במקרא, העיקרון של יהדות הוא עיקרון מאוד חקלאי באשר לשלושת הרגלים, אי אפשר להתעלם גם מההקשרים ההיסטוריים והדתיים שלהם. כבר במקרא מצוין, כי פסח הוא חג המצות – והוא זכר ליציאת מצרים. חג שבועות נקבע לזכר מעמד הר סיני וקבלת לוחות הברית (לכן גם נקרא חג מתן תורה). חג סוכות הוא לזכר נדודיהם של בני ישראל במדבר כ- 40 שנה וממנו המנהג לשבת במושב ארעי (סוכה) ולא בתוך הבית.
קהילות רבות ביהדות, כמו יהדות בבל, הקפידו לאורך מאות שנים לקיים את המצוות השונות הקשורות בשלושת הרגלים, למרות שמצוות העלייה לרגל עצמה התבטלה עקב חורבנו של בית המקדש. היום, אין ספק שמדובר על שלושה מועדים מרכזיים מאד עבור כל יהודי, ומיליוני יהודים מציינים אותם ברחבי העולם.

יום הכיפורים

יום הכיפורים הוא המועד החשוב ביותר עבור כל יהודי

כידוע לכם, לא כל יהודי הוא בהכרח שומר מצוות. גם בקהילות גדולות במיוחד שהיו קיימות, כמו של יהדות מרוקו, לא כל היהודים היו דקדקנים ומלומדים גדולים בתורה. אולם, אין ספק שכל מי שראה את עצמו שייך, ולו באופן רופף ביותר אל יהדות – הכיר את יום כיפורים ואת המצוות המיוחדות הקשורות ביום זה.
יש הרואים את יום הכיפורים בתור קודש הקודשים של מועדי ישראל. יש כאלה שטוענים שהשבת דווקא קדושה אף יותר, אולם כיום קיימת הנטייה לראות הן ביום הכיפורים והן בשבת כמועדים שכל אחד מהם קדוש יותר מהשני עבור כל יהודי, פשוט לכל אחד יש אלמנטים שונים לחלוטין שמעלים אותו על פני האחר.
היום, גם יהודי חילוני לחלוטין, שהוא צאצא למשל, של קהילת יהדות בבל, מכיר אמנם את מצוות הצום של יום הכיפורים, ואולי גם עוד כמה תעניות, אבל למה בעצם עושים את זה, ומה הטעם לכך?

יהדות – חז"ל מפרשים מן התורה

מי שהפכו את יום הכיפורים ליום חשוב כל כך בתוך היהדות, אלו הם גם המקרא וגם חז"ל. חשוב להבין שיום הכיפורים הוא מועד ותיק במיוחד ומופיע כבר במקרא, שם בני ישראל מצווים לענות את נפשם. עם זאת, המקרא לא פירש כיצד אותו עינוי צריך להתבצע, וכאן נכנסו חז"ל לתמונה. חז"ל קבעו על כל יהודי חמישה עינויי גוף, וכאן בתוך פורטל יהדות נציג לכם אותם. הראשון והמוכר ביותר הוא כמובן האיסור על שתייה ואכילה. נתון מדהים שהגיע לידי פורטל יהדות, מראה כי 70% מהיהודים בישראל צמים וזהו אחוז גבוה מאד.
האיסור השני לפי חז"ל הוא האיסור להתרחץ, ואכן יהודים מאמינים נוהגים לא להתרחץ במועד זה. כמובן שגם כל מלאכה אסורה במהלך יום הכיפורים. האיסור השלישי שחז"ל מציינים הוא "סיכה בשמנים" – הכוונה בתקופתם הייתה למעין אמבט מענג במיוחד בתוך תבלינים ושמנים. במילים פשוטות יותר – יום הכיפורים הוא לא הזמן לעבור עיסוי מפנק במיוחד. האיסור הרביעי הוא האיסור על קיום יחסי מין, והחמישי הוא האיסור ללבוש עור.

פורטל יהדות מסביר הכל על כפרות

אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת באשר ליום הכיפורים הוא נושא הכפרות. בעבר, היה נהוג לעשות כפרות עם תרנגול חי ואז להוביל אותו לשחיטה. מנהג זה הוא ככל הנראה התפתחות של השעיר לעזאזל שהיהודים שלחו מבית מקדש במהלך יום הכיפורים. עם זאת, כבר ביהדות של ימי הביניים היו יהודים חכמים שחלקו על כך. הטעמים בימי הביניים אמנם לא היו של צער בע"ח, אלא אחרים – מחשש שזה נראה כמו הקרבת קורבנות, שזה מחקה את עבודת המקדש ושזה מוביל לביטול הכשרות של התרנגול. כיום בימינו, יש לא מעט קהילות של יהדות, החל מצאצאי יהדות אתיופיה ועד לצאצאי יהדות אשכנז, שחשים כי מדובר במנהג פסול בשל צער בע"ח, ובמקום זה מבצעים את הכפרה עם כסף שאותו הם תורמים לצדקה.

ראש השנה

האם ראש השנה הוא באמת תחילת השנה החדשה עבור כל יהודי ויהודי?

אין כמעט קהילה של יהדות בעולם, שלא חוגגת את ראש השנה. החל מקהילות מרכזיות כמו יהדות בבל וגם יהדות מרוקו, ועד לקהילות שנחשבו מנותקות כמו יהדות אתיופיה – כולם מציינים וחוגגים את ראש השנה. אבל האם ראש השנה באמת היה תמיד תחילתה של שנה חדשה? מי שיעיין בתנ"ך, יראה כי המקור של ראש השנה היה שונה במקצת. ככל הנראה, המטרה המקורית של ראש השנה הייתה כמעין מועד מקדים ליום הכיפורים שחל מעט אחריה, כאשר מצוות התרועה הייתה חובה על כל יהודי בקהילה שלו. התורה מצווה על כל יהודי שלא לעשות כל מלאכה בראש השנה, להקריב קורבן ולתקוע תרועה. אבל האם פורטל יהדות בעצם אומר כי ראש השנה הוא לא חג שבאמת קיים?

יהדות וראש השנה – ברור שזהו חג חשוב

פורטל יהדות לא מתיימר כמובן לומר, כי החג אשר כל יהודי חוגג כראש השנה איננו חג אמיתי. כפי שאתם רואים זהו חג אמיתי לגמרי, פשוט בתחילה הייתה לו בעיקר משמעות של הכנה לקראת יום הכיפורים. עד ימינו אנו, ראש השנה נחשב כחג מקדים ליום הכיפורים וביניהם נמצאים עשרת ימי תשובה. חז"ל אומרים (ויש רבים המצדדים בהם) כי כבר בראש השנה יש דינים שנחתמים לחלוטין – אלו הם דינם של הצדיקים הגמורים ודינם של הרשעים הגמורים. הם אמנם מיעוט, אך בעבור הצדיקים – האל מראש דן אותם לחיים, ואת הרשעים מראש דן למוות. כך האל כלל לא מתעסק בגורלו של כל יהודי ויהודי שהוא צדיק או רשע, אך את רוב האוכלוסייה, שנמצאת בטווח – הוא בודק בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
אז מתי ראש השנה הפך חג של שנה חדשה? בתנ"ך כאמור, תשרי הוא החודש השביעי ולא הראשון. החודש הראשון הוא בכלל ניסן – מה שהגיוני מאד לאור יציאת מצרים. מי שהגדירו את ראש השנה כתחילת השנה החדשה היו התנאים במשנה, שהגדירו את מועד התרועה בתור תחילת השנה החדשה. הרמב"ן אגב, ניסה לאחד בין שתי התפיסות – וטען כי מניין החודשים אמנם מתחיל בניסן, אך השנה החדשה מתחילה דווקא בתשרי. היום כבר נהוג בכל קהילה של יהדות, לראות את תשרי בתור החודש הראשון.

למה כל יהודי חוגג במשך יומיים?

אחת השאלות הטובות ביותר, היא מדוע ראש השנה נחגג במשך יומיים ולא יום אחד. הסיבה לכך היא שבעבר, כדי לדעת מתי בעצם ראש השנה נכנס, היה יושב בית דין בירושלים בעת העתיקה, והיו קובעים מתי חודש תשרי מתחיל. לרוב גם היה לוקח זמן עד אשר ההודעה הייתה נשלחת לתפוצות היהדות בעולם, ומכאן שחגגו לרוב את ראש השנה ביום שבו בית הדין דן, וגם יום אחרי, ליתר בטחון. גם כאשר נקבע לוח קבוע ובא"י לא היה כל צורך בטווח הביטחון, נקבע לבסוף כי בכל מקרה ראש השנה ייחגג על ידי כל יהודי ויהודי במשך יומיים.

ספרי קבלה

הסוד מאחורי ספרי קבלה

סביב ספרי הקבלה של היהדות (הידעתם? יש גם ספרי קבלה נוצריים) יש לא מעט שמועות שונות. הדבר נובע בין השאר מכך שהקבלה היא תורת הסוד, וככזו – יש סביבה לא מעט ערפול ומסתורין. עם זאת, חשוב בהחלט שכל יהודי יכיר ולו את הבסיס של ספרי הקבלה, ואת ההתפתחות ההיסטורית שלהם. לכן בתוך פורטל יהדות עשינו לכם סקירה היסטורית קצרה של ספרי הקבלה, שתבינו במה בדיוק מדובר.
חשוב להבין כי הקבלה ככלל, הייתה חלק מרכזי ביהדות עוד מההתחלה. במאה ה- 8-9 חלה דעיכה במעמדה של הקבלה ביהדות, שכן כוחות שונים ביהדות ניסו לבסס מחשבה יותר רציונלית, בעיקר בהשפעת פילוסופיה יוונית. הדבר גם בוצע כתגובת נגד לקראות, שבתחילת דרכה הייתה מאוד משיחית ומיסטית. לכן היהדות הרבנית דחתה מוטיבים מיסטיים. אולם, כבר במאה ה- 12 חל מהפך בנושא, כאשר חיבור הקבלה הממשי הראשון פורסם – ספר הבהיר. במקביל פורסם גם ספר היצירה. שני החיבורים מיוחסים לתקופת המשנה, ומתארים בעיקר את בריאת העולם.

ספרי קבלה מתפתחים ביחד עם יהדות

לאחר מכן, הגיע השיא הראשון של ספרי הקבלה ותנועת הקבלה בכלל עם פרסומו של ספר הזוהר. ספר הזוהר הוא כה מפורסם, עד שלא רק קהילות של יהדות ברחבי העולם מכירות אותו (כמו יהדות אתיופיה או יהדות בבל), אלא גם בני דתות אחרות מכירים אותו בצורה בסיסית. ספר הזוהר מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, וכולל בעיקר פרשנויות שונות על התורה ומצוות יהדות שונות, כמו גם סיפורים שונים על התגלויות בפני רשב"י וחבריו.
נקודת הציון הבאה היא גירוש ספרד – שהביא לפריחה ולחיבורים רבים בספרות הקבלה, בעלי אופי משיחי למדי. אולם, אלו נעלמו די במהרה ולא השאירו חותמם. מי שהיה יוצא דופן היה הרמ"ק – רבי משה קורדובירו. רמ"ק הגיע לצפת, ושם החל להפיץ את תורתו, הקשורה בעיקר לספירות שונות של אור ואלוהות. הרמ"ק הפך להיות יהודי מקובל ידוע מאוד בעיר, אולם תורתו הייתה מוכרת בעיקר בתוך תחומי א"י, ולא כל הקהילות היהודיות הכירו אותו.
השינוי בא למעשה עם תלמידו של הרמ"ק – הלוא הוא האר"י המפורסם. האר"י הוא רבי יצחק לוריא, וגם הוא פעל בצפת ונחשב למעשה לממשיך דרכו של הרמ"ק. האר"י עשה שינוי יסודי ומהותי מאוד בקבלה – שכן הוא דיבר לראשונה על ישויות שנלחמות אחת בשניה. בעיני האר"י והקבלה הלוריאנית שאותה הוא ייסד, האלוהות למעשה הסתלקה מן העולם – אך ורק כדי לחזור, ובכוח האנשים להחזיר אותה. האר"י עצמו כמעט לא השאיר אחריו ספרי קבלה, אלא רק חיבורים מעטים.

ומה אחרי האר"י?

כמובן שיש עוד ספרי קבלה אשר פורטל יהדות יציג לפניכם, שהתבססו רובם ככולם על הקבלה הלוריאנית של האר"י. בין ספרי הקבלה אשר כל יהודי ראוי שיכיר, ניתן לציין את הסולם ואת תלמוד עשר הספירות. אלו הם ספרי קבלה שחיבר הרב יהודה לייב אשלג, הידוע גם בכינוי בעל הסולמות, וחיבוריו הם בעיקר פרשנות על ספר הזוהר. חשוב לדעת שהיום ספרי קבלה הם כאמור חלק בלתי נפרד מהיהדות, ואף קהילות מופרדות כמו יהדות אתיופיה שלא הכירה את הקבלה בעבר, מנסה להכיר היום את היסודות שלה.

הלוח העברי

יהדות – הלוח העברי משלב בין השמש לירח

אתם לא חייבים להיכנס אל פורטל יהדות, כדי להכיר את הלוח העברי. כל יהודי, וכל קהילה של יהדות ברחבי העולם מכירה את הלוח העברי. כך לדוגמה, אפילו קהילת יהדות אתיופיה, שפעלה במנותק מקהילות יהודיות שונות – מכירה את הלוח העברי ופועלת לפיו.
בהשוואה בין הלוח העברי לבין לוחות אחרים, נוכל לראות שהוא מייצג למעשה את השילוב הטוב ביותר. הלוח הנוצרי-גרגוריאני מתייחס לשנת שמש בלבד, ולהקפה של כדור הארץ סביב השמש. לעומתו, לוח השנה המוסלמי קשור אך ורק למולד הירח, ולכן החגים באסלאם נודדים בין העונות השונות לאורך השנים.
לעומת זאת, הלוח העברי מציע משהו מיוחד מאוד – הבסיס הוא אמנם מולד הירח, אך נעשות גם התאמות להקפת השמש. כך אגב, החגים נשמרים בכל שנה באותן העונות.

איך יהדות קובעת את הלוח העברי?

השאלה היא כמובן, החל מאיזה שלב בכלל, יהדות החלה לעשות שימוש בלוח נפרד משלה. העדויות על לוח עברי קיימות כבר במקרא – וכבר מימי המלכות כנראה שהיה לוח שנה עברי ששימש את העברים. גם אחרי גלות בבל, המשיכו היהודים לשמור על לוח השנה שלהם, וככל הנראה בהשפעה בבלית השתנו גם השמות של החודשים.
הלוח העברי נקבע במהותו לפי מולד הירח כאמור. בתקופות קדומות למדי, על מנת לקבוע את היום, התכנסו בכל פעם לראות בכל לילה מחדש את מצבו של הירח – וכך נקבע היום, ונקבע האם עבר יום או לא עבר יום. חשוב לציין, שבניגוד לנצרות, במקרה של יהדות לוח השנה נקבע לפי שקיעת השמש וזריחתה ולפי מצבו של הירח. לכן היה חשוב להשתמש בכלים אסטרונומיים, כדי לקבוע האם כבר נגמר חודש או אם לא.
הדבר השתנה בשנת 359, כאשר יהודי בשם רבי הלל נשיאה שינה את הכל. מי היה רבי הלל נשיאה? לפי פורטל יהדות, מדובר באחד מהצאצאים של רבי יהודה הנשיא, שהחליט כי כעת אי אפשר יותר להסתמך על תצפית יומיומית, ויש לגבש כלים קבועים לקביעת לוח השנה. גדולתו של רבי הלל נשיאה, היא שעד היום החוקים שלו קיימים ותקפים – והם גם תואמים למולד הירח ולהקפת כדור הארץ סביב השמש.

מה עוד פורטל יהדות יכול לחדש?

לא לחינם לוח השנה התקבע במגוון קהילות – דרך יהדות בבל ועד יהדות מרוקו. היום לוח השנה כולל בתוכו מספר עקרונות, כך שהם שומרים על היציבות שלו לאורך מאות השנים שעברו. כך נקבעו הכללים עבור השנה המעוברת, שחוזרים על עצמם כל 19 שנה, כדי שלא ייווצרו פערים בין המועדים לבין העונות. כמו כן, ישנם חודשים שלעתים כוללים 29 ימים ולעתים 30 ימים, וגם לכך יש חוקיות קבועה. עד היום חוקרים מתמטיקאים ואסטרונומים את חישובי לוח השנה היהודי – ונדהמים לגלות עד כמה הם מדויקים.

השבת

השבת שומרת על יהודי או שמא יהודי שומר על השבת?

אולי אחד מהסממנים הבולטים ביותר של יהדות, שמוכרים בכל העולם, בקרב כל הקהילות ללא יוצא מהכלל – דרך יהדות אתיופיה המבודדת ועד ליהדות בבל העשירה והגדולה, היא השבת. השמירה על השבת היא אחד מאבני היסוד של היהדות, וללא שמירת השבת – אין למעשה היהדות מתקיימת. אפילו הוגים חילונים כמו ביאליק וכצנלסון – טענו כי מדינה שבסיסה הוא יהדות והעם היהודי, ללא שמירת השבת – היא מדינה חרבה שלא תקום.
אבל מהי בעצם השבת? מה פורטל יהדות יכול לחדש לכם על השבת? איך שומרים למעשה על השבת ומניין היא בכלל הגיעה? על כל אלה – תקבלו תשובות.

פורטל יהדות מפרט על השבת

לפי התנ"ך, השבת הייתה שלב מוקדם מאד בעולם. למעשה – השבת היא בין השאר לזכר העובדה שהאל שבת ממלאכתו ביום השביעי, ולא המשיך את הבריאה יותר. אם כי חשוב לציין כמובן, שעבור יהודי השבת מסמלת גם דברים נוספים – כמו חיזוק הקשר בין האדם לאל, זכר ליציאת מצרים, ואף התרוממות של הנפש.
מדהים לגלות בנוגע לשבת, זה שהיא השפיעה גם על עמים אחרים, והנחילה למעשה תפיסה מהפכנית ביותר לעולם. חוקרים שמו לב, כי בתרגום ה-70 (תרגום התנ"ך ליוונית בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה) המילה "שבת" נשתמרה כמו שהיא, ואין לה תרגום. גם היום, כאשר רוצים לציין בשפות הזרות את השבת, היהודים מתייחסים אליה בשמה – שבת. למה זה חשוב? כי זה מדגים על הייחודיות שלה. בעוד שבתרבויות העולם העתיק, הקודש נתפס כקשור אך ורק למקום ספציפי (כך לכל עיר היה מקדש משלה וכיו"ב), הרי שרעיון השבת ביחד עם יהדות הציע קונספט חדש לחלוטין – הקונספט של קודש לפי מועד, קודש לפי זמן, ללא שום תלות במיקום. היום יהודי יכול לחגוג את השבת בכל מקום שבעולם שבו הוא נמצא – החל מהקהילה של יהדות מרוקו, ועד ליהודי שיושב לבד בטיול במזרח הרחוק.
מקורות עתיקים נוספים, אף מספרים כי השבת נשמרה לא רק בקרב יהודים – אלא חלחלה גם לתרבויות אחרות, וכך יוספוס פלביוס מספר, כי בערים רומאיות רבות, אכן מנהג המנוחה ביום שבת נעשה לנפוץ ולמקובל עד מאד – עד כדי כך היה כוחה של השבת חזק.

ומה עושים בשבת?

יהדות יצרה כאמור קודקסים הלכתיים שונים, אשר רובם ככולם עוסקים בין השאר גם בנושא השבת. בשבת ישנן מצוות אשר היהודים מחויבים בעשייה שלהם. אולם, כפי שתראו בתוך פורטל יהדות, ישנן גם 39 מלאכות אשר אסור לבצע בשבת – ומכאן גם השורש של שמה, הקשור לשביתה מכל מלאכה. נכון להיום, יש גם פטנטים רבים המאפשרים לאנשים מאמינים ליהנות מדברים כמו חשמל בשבת ואמצעים נוספים, מבלי לחלל אותה.

ספר הזוהר

האם יהדות מקבלת את ספר הזוהר?

דומה שבתוך קודקס הספרים היהודי, אין עוד ספר מעורר מחלוקת כל כך כמו ספר הזוהר. מצד שני, אף ספר אחר לא הפך נפוץ כל כך ברחבי העולם. אמנם קהילות כמו יהדות אתיופיה או יהדות מרוקו קיבלו על עצמן את ההכרה בקודקסים מקודשים שונים, אבל מדהים לראות שהיום גם נוצרים ובני דתות נוספות מוצאים עניין רב בספר הזוהר, למרות שהוא ספר יהודי לחלוטין, ואיננו כולל בתוכו אף אלמנט נוצרי או כופר כזה או אחר. אז איך אפשר להסביר את הייחוד הזה של ספר הזוהר?

על פי היהדות והאמונה היהודית, ספר הזוהר הוא חיבור מוקדם במיוחד – למעשה הוא חיבור מימי התנאים, במאה ה-2 לספירה, אשר חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי. החיבור הזה כולל למעשה מעין שיחות של רבי שמעון בר יוחאי עם חבר מרעיו ותלמידיו, בהן הם דנים על סוגיות שונות. למרות שנוטים פעמים רבות לייחס את ספר הזוהר לקבלה ולמיסטיקה (והוא אכן כזה), חשוב לדעת שיש בו גם חלקים אחרים – כמו פרשנות על התורה ועל תרי"ג מצוות.

אז מה פורטל יהדות יכול לחדש לכם?

האם אתם יודעים מה בדיוק כולל ספר הזוהר? האם בכל ראוי שכל יהודי יכיר את ספר הזוהר? ככלל, הלימוד של ספר הזוהר צריך להיעשות ע"י יהודי מומחה בקבלה, אך זה בהחלט תקין שתרצו לדעת עוד על הספר, ותדעו בקווים כלליים על מה מדובר.
ספר הזוהר כולל בתוכו בין השאר שלוש אידרות שונות. מהי האידרא? אידרא בארמית היא מושב. כאן זה המקום אגב לציין, שחלק נכבד מאד מהספר כתוב בארמית. חלק נוסף כתוב בעברית-תנאית קדומה, מה שבהחלט מוסיף לאמינות שלו.
מכל מקום, ישנן כשלוש אידרות שונות – אידרא זוטא, אידרא רבא ואידרא דברי משכנתא. כל אחת מהאידרות מתארת חלקים מרתקים מאד. כך לדוגמה, אידרא רבא מתארת את השלב שבו רבי שמעון בר יוחאי, נחשף למעשה לפנים השונות של האל ומביט בו באופן ישיר. מדובר בטקסט מעניין ביותר. בסופה של האידרא רבא, חשוב להבין כי רבי שמעון בר יוחאי נפטר – שכן לאף אדם, יהודי קדוש ככל שיהיה, אין את היכולת לשאת את פרצופו של האל בעודו בחיים.

יהדות – מה מעמדו היום של ספר הזוהר?

כאמור, ספר הזוהר התקבל בחיוב בקהילות רבות. בתוך יהדות בבל לדוגמה הספר נטמע בצורה מוצלחת למדי, כמו גם בקהילות שהיו בעיקר ספרדיות ופחות אשכנזיות. נכון להיום, יש קהילות רבות מאד בתוך יהדות אשר מקבלות את ספר הזוהר ומכירות באמיתות תוכנו. קיימת כיום מחלוקת, האם ראוי שרק יהודי יכיר את יסודות ספר הזוהר, או שגם לבני דתות אחרות מותר להכיר אלמנטים שונים בתורת הסוד. מכל מקום כל יהודי בהחלט רשאי לדרוש בספר.

השולחן הערוך

האם אתם מכירים את שולחן ערוך?

נכון להיום, הקודקס ההלכתי עליו מתבססות כל הקהילות היהודיות בעולם, ועליו התבססו כל הקהילות בעולם – החל מהקהילה של יהדות בבל, ועד לקהילה של יהדות מרוקו – זהו שולחן ערוך. שולחן ערוך הוא חיבור מרכזי הקשור אל יהדות יומיומית. לא מדובר כאן על חיבור שנועד דווקא להפוך את הקערה על פיה. לא מדובר בחיבור יהודי שנוהג להפוך את סדרי בראשית – אלא דווקא בחיבור יהודי שנועד פשוט לעשות את החיים של כל יהודי ויהודי הרבה יותר פשוטים. לכן, גם עריכת שולחן ערוך היא בצורה של הלכות פשוטות מאוד להבנה, שאף יהודי שאיננו שומר מצוות – יוכל להבין די בקלות. אבל כדי שתבינו בדיוק מהו שולחן ערוך ראוי שתקבלו רקע היסטורי מתאים על החיבור.

שלב ההלכה האחרון בתוך יהדות

למעשה, מבין חיבורי ההלכה המרכזיים, שולחן ערוך הוא החוליה האחרונה בשרשרת. אחריו קמו רק ספרים שנועדו לפרש אותו, אך לא קמו ספרים אשר ניסו מאז לכתוב הלכה מחדש (יוצאת דופן היא קהילת יהדות אתיופיה, אשר התקיימה במנותק מכל המרכזים היהודיים הגדולים והמוכרים).
אבל מהו שולחן ערוך? ע"י מי הוא נכתב ולאיזו מטרה? כדי להבין את ההיסטוריה של שולחן ערוך, צריך לחזור מעט אחורה. במהלך המאה ה- 13-14 פורסם חיבור בשם "ארבעת הטורים". טור זה פורסם על ידי רבי יעקב בן רבי אשר. ארבעת הטורים היה מהפכני בזמנו, כי בניגוד לספרי הלכה שהתבססו על הסדר המשנאי (כמו התלמוד ומשנה תורה), הרי שהחלוקה כעת הייתה שונה – והייתה למעשה לארבעה חלקים שונים (ומכאן השם ארבעת הטורים) על מנת שלכל יהודי יהיה קל להתמצא. ארבעת הטורים הם: "אורח חיים", שלמעשה מקיף את סדר היום אשר יהדות קבעה לכל אדם מאמין. הטור השני נקרא "יורה דעה" והוא מתייחס להלכות של מותר ואסור, כאשר מדובר בעיקר על דיני חקלאות ועל דיני שחיטה וכשרות. הטור השלישי הוא "אבן העזר" העוסק בדיני אישות, והטור הרביעי נקרא "חושן משפט" העוסק בעיקר בדיני נזיקין.

פורטל יהדות מדבר על שולחן ערוך

אבל מה הקשר בין זה לבין שולחן ערוך? הרי בתוך פורטל יהדות מסופר לכם על שולחן ערוך ולא על ארבעת הטורים! אלא שכאן מגיעה הפואנטה. כ- 200 שנה אחרי חיבור ארבעת הטורים, החליט ר' יוסף קארו לקיים פירוש גדול ומקיף על ארבעת הטורים. מדובר בחיבור יהודי עצום, פחות מוכר כיום שנקרא "בית יוסף". חיבור יהודי זה נועד להיות במקור הקודקס ההלכתי החדש, אלא שהוא היה עצום מידי בהיקפו כדי להיות כזה. במקום זה – הוציא בהמשך קארו מעין גרסה מקוצרת של חיבורו, אשר מחולקת הלכות-הלכות, והיא הרבה יותר פשוטה להבנה – וזהו החיבור המפורסם "שולחן ערוך". כמו ארבעת הטורים גם הוא מחולק לארבעת החלקים שהזכרנו. חשוב לציין, שהספר מותאם בעיקר אל יהדות ספרד, ולכן התווספו אליו בהמשך הגהות הרמ"א שנועדו להתאימו אל יהדות אשכנז. עם זאת, כיום יש ניסיונות (בעיקר של הרב עובדיה יוסף) לבטל את ההגהות, ולהשאיר את השולחן ערוך כפי שהוא.

התלמוד

התלמוד שנשאר עד היום

אין ספק שיש היום ספרי קודש רבים מאד בתוך היהדות. יש את התנ"ך, המשנה, התוספתא, שולחן ערוך, ועוד חיבורים שונים ורבים מאד. אולם היום טקסט הלימוד המרכזי ביהדות היה ונותר התלמוד, בדגש על התלמוד הבבלי (קרי – הגמרא). אבל למה דווקא התלמוד, ולמה דווקא התלמוד הבבלי? האם לא ראוי שחיבורים אחרים יעמדו במרכז הלימוד? ולמה לא תלמוד ירושלמי? למה דווקא יהדות בבל חיברה את התלמוד שנפוץ בעלם כולו, ולא קהילות אחרות כמו יהדות מרוקו או יהדות אתיופיה?
כפי שתבינו מיד, זה ממש לא מקרה שכל יהודי היום מכיר את המונח התלמודי, וזה לא מקרה שתלמידי חכמים עד היום דורשים בתלמוד, אפילו שיש קודקסים הלכתיים חדשים יותר, שמתאימים יותר לחיי היום יום. בשלב זה, פורטל יהדות יחזיר אתכם למקום שבו הכל התחיל – אי שם במאה החמישית לספירה.

יהדות עשתה עדכון למשנה

במובן מסוים, התלמוד הוא סוג של עדכון של המשנה. המשנה היא הבסיס ההלכתי עבור היהדות, אך לאחר 200 שנה, כמובן שדברים השתנו. המציאות שבה כל יהודי חי השתנתה מאוד, וזאת על רקע הפיצול בין קהילת יהודי בבל לבין קהילת יהודי א"י. כך בשתי הקהילות התחברו תלמודים שונים, בהתאם למציאות שבה פעלו. בגלל זה אגב, בכל אחד מהתלמודים מה שעומד במרכז היא המשנה – ולאחר מכן בא לימוד, פלפול ומדרשים על בסיס אותן משניות.
אז למה התלמוד הבבלי הפך להיות זה שמדברים עליו בתוך פורטל יהדות, ולא התלמוד הירושלמי? חשוב להבין שאורכו של התלמוד הירושלמי הוא בערך שליש מהתלמוד הבבלי (אם כי גם זה אורך מרשים מאד). למה זה קרה? כי התלמוד הירושלמי נכתב על רקע רדיפות של יהודי א"י ע"י השלטון הרומי-ביזנטי-נוצרי. לעומת זאת, יהודי בבל נהנו משקט יחסי ומשגשוג תרבותי, כלכלי ורוחני – דבר שאפשר את יצירת הקודקס ההלכתי העצום הנ"ל. התלמוד עצמו מחולק כמו המשנה לשישה סדרים, בהתאם לסדר המשנאי. למעשה, היום כאשר מדברים על ש"ס, הכוונה היא לא לששת הסדרים של המשנה – כי אם לששת הסדרים של התלמוד. כך התלמוד למעשה עלה על המשנה, וכיום לומדים אותו בעיקר בישיבות.

פורטל יהדות מוסיף לכם מידע על התלמוד

נכון להיום, בתוך התלמוד יש גם תוספות שונות, מעבר לחלק עצמו של הפירוש וההתפלפלות. המהדורה הנפוצה ביותר של התלמוד היא מהדורת דפוס וילנה, אשר כוללת בתוכה מספר מרכיבים מרכזיים. המרכיב הראשון הוא פירוש רש"י לתלמוד – זהו פירוש מובן יחסית, הכתוב בשפה פשוטה, המפרש חלקים שונים בתוך התלמוד. קיימות גם התוספות לתלמוד – אלו הם תוספות בעיקר של יהדות אשכנז. קיימות עוד תוספות שונות המופיעות בתוך התלמוד שראוי שכל יהודי יכיר – כמו לדוגמה תוספות המפנות לחלקים אחרים בתלמוד שכבר דנים בסוגיה ספציפית, או הפנייה לחלקים אחרים בספרות היהודית, כולל המקרא וספרות הלכתית נוספת, אשר דנים בסוגיה.

המשנה

איך משנה תורה השפיעה על כל יהודי ויהודי?

אתם אולי לא יודעים זאת, אבל בתוך היהדות יש כמה ספרים, אשר השפיעו בצורה משמעותית מאוד על החיים של כל אחד ואחת מכם. רוב היהודים מכירים חיבורים שונים ביהדות כמו לדוגמה המשנה או התלמוד. גם קהילות רבות כמו יהדות בבל או יהדות אתיופיה מכירות חיבורים אלו. אולם מה באשר לחיבור המפורסם משנה תורה?
חיבור זה אמנם קצת פחות מפורסם, ופחות מוכר לכל יהודי חילוני – אבל זה ממש לא מוריד מהחשיבות שלו! כאן בתוך פורטל יהדות, תוכלו לקרוא מידע חשוב מאד.
משנה תורה הוא חיבור של הרמב"ם ומדובר ממש על מפעל חייו החשוב ביותר. החיבור עצמו נכתב לאורך המאה ה- 12 ותפקידו הוא אחד ויחיד – להוות את קודקס החוקים העיקרי והגדול ביותר, שיחליף את הקודקסים האחרים (קרי, בעיקר את התלמוד). אולם העבודה שהרמב"ם עשה, מעבר לחשיבות ההלכתית שלה, היא עבודה מדהימה בכל קנה מידה באשר הוא.

הרמב"ם התייחס לכל חיבורי יהדות הרלוונטיים

חשוב להבין, שעבודתו של הרמב"ם שינתה לחלוטין את הסדר שהיה מקובל עד אז. הרמב"ם לא נצמד לסדר של המשניות, אלא יצר סדר חדש משלו, אך במקביל לא התעלם מאף חלק של ספרי קודש שנמצאים ביהדות. למעשה, אם יש חיבור שנמצא בתוך יהדות רבנית – סביר להניח שהרמב"ם השתמש בו. בחיבורו משנה תורה הרמב"ם השתמש בתנ"ך, במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשי ההלכה השונים.
נקודה חשובה מאד לציון עבור משנה תורה, היא שזהו אחד מהחיבורים היחידים שהרמב"ם חיבר בעברית ולא בערבית. העברית של הרמב"ם היא עברית משנאית פשוטה להבנה גם היום. הדבר מראה על כך שהרמב"ם ייעד את משנה תורה להיות ספר של תלמידי חכמים – ולכן הוא נכתב בעברית ולא בערבית. אגב, תוספת חשובה אשר פורטל יהדות יכול לתרום לכם: גם מורה נבוכים, ספר הפילוסופיה של הרמב"ם הוא ספר לתלמידי חכמים בלבד, ובכל זאת נכתב בערבית. מדוע? משום שהשפה העברית עוד לא הייתה בעלת מנוחים פילוסופיים, ולכן הרמב"ם פשוט נאלץ להשתמש בשפה הערבית, שכבר הושפעה רבות מהפילוסופיה היוונית.

מי מקבל את משנה תורה?

חשוב מאוד לציין, שבתוך משנה תורה, הרמב"ם עשה שינוי של ממש עבור כל יהודי. מדוע? משום שהרמב"ם לא מציין בכלל את מקורותיו. הדבר הוביל בין השאר גם בהתנגדות למשנה תורה. קהילות של יהדות מרוקו, כמו גם של יהדות אשכנז לא תמיד נטו לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם משום שלא הזכיר מקורות. לאורך השנים אגב, הרמב"ם הכיר בטעותו זו.
עם זאת, אין להכחיש כי הרמב"ם הצליח במלאכתו. כיום אמנם לא גוזרים את ההלכה ישירות ממשנה תורה – כי אם משולחן ערוך של יוסף קארו. אך בעצם העובדה שקארו (וגם הרא"ש שחיבר את ארבעת הטורים) הסתמך רבות על משנה תורה, מראה עד כמה מפעלו העצום של הרמב"ם זכה למעשה להצלחה עד לימינו.

יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה

יהודי אתיופיה מכונים "בית ישראל" או באמהרית: "ביתא אישראל" שפירושו הוא "קהילת ישראל". יהדות אתיופיה התקיימה באזור חבש שהיה חלק מהאימפריה החבשית והאתיופית המחולקות כיום בין כמה מדינות האזור. יהודי אתיופיה היו מנותקים במשך דורות משאר קהילות ישראל ולכן מנהגיהם שונים מאלה של ההנהגה הרבנית, זו הספרדית וזו האשכנזית, אך באופן כללי זיקתם של יהודי אתיופיה למנהגי יהדות קרובה יותר למנהגי הספרדים כמו יהדות מרוקו, יהדות בבל ויתר מדינות אסיה וצפון אפריקה.

יהודי אתיופיה – היסטוריה קצרה

לאחר שקיבלה את הנצרות במאה הרביעית, הפכה ממלכת חבש ההיסטורית לממלכה נוצרית. היהודים התיישבו בה בערך באותה התקופה במקום שכונה מאז "ארץ היהודים". היהודים חיו שם באופן עצמאי למדי. מידת העצמאות השתנתה במהלך הדורות ובמאה ה-13 הצליחו היהודים בראשות יהודית המלכה להדוף פלישה לממלכה ואף כבשו את עיר הבירה של חבש – אקסום. הכוחות המשיכו להתעמת אלה עם אלה עד שבתחילת המאה ה-17 סופחה הממלכה סופית לאתיופיה. בתקופה זו נהנו יהודי אתיופיה מחופש ורבים מהם השתלבו בממשל ובצבא הקיסר. לעומתם, היו רבים שלא נענו לקריאה להשתלב ונמנעו ממגע עם הנוצרים. המחיר ששילמו יהודים אלה תבע מהם עוני מחפיר וחיי מחסור וכן שלילה הדרגתית של זכות הפולחן הייחודי שלהם. בשנת 1862 ניסו רבים מבני יהדות אתיופיה לעלות לארץ ישראל, אך רבים מהם ניספו בניסיון כושל זה. שנים של בצורת, מלחמות ומגיפות פגעו קשות בקהילת יהדות אתיופיה עד שבשנות ה-70 של המאה העשרים החלו שלטונות ישראל להעלותם לארץ, עד שרוב יהודי אריתריאה וכן יהודי אתיופיה הגיעו ארצה.

יהדות אתיופיה – שם הקהילה

יהדות אתיופיה כונתה בשמות רבים. שמה המסורתי הוא כאמור: "ביתא אישראל" שפירושו קהילת ישראל והשם הוצמד לקהילה כאשר במאה הרביעית, עם התנצרות האימפריה החבשית סרבו היהודים לעשות כן. שם זה גם מקובל על רוב החוקרים הכותבים אודות קהילה זו מאז שנות השמונים של המאה העשרים. בסביבה הנוצרית כונו יהודי אתיופיה בשם "אייהוד", ככינוי גנאי. הכינוי פלאשה (פלאשים) שפירושו גולים גם דבק ביהודי אתיופיה. פורטל יהדות אתיופיה מרחיב אודות ההיסטוריה של שמות הקהילה וכן בנושאי תרבות אחרים.

יהדות אתיופיה ומדינת ישראל

יהודי אתיופיה סבלו מגזענות בתחילת דרכם ולאחר קום המדינה לא רצו המוסדות המיישבים בארץ להביא את יהודי אתיופיה מכל מיני סיבות. חלק אמרו כי יש להביא תחילה את יהודי מדינות האיסלם שהיו נתונים ללחץ גדול במדינותיהם וכן את שארית הפליטה מאירופה, ואחרים טענו כי לאתיופים מחלות מדבקות, חוסר רצון ליצור בעיות גזע ושאר טענות חסרות שחר. עד תחילת שנות השבעים לא קיבלו יהודי אתיופיה מעמד של יהודים "כשרים" על ידי המדינה והרבנות ונגד רבים מהם ששהו כבר בארץ הוצאו צווי גירוש מטעם משרד הפנים. רק לאחר שהשתנתה המפה הפוליטית והופעל לחץ גדול על ממשלת ישראל, בין היתר על ידי ארגונים יהודים אמריקנים, הוחלט להתייחס אל יהדות אתיופיה באופן שונה ולהעלותם לארץ. החל משנת 1975 החלה עליית יהודי אתיופיה לישראל ובמהלך העשורים הבאים הובאו לארץ מרבית יהודי קהילה זו. נכון לשנת 2012 ישנן עדיין בעיות קליטה רבות ליוצאי אתיופיה וצאצאיהם, אך שילובם בחברה מתנהל כל הזמן גם אם בקצב איטי מאד.

יהדות בבל

הקהילה העתיקה של יהדות בבל

אין ספק שאתם מכירים היום שורה ארוכה מאד של קהילות של יהודים שהיו ברחבי העולם. קהילות כמו יהודי אתיופיה לדוגמה, התפרסמו רק בעשורים האחרונים, אל מול קהילת יהדות מרוקו, שהייתה מוכרת יותר כבר מאות שנים.
אולם אף קהילה לא הייתה מעולם מפורסמת וחשובה כל כך, כמו הקהילה של יהודי בבל. שורשי הקהילה נעוצים כבר בתנ"ך – שם מסופר על גלות יהדות בבל. גם היום, חוקרים מסכימים כי גלות יהדות בבל הייתה מאורע אמיתי לחלוטין, שממנו החלה להתפתח קהילה יהודית גדולה למדי בבבל. גם אחרי שיבת ציון, כאשר היהודים הורשו לחזור לא"י – הייתה קהילה גדולה מאוד שנשארה בבבל, וכל יהודי היה יכול לחזור אליה. אז מה פורטל יהדות יוכל לחדש לכם על הקהילה?

יהדות שחיה לצד דתות אחרות

הסיפור של יהודי בבל, הוא במידה רבה מאד סיפור של דו קיום. כאן בתוך פורטל יהדות תוכלו לקרוא איך למעשה בכל מצב, כל יהודי היה יכול להסתדר בבבל עם השלטון. בתחילה, השלטון בבבל הגלה את היהודים מכנען. עם זאת, בבל לא הייתה עוינת עבור יהודי בבל, כמו שלא הייתה עוינת באופן עקרוני כלפי אף דת, ויהודים החלו להשתלב בחצרו של מלך בבל.
בהמשך, האימפריה הפרסית כבשה את בבל – יהודי בבל הצליחו להשתלב טוב גם במנגנון הפרסי. בהמשך, האימפריה הפרסית עברה לדת הזרתוסטראית (שהיא דת דואליסטית המאמינה בשני אלים), אמנם החלו מעט רדיפות כלפי יהודי בבל על בסיס דת, אולם חשוב להבין, כי יהודי בבל ראו את עצמם בתור יהדות שבורכה מאד. בינתיים בא"י עלתה האימפריה הרומית, שהפכה לאימפריה הביזנטית – נוצרית, אשר רדפה בחורמה את היהודים. לעומת זאת, מצבם של יהודי בבל תחת הפרסים הזרתוסטראים היה הרבה יותר טוב.
גם בהמשך, להיות יהודי בבבל היה נוח מאד עם הכיבוש המוסלמי הראשון, במאה השביעית. האיסלם התייחס בסובלנות כלפי היהודים ומצבם של יהודי בבל השתדרג לאין שיעור עם עלייתה של הח'ליפות העבאסית – שכן הח'ליפות הזו היא שהקימה את העיר בגדד, שהייתה למעשה בירתה של הח'ליפות. מסיבה זו, יהודי בבל נהנו מאוטונומיה רחבה למדי, ומשגשוג כלכלי.

מה עוד פורטל יהדות יוכל לספר לכם?

כאן לא נגמר הסיפור של יהדות בבל. במאה ה- 13, כבשה את בבל האימפריה המונגולית, אשר אמנם הביאה לשקיעת תור הזהב של יהדות בבל, אך יהודי בבל עדיין נהנו מחופש יחסי ומשגשוג כלכלי ויציבות. בהמשך, כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה את בבל, מצבם של היהודים המשיך להיות טוב ויהודי בבל אף עלו על שכניהם המוסלמים מבחינות רבות. למעשה, יהדות בבל המשיכה להתקיים עד לסוף שנות ה- 40 של המאה ה- 20 ורק הקמת מדינת ישראל החישה את עלייתם ארצה.

יהדות עיראק

יהדות עיראק

יהדות עיראק, או יהדות בבל, נחשבת לאחת הקהילות העתיקות בפזורה ולאחת המפוארות שאי פעם קמה לעם ישראל. נוסח התלמוד שעל פיו פוסקים את ההלכה עד היום הוא התלמוד הבבלי שנכתב על ידי גדולי הדור בבבל במשך ארבע מאות שנים. פעילות רוחנית ענפה זו אפיינה את יהודי בבל לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה ורבות מהישיבות החשובות בימי הביניים היו בבבל, שבראשן ישיבות סורא, פומפדיתא ונהרדעא המפורסמות ורבי סעדיה גאון שנחשב עד היום לאחר מענקי הרוח של עם ישראל בכל הדורות. בשנת 1949 לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו מרבית יהודי עיראק לארץ וחלקם הקטן היגר לאנגליה. קהילה עתיקה זו חדלה מלהתקיים במקום ורק שרידים נשארו בה. יהדות בבל, כמו יהדות מרוקו ואף יהדות אתיופיה נחשבת לספרדית במנהגיה הדתיים ובספר התפילה שלה.

יהודי עיראק וגירוש בבל

יהדות עיראק החלה עם גירוש היהודים מארץ ישראל עקב חורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה. נבוכדנצר היה שליט בבל שכבש את הארץ והיגלה חלק מתושביה היהודים לבבל. כשבעים שנה לאחר ההגלייה הורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל, אך רבים החליטו להישאר במקום ולהמשיך בשגשוג שנהנו ממנו בתקופה זו. למרות שרוב הקהילה נשארה בבבל חלק מהגולים חזרו לארץ בראשותם של עזרא ונחמיה. לימים נבנה בית המקדש השני.

יהודי בבל בימי בית שני ולאחר החורבן השני

הרחק מהסערות שפקדו את ארץ ישראל שהגיעו לשיאן בחורבן בית המקדש השני בשנת 70, חיו יהודי בבל בשגשוג רב והישוב היהודי קלט רבים מהמהגרים שעזבו את יהודה. יהודי בבל נהנו מיחס הוגן וסביר של השלטונות המקומיים, והורשו לנהל את ענייניהם ואת תרבותם בדרכם המיוחדת. לאחר החורבן הפכה קהילת יהדות בבל לקהילה הגדולה והמובילה בעולם היהודי וכתיבת התלמוד הבבלי היתה השיא של היצירה הרוחנית היהודית של התקופה שנכתבה בישיבותיה המפורסמות של בבל, אשר סיכמו את ההלכות והאגדות של התקופה. לאחר מכן, המשיכה יצירה יהודית ענפה על ידי הסבוראים והגאונים שכתבו ספרות שו"ת ענפה וכדומה. ראש יהודי בבל נחשב וכונה על ידי הפרסים ששלטו בה בשם "ראש הגולה".

יהודי בבל והכיבוש המוסלמי ועד לעת המודרנית

בעת הכיבוש המוסלמי נהנו יהודי בבל מיחס הוגן שכן עזרו להם לבצע את כיבוש אזור זה מידי הפרסים. ישיבות בבל חזרו לשגשג והעובדה שרבים מיהודי התפוצה היו תחת שלטון האיסלם, קירבו ביניהם ויהודים רבים שלחו את ילדיהם ללמוד בישיבות בבל מכל קצווי האמפריה האיסלמית. כמו ברבים מאסורי האיסלם היה מצבם של יהודי בבל תלוי בשלטון המקומי והיו תקופות של גזרות ותקופות של יחס טוב. כשמרכז העולם המוסלמי היה בבגדד נהנו יהודי המקום משגשוג ואף היו שותפים בארגון השלטון וחיי המסחר והכלכלה.
בסוף המאה ה-12 עם סיום שלטון הח'ליפות בבגדד עזבו רבים מיהודיה למקומות אחרים בעולם המוסלמי ובמיוחד לספרד. לאחר הכיבוש המונגולי והפרסי שבו המוסלמים לשלוט בבבל עד לעת הנוכחית. במאה העשרים שלטו הבריטים בעיראק ורבים מהיהודים שימשו כפקידים בכירים בממשל זה. לאחר שקיבלה עיראק את עצמאותה וקמה מדינת ישראל עזבו אותה כל יהודי עיראק, וכיום נשארו בה יהודים בודדים בלבד. בעיראק פעלה מחתרת ציונית ורבים מבניה היו חברים בתנועה הקומוניסטית במקום.

יהדות לוב

יהדות לוב

התיישבות יהודים באזור לוב החלה במאה ה-3 לפני הספירה. שליט מצרים, תלמי הראשון שלח לוחמים יהודים כדי שיגנו על גבולותיה המערביים של ממלכתו וההיסטוריון יוספוס פלביוס מציין זאת בכתביו. לאחר חורבן הבית השני בשנת 115 החלו יהודי האזור במרד נגד הרומאים שהגיע עד מצרים. הרומאים דיכאו גם מרידה זו וטבחו ביהודים. רבים מן הניצולים ברחו לאזורי המדבר בדרום לוב כדי לשמר את יהדותם.

ההשפעה הספרדית על יהדות לוב

לוב נכבשה על ידי הספרדים במאה ה-16 והפעילה שם אינקוויזיציה שהביאה להתפרקות הקהילה היהודית במקום. רבי שמעון לביא שהיה בדרכו מספרד לארץ ישראל ביקר בלוב וראה, כי קהילת יהודי לוב מאד מפוררת והחליט להשאר במקום ולהתחיל בלימודי תורה מסודרים. תקומת יהודי לוב מיוחסת לאדם זה שהשפעתו חרגה מעבר לעיר והגיעה גם לאלה שחיו בהרים ועל גבול המדבר. השפעתה של יהדות ספרד על יהדות לוב היתה רבה וכמו יהדות מרוקו, יהדות בבל ואף יהדות אתיופיה, קיבלו יהודי לוב את נוסחי התפילה הספרדים ולימים כונו "ספרדים" במנהגיהם הדתיים כמו מרבית יהודי מדינות האיסלם. השפעה זו היתה במובן הדתי והתרבותי, אך ספרדים רבים לא היגרו אל מקום זה כפי שהיגרו למרוקו, אלג'יר ולתוניס.

יהודי לוב עד התקופה המודרנית

השלטון העותמאני התחלק לשני חלקים והחל משנת 1835 הפכה לוב לחלק רשמי של האימפריה העותמאנית. שלטון זה היטיב עם היהודים למרות שלאורך כל השנים היו המקומיים פורעים ביהודי לוב מעת לעת. יהודים שימשו לאורך השלטון העותמאני כפקידי ממשל שונים והיו ביניהם סוחרים עשירים ואנשי השפעה על השלטון המקומי.
בהמשך לוב נכבשה על ידי האיטלקים שהפכו אותה לחלק מן האימפריה שלהם ושלטו בה עד 1943, בה נכבשה על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו ידעה יהדות לוב סבל עקב חוקי הגזע שחוקקו האיטלקים בהשפעת הנאצים והחל מ- 1938 נרדפו יהודי לוב וחלקם אף נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה באירופה. כ- 700 מיהודי לוב נספו בשואה ורבים אחרים עבדו בעבודות כפייה בלוב עצמה.

התקופה הבריטית והעלייה לישראל

הבריטים שלטו בלוב בין 1943 ועד ל- 1952. בשנים אלו וגם לאחר שקיבלה לוב את עצמאותה המדינית, סבלה יהדות לוב מהערבים המקומיים שערכו בה פרעות ובזזו את הרכוש לא אחת.
לאחר הקמת מדינת ישראל היו בלוב כ- 38,000 יהודים ומרביתם עלו לישראל, כשבמקביל היגרו רבים לאיטליה והקימו בה קהילה יהודית משגשגת. ב- 1969 לאחר שעלה קדאפי לשלטון בלוב, עזבו אחרוני יהודי לוב את המדינה, וכיום לאחר נפילת קדאפי יש ניסיון לשפץ ולשחזר את בית הכנסת המרכזי שפעל במקום.
יהודי לוב היו מרוכזים בעיקר בעיר טריפולי וריכוז נוסף היה בתוך המדינה על גבול מדבר סהרה. יהדות לוב שרדה למרות תנאי חיים קשים והתעמרויות רבות בה.

יהדות ספרד

יהדות ספרד

יהודי ספרד מספרים כי ראשוני התושבים היהודים בחצי האי האיברי הגיעו לשם בתחילת בית ראשון. קברו של גובה המס של שלמה המלך – אדונירם, נמצא על פי האגדה בעיר סגונט, ומסופר כי נהרג בספרד ושם נקבר. כמו כן, מסופר כי יהודי ספרד הם שבנו את העיר טולדו הנקראת בלשון היהודים "טוליטולא". משפחת אברבנאל הידועה מיוחסת עד לדוד המלך ומסופר, כי הגיע לספרד לפני חורבן בית שני. יהדות ספרד יצרה נוסחי תפילה ומנהגים שונים מיהודי אשכנז והשפיעה על קהילות רבות, במיוחד במדינות האיסלם, לקבל את מנהגיהם הדתיים הללו. כך נוצר מצב שקהילות כמו יהדות מרוקו, יהדות בבל ואף יהדות אתיופיה הם יהודים המכונים ספרדים. פורטל יהדות ספרד יוכל לספר לכם רבות אודות יהדות מפוארת זו והשפעתה הרבה.

יהודי ספרד – סיפור מיוחד

יהדות ספרד התקיימה בחצי האי האיברי עד לשנת 1492, שנת גירוש ספרד. מאז ועד היום לא השתקמה יהדות מפוארת זו ורק מספר קטן של יהודים חי בספרד כיום. יהודי ספרד הגיעו לעמדות בכירות ביותר בניהול הממלכה הספרדית שהיתה לפני הגירוש הממלכה החזקה ביותר באירופה. יהודי ספרד השתלבו בחיי ניהול הממלכה, בחיי הכלכלה, המסחר והתרבות. תקופה זו מכונה "תור הזהב" של יהדות ספרד שהתחוללה בין המאה ה-9 ועד לסוף המאה ה-12. בתקופה זו היוותה ספרד את המרכז הרוחני והדתי החשוב ביותר של יהודי העולם. משוררים, פילוסופים, אנשי מדע ופוסקי הלכה גדולים נימנו על יהודי ספרד בתור הזהב והשפעתם נודעה למרחקים. לאחר הגירוש היגרו חלק מיהודי ספרד למערב אירופה, חלק לאמפריה העותמאנית באזורי תורכיה, הבלקן ובולגריה של היום, וחלק היגרו לצפון אפריקה ופורטוגל. מעטים הגיעו עד ארץ ישראל. מהגרים ספרדים שהגיעו לקהילות השונות והשתקעו בהן השפיעו עליהן רבות וקהילות אלה אימצו את מנהגי הספרדים בכל הקשור בתפילה ומנהגי דת אחרים. כך, נוצרה זהות דתית משותפת לרוב יהודי מדינות האיסלם המכונים "ספרדים".

תור הזהב של יהודי ספרד

בתחילת המאה השמינית נכבש חצי האי האיברי על ידי המוסלמים ששלטו בו כחמש מאות שנים ותור הזהב של יהדות ספרד החל. יהודי ספרד עזרו למוסלמים להשתלט על ספרד ובתמורה קיבלו זכויות שאפשרו להם לשגשג גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית ואף לנהל את חייהם הדתיים ללא חשש. יהודי ספרד יכלו להתיישב בערים שקודם לכן מנעו זאת מהם הנוצרים וכן לעסוק במקצועות חדשים ושונים. היהודים היו מתווכים בין המוסלמים לנוצרים והכובשים הפקידו בידי יהודי ספרד לשמור על מבצרים רבים. יהודים רבים שימשו בעמדות בכירות בחצרות השליטים המוסלמים של ספרד וכן העמידה הקהילה רבנים גדולים ואנשי רוח בתחומי הפילוסופיה, השירה והדקדוק. הפילוסופיה היהודית פרחה באותה התקופה ששיאה הגיע במאה ה-12 עם פרסום חיבוריו של הרמב"ם שנודעו בעולם כולו.

תום התקופה והגירוש הסופי

במאה ה-12 נכבשה ספרד מחדש על ידי הנוצרים והחלה התדרדרות של יהודיה, אך מכיוון שהשליטים הנוצרים היו זקוקים לשירותי יהודי ספרד, כדי לנהל את ממלכתם המחודשת, הם עדיין לא פרעו בהם באופן אנוש. במאות ה-12 וה-13 התבססו יהודי ספרד וישיבות רבות עברו לספרד מצרפת. החל מהמאה ה-13 החלה התדרדרות ממשית במצב יהודי ספרד והחלו פרעות של ממש בהם. האינקוויזיציה החלה להתעמר ביהודים, דבר שהגיע לשיאו בשנת 1492, שבה הוציא המלך צו גירוש לכל יהודי ספרד. 200,000 יהודים נאלצו לעזוב מייד ואחרים הפכו לאנוסים. כך הגיע הקץ של יהדות ספרד המפוארת.

יהדות איראן

יהדות איראן

יהדות איראן נמצאת בשטח פרס ההיסטורית והיא הגדולה מבין הקהילות היהודיות באסיה. יהודי פרס התיישבו בה במאה השמינית לפני הספירה וההיסטוריה שלהם נמשכת כבר 2500 שנה. כיום עדיין ישנה קהילה יהודית גדולה באיראן המונה כ 20,000 בני אדם ורובם יושבים בטהראן הבירה. שלטון האייתולות באיראן שהחל בשנת 1979 הביא לגל עלייה מאיראן לישראל וכיום ישנה קהילה גדולה של יוצאי איראן בארץ. השלטון החדש אמנם לא התנכל אל יהודי איראן באופן רשמי, אך חוסר סובלנותם למדינת ישראל מורגש בקרב יהדות איראן הנמנעת מיצירת קשר רשמי עם ישראל הציונית. כמו יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה, יהדות בבל וקהילות שונות ממדינות איסלמיות אחרות, גם יהודי איראן הם ספרדים, ומנהגיהם הדתיים נערכים בהתאם למסורת עם עדכונים ותיקונים משלהם.

יהודי איראן בעת העתיקה

בני עשרת השבטים היו הראשונים להגיע לפרס, אך גורלם אינו ידוע ואינו מתועד. לאחר חורבן ממלכת יהודה בשנת 586 לפני הספירה הוגלו יהודים לפרס על ידי הבבלים וחלקם שבו לארץ עם שיבת ציון ב 538. רבים אחרים נשארו בפרס וקיימו קהילה משלהם במקום. במאות הראשונות לספירה ועד למאה ה- 7 עת נכבשה פרס בידי המוסלמים נהנו יהודי פרס מתנאי חיים נוחים יחסית וקיימו קשר רציף, כלכלי ותרבותי עם היישוב היהודי בארץ ישראל ובבבל. למרות זמנים טובים יחסית, גם בתקופה זו התרחשו פרעות ביהודים מדי פעם ורבים מתו על קידוש השם מפחד להמרת דתם.

יהדות איראן תחת האיסלם

הכיבוש המוסלמי לא הביא איתו עדנה ליהודים, להיפך. איכות חייהם הורעה ביותר ואף משיח שקר צץ באזור זה – החייט אבו עיסא מאיספהאן שקרא ליהודים למרוד בכוח נגד המוסלמים – מרידה שיצאה לפועל והסתיימה בכשלון ובסבל רב.
החל מהמאה ה- 11 החלו יהודי פרס להתיישב לאורך נתיב הסחר עם סין ואירופה ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בשלטון ובתרבות. המונגולים כבשו את פרס ב- 1221 ועד 1258 נהנו יהודי פרס ממצב טוב יותר. ב- 1501 לאחר כיבוש פרס בידי השושלת הסאפאווית, הושלט הזרם השיעי כדת המקום והפרעות ביהודים חודשו ונהנו מעידוד השלטונות.

יהודי איראן בעת החדשה

מאמצע המאה ה-19 ביקשו יהודי אירופה מנאצר א-דין שליט פרס לשפר את מצב יהדות איראן, אך בשנת 1884 התבצע טבח נורא ביהודי בארפורוש ובאותה התקופה החלה עלייה של יהודים מאיראן לארץ ישראל. לקראת תום המאה ה-19 השתפר מצב היהודים שם והם החלו להנות מזכויות רבות יותר. בשנת 1898 נפתח בית ספר של כי"ח ורבים מיהודי איראן פיתחו זיקה ממשית לארץ ישראל, אך לא על רקע הציונות אלא על רקע דתי. שליחים רבים מארץ ישראל הגיעו לאיראן והתקבלו בה בשמחה גלויה.
מתחילת המאה העשרים החלו יהודי איראן להתעניין בציונות ופורסמו ספרים ציוניים בפרסית. עם הקמת מדינת ישראל חיו באיראן 100,000 יהודים שמרביתם עלו לארץ עד 1968. הנותרים עלו לאחר עליית שלטון האייתולות בשנת 1979 וחלקם היגר לארה"ב. כיום נותרו באיראן כ- 20,000 יהודים.
פורטל יהדות המכיל מידע אודות יהודי איראן ינחה אתכם בתחומים שונים של החברה והתרבות של יהודי איראן.

יהדות תימן

יהדות תימן – העולים הראשונים לארץ בעת החדשה

על פי המסורת יהדות תימן קיימת מאז חורבן בית ראשון. יהודי תימן מיוחסים לבני שבט יהודה. בעוד שיהדות מרוקו, יהדות אתיופיה ואף יהדות בבל נמנים על היהודים הספרדים ויוצאי אירופה לסוגיהם נמנים ברובם על יהדות אשכנז, הרי שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת ושלישית בגודלה לשני אלה.

יהודי תימן מכריזים בכל שנה בתשעה באב את תחילת מניין השנים לקהילה זו והם סופרים את השנים מאז חורבן בית ראשון. בתימן נמצאו עדויות לקברי יהודים מלפני 2300 שנה וכנראה שההתיישבות היהודית שם היתה קשורה בסחר תבלינים שיהודים עסקו בו וכן בלגיון יהודי שהורדוס שלח לאזור ושלעולם לא שב לארץ ישראל. בזמן שלטון ממלכת חמיר באזור תימן התיישבו שם יהודים רבים והם נחשבו שם לבני מעמד גבוה. במאה השישית, עקב מצבם הטוב של היהודים בממלכת חמיר חששו הנוצרים, כי היהודים מתכוונים להשתלט על העולם עם דתם ויצאו למלחמה נגד הממלכה. זו נכבשה על ידי החבשים ורבים נטבחו. המצב השתפר כאשר נפל האזור לשלטון הפרסים וקשרי יהודי תימן עם יהודי בבל התהדקו, אך עם עליית מוחמד והאיסלם נפלה תימן לידי המוסלמים ומצב היהודים שוב הורע עד מאד.

תקופת האיסלם והעותמאנים

שילטון האיסלם הקצין את קנאותו והחריף את מצב היהודים בתימן עד שנגזרו עליהם גזרות שמד. באגרת המפורסמת מן ה מאה ה-12 חיזק הרמב"ם את ידי היהודים בתימן שביקש כי לא יהרגו על קידוש השם וזמן קצר לאחר מכן המקום נכבש על ידי האיובים והגזירות הוסרו. בשנת 1545 כבשו העותמאנים את תימן ומצב היהודים לא היה טוב, עד כי בשנת 1618 גזר המושל הטורקי שוב גזירות שמד על היהודים או גירוש. תימן עברה שוב לידי המוסלמים ומצב זה של גזרות וגירושים עבר על יהדות תימן תחת השלטון המוסלמי עד 1872 כשנכבש המקום שוב בידי העותמאנים. בתקופה זו החלה המודרניות לחדור לתימן: עיתונים, סלילת דרכים, טלגרף, שירות מכתבים, ספרים מודפסים וכדומה. כל אלה אפשרו ליהדות תימן להיות בקשר הדוק יותר עם קהילות יהודיות שונות בעולם. בתקופה זו ישבו רוב יהודי תימן בערים הגדולות ברובעים שונים וסגורים והיתר התגוררו בכ- 1,000 כפרים ועיירות. רוב הגברים עסקו בצורפות ואילו הנשים התמחו בריקמה.

תקופת הציונות והעלייה לישראל

העלייה הראשונה הגיעה מאירופה – אותם ביל"וים שעלו עלייה ציונית ראשונה, הקדימה עלייה של יהודים מתימן בשנת 1881. עד 1914 חיו בארץ כ 5,000 מיוצאי תימן והם תרמו רבות למאמץ הציוני. יהודי תימן נשארו ברובם אנשים דתיים מאמינים והמשיכו את מסורת לימודי התורה כפי שנהגו בתימן. תיאורים רבים מן התקופה מספרים עליהם כעל עדה צנועה ולא צבועה באמונתם. בשנת 1918 היוו יהודי תימן 7% מיהודי הארץ ובשנת 1948 לאחר מלחמת השחרור הועלו מרבית יהודי תימן (כ 50,000) בטיסות לארץ ישראל. לאחר מכן לאורך השנים הועלו כל יהודי תימן וכיום נשארו בה כ- 150 יהודים בלבד החיים בצנעה ורובם כבר מעל גיל 60.

פורטל יהדות למידע על יהודי תימן

פורטל יהדות מציע מידע רב אודות יהודי תימן בנושאים שונים כגון: המסורת המשפחתית התימנית, מסורת הלימוד התימנית, טקסים שונים, גדולי העדה ויצירותיהם וכדומה. פורטל יהדות עוסק לא רק ביהדות תימן אלא בכל התפוצה היהודית על מסורותיה השונים.

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו – הקהילה הגדולה במגרב

יהדות מרוקו קיימת באזור זה של צפון אפריקה עוד מימי בית ראשון. קהילה מפוארת זו עברה תהפוכות רבות, גזרות רבות וסבלה מחיים קשים ברוב שנות התישבותם שם. לאחר הקמת מדינת ישראל ובמיוחד בשנות השישים ועד 1967 עלו כמחצית (250,000) מיהודי מרוקו לישראל והקימו בה את העדה הגדולה ביותר שהגיעה ארצה עד הגעת יהודי רוסיה בשנות התשעים. יהדות מרוקו, כמו יהדות אתיופיה, יהדות בבל ויתר העדות מצפון אפריקה ואסיה מורכבת מיהודים ספרדים ומנהגיהם שונים במעט מיהודי אירופה, הנחשבים ברובם לאשכנזים.

יהדות מרוקו בזמן העתיק

כדי לקבל מידע נרחב אודות יהדות מרוקו מומלץ להיכנס לתוך פורטל יהדות, שם ניתן לקבל מידע רחב אודות יהדות זו ויתר התפוצות. יהודי מרוקו הגיעו לאזור בימי בית ראשון ולאחר מכן עם הכיבוש הרומי. עדויות מצביעות על מסחר יהודי במרוקו כבר במאה הרביעית לפני הספירה. על פי המסורת הקימו יהודי מרוקו שני ישובים עיקריים: סלע ליד רבאט של היום ואופראן. יהודי מרוקו נהנו מחיים סבירים עד עליית שבט המוחיידון שהשתלט על האמפרייה האיסלמית והחל להתנכל ליהודים ולפרוע בהם. כמו רבים מיהודי מדינות האיסלם גם יהודי מרוקו הורדו למעמד ד'מי – נתין הזקוק להגנה ושרוב זכויותיו נשללו ממנו ופגעו בו גם חברתית וגם כלכלית. קהילות יהודיות רבות נהרסו בשעה שהשלטון הקיצוני רצה לאסלם את יהודי מרוקו. רבים ברחו ורבים אחרים התאסלמו למרות שלא נהנו ממעמד של מוסלמים מלידה, אלא כונו מוסלמים-יהודים והועבדו בפרך. המצב הנורא הזה השתנה רק עם עליית אבו יוסף לשלטון בשנת 1269. בתקופה זו ועד 1465 בוטלו כל הגזרות נגד היהודים והם נהנו מפריחה דתית ומבטחון אישי.

יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד

עם גירוש ספרד ב- 1492 הגיעו רבים מהמגורשים גם למרוקו. המגורשים נהגו על פי נהגי ספרד היהודיים שהיו שונים ממנהגי יהדות מרוקו הוותיקים. השוני היה גם בשפה וגם בתפילות, דיני אישות ודיני שחיטה. המגורשים היו המשכילים שבין יהודי מרוקו ושמרו על הספרדית כשפה יומיומית ומרביתם התיישבו בטנג'יר. עם כיבוש מרוקו בידי העותמאנים, גדלה הקהילה עוד יותר ותנאי החיים שלהם היו סבירים. למרות זאת, לא תמיד הצליחו העותמאנים למנוע מן האוכלוסייה המקומית לפרוע ביהודים כפי שקרה ב 1864 בפס ובמרקש.

מרוקו בעת החדשה

בשנת 1912 הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית ולמרות שלא היו אזרחים מלאים כמו יהודי אלג'יריה הם נהנו משיפור משמעותי במצבם וקיבלו את התרבות הצרפתית והשתלבו בה. המצב השתנה במלחמת העולם השנייה וממשטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים. במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים ישבו רוב יהודי מרוקו בערים הגדולות ברובעים משלהם ויתרתם חיו בהרי האטלס. בעקבות מלחמת השחרור החלו פרעות ביהודי מרוקו ורבים ברחו לישראל ולצרפת.

כיום נמצאת בישראל קהילת צאצאים גדולה של יוצאי מרוקו המשולבת היטב בחיי החברה, הפוליטיקה והתרבות המקומית. פורטל יהדות מציע לכם מידע נוסף ומעמיק בנושאים שונים אודות קהילת מרוקו.

יהדות פולין

יהדות פולין היתה קיימת מסוף ימי הביניים ועד לשואה שהתרחשה בשנים 1939-1944. יהודי פולין היו הקהילה הגדולה והחשובה מכל קהילות ישראל בתפוצות וערב החורבן הם מנו כ- 3.5 מליון יהודים. ליהודי פולין היסטוריה של למעלה מאלף שנים שכללו פרקים של סובלנות ופריחה תרבותית ודתית וגם פרקים של אנטישמיות, פרעות וגירושים עד לשיא שהתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה.

יהדות פולין – שינויים עד לעליית הציונות

יהדות פולין בניגוד ליהדות מרוקו, יהדות אתיופיה או יהדות בבל הנחשבים ספרדים, הם אשכנזים ומנהגיהם הדתיים היו שונים במעט מיהודי העדות הספרדיות. יהודי פולין שישבו בגבולות הבלתי קבועים שבין גרמניה, רוסיה, הונגריה ורומניה ושלימים נקרא גם "תחום המושב" פיתחו תרבות ענפה ובין שתי מלחמות העולם במאה העשרים היתה יהדות פולין, במיוחד בערים הגדולות, מאד מפותחת ומודרנית. רבים מיהודי פולין היו חילונים וראו עצמם משתלבים בחיי החברה תוך כדי שמירה על מסורת יהודית יפה. רבים מיהודי פולין שבתחומי המושב היגרו לארה"ב בימי ההגירה הגדולים שבין 1889 ל- 1920. במהלך 40 שנה אלה היגרו כשני מליון יהודים מתחומים אלה וכן מרוסיה מעיירות קטנות והיוו את התשתית של יהודי אמריקה של היום. מעטים היגרו לארצות אחרות וקמצוץ עלה לפלשתינה כדי לחולל את הציונות במו ידיהם. יחד עם עולים מרוסיה היוו יהודי פולין את הגרעין החלוצי שלימים ייסדו את הישוב היהודי בארץ ואת מדינת ישראל.

יהדות פולין – ההתחלה

יהודי פולין החלו להתיישב באזור זה במאה העשירית לספירה. רבים מיהודים אלה נמלטו מהפרעות שהיכו ביהודי אשכנז עקב מסעי הצלב בדרך לארץ ישראל. פולין, שניסתה להשתלב בקרב אירופה המרכזית, קיבלה את היהודים יפה תחילה על מנת שאלה יעזרו להם בפיתוח הכלכלה והמסחר. ליהודים הוצא כתב קיום שאיפשר להם לעסוק במקצועות רבים והם נמצאו בחסות המלך. במהלך השנים יכלו יהודי פולין לבטא את כישוריהם האירגוניים והכלכליים ולאט לאט יכלו היהודים להתיישב בעוד ועוד ערים שונות ברחבי פולין.

חלוקת פולין

עם חלוקת פולין לקראת סוף המאה ה-18 התחלקו יהודי פולין לשלוש קבוצות: אלה שנשארו תחת שלטון רוסי, אלו שהיו תחת שלטון פרוסי ואלו בתחום גליציה תחת האמפריה האוסטרו-הונגרית. תחת השלטון האוסטרו-הונגרי נהנו היהודים מהקלות מסוימות, אך תחת השלטון הרוסי הוטלו עליהם מגבלות רבות יותר גם בהשוואה לשלטון הפולני וגם ליהודים שהיו תחת השלטון האוסטרו-הונגרי. עד חידוש המדינה הפולנית חיו יהודי פולין בעוני רב וסבלו רבות מפרעות וממגבלות רבות. בין שתי מלחמות העולם זכו יהודי פולין לעדנה זמנית ורבים מהם השתלבו בחיי החברה, הכלכלה והתרבות הפולנים. מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הגרמנים שמו קץ לקהילה זו ומתוך 3.5 מליון יהודים שהתגוררו בתחומיה הושמדו מרביתם ולאחר השואה, עם סיום המלחמה והקמתה של מדינת ישראל עלו הנותרים והניצולים לישראל. מידע נוסף ומעודכן אודות יהודי פולין ניתן לקבל באתר פורטל יהדות בנושאים שונים.